מה יותר מושך? לפגוש מישהו שכל השיחה עסוק בכמה הלב שלו שבור וכמה האקסיות הרסו לו, או לפגוש מישהי שמספרת בעיניים בורקות על פרויקט שהיא מובילה, על התנדבות, על הרצון להשפיע טוב בעולם?
שקט מחריש אוזניים. חונק. שואב. סוגר ומאיים: אין מי שישאל "איך היה היום?", אין אף ילד שיקפוץ עליהם בחיבוק, אין אף אחד. רק הם והלבד שלהם. רווקה, מחפשי זוגיות, אלמנה, יחידניים, כולם.
הבמאית רחל אליצור מספרת על הדרך מילדות חרדית בלי קולנוע אל הסרטים מסכת פאה וליל כלולות ועל הניסיון להביא למסך את קולן של נשים חרדיות. סינמה שו"ת פרק 36