אחת הבעיות של קברניטי המדינה – אנשי הקונספציה שהביאו לטבח שמחת תורה – היא שהם עדיין שבויים בתוך הקונספציה של עצמם, ולא מסוגלים לחשוב בצורה יצירתית.

מחוץ למלחמה בעזה שנמשכת בצורה משמעותית וטובה כבר שלושה חודשים, נראה שראש הממשלה, שר הביטחון וראשי מערכות הביטחון – צה"ל, שב"כ והמשטרה – ממשיכים באותו דבר שניסו עד עכשיו. ובמקום ללחוץ את חמאס בנקודות החולשה שלו, ממשיכים לתת לו להוביל את סדר היום.

לחמאס כרגע יש שלוש מטרות טקטיות: הפסקת אש, הגדלת הסיוע לתושבי רצועת עזה ושחרור אסירים. על הצורך בלחץ בנקודות האלה, כבר נכתב במאמר קודם לפני מספר שבועות – לא נראה שמשהו השתנה.

אבל, מטרת העל של חמאס הייתה ונשארה הר הבית – זה לא סתם שאת כל המבצעים שהוא מוציא הוא מכנה בשם אלאקצא. ופה ישראל עושה חצי עבודה. מאז תחילת המלחמה הוגבלה כניסת מוסלמים להר הבית – מה שמביא לשקט בגזרה הנפיצה בירושלים. אולם נראה שהגיע הזמן להגביר יותר את הלחץ.

לסגור את הר הבית עד לשחרור החטופים

הדיבורים על הקלות ברמדאן, משחקות לידיים של חמאס, שמוכן להשאיר אצלו את החטופים עוד קצת, כדי להשיג עוד הטבות מישראל. דווקא עכשיו צריך לפעול הפוך, וללחוץ את חמאס בנקודה הכי כואבת מבחינתו. אם התוצאה של הטבח בעוטף עזה, תהיה פגיעה במוסלמים בהר הבית, חמאס יפסיד את הקלף החזק שלו. במקום מגן ירושלים הוא יהפוך למי שבגללו נמנעת הכניסה למקום המקודש. במקום מנצח הוא יהפוך לבעיה.

זה עובד בהחרבה השיטתית של רצועת עזה – נזק אדיר לחמאס שגרם להפגנות שנאה מצד התושבים הרעבים שחטפו "נכבה שנייה" במקום ניצחון הירואי. אבל בעוד מיליון וחצי הפליטים בעזה לא מעניינים אף אחד מחוץ לרצועה, סגירת הר הבית למוסלמים – בעוד יהודים יכולים להיכנס חופשי – תלחץ את חמאס יותר ותחייב אותו להתגמש בנושא החטופים.

הגיע הזמן שישראל תיזום במקום להיות מובלת לפי הרצונות של חמאס. הבעיה היא שבראש מערכת קבלת ההחלטות המדינית-ביטחונית במדינה יושבים עדיין אנשי הקונספציה של "חמאס מורתע" ו"מהלך כזה יבעיר את השטח". דווקא ביום של פיגוע רצחני במעלה אדומים שנגמר בנרצח אחד ובעוד 9 פצועים, אולי שווה לצאת סוף סוף מהקופסה, ולסגור את הר הבית ל-24 שעות, כדי להראות ש"מה שהיה הוא לא מה שיהיה".