המשותף בין אסון מירון לבין תופעת אומן, היא האקסטזה והתשוקה לריגושים של להט דתי. וזה הורג. זה הרג במירון ארבעים וחמישה איש, ופצע שם במשך שנים רבות מאות אנשים. באומן לא נהרגים אנשים, אבל הנפשות נפגעות. זו גם הסיבה שרבי נחמן, לא יהיה שם בראש השנה.

כי רוב הנוסעים לאומן, מחפשים אקסטזה דתית. כמו שהיה פעם בוודסטוק. זו גם חוויה ריגושית שכרוכה בנסיעה לחוץ לארץ. זה חופש והתפרקות מהאישה והילדים, אותם מפקירים הנוסעים למשך שבוע ויותר, והכל כביכול ברשות התורה.

עיקר הבעיה היא, שאומן היא לא תופעה יהודית. היא נזק לכל דבר יהודי. זו חרפה יהודית. זו בושה יהודית. זו גם פגיעה באנושיות. כי עשרות אלפים הצועקים על קבר, זו דרישה אל המתים ותופעה עם סרך פגאני.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ראש השנה באומן (צילום: ברלה קרומבי)

מה חושבים עלינו? תארו לכם שיופץ בכל העולם וידאו ובו עשרות האלפים צועקים את התיקון על הקבר. זו חכמתם ובינתם של ישראל לעיני העמים? מה אנחנו צריכים לחשוב על עצמנו?

והאם מישהו יכול להוכיח שרבי נחמן הטיף או הציע לכל יהודי בארץ ישראל לעזוב את הארץ בימים הנוראים ולבוא ולהשתטח על קברו? הם באמת מאמינים שכל היהודים צריכים לעזוב את הארץ ולנסוע לאומן? ומה עם הנשים, הן לא זקוקות לכך שרבי נחמן יוציא אותן מהגיהינום, או שסבלן מעזיבת מהבעלים האקסטטיים למשך שבוע או שבועיים או יותר, היא כפרתן?

הגרוע ביותר, הוא עיוות השכל. במובן זה, אומן הורג. כי יותר ויותר ישראלים ואחרים מאמינים שדי לבוא ולצעוק על הקבר, כדי לאפשר את ניהול חיי החטא במשך כל השנה. כי הרי הם היו אצל רבי נחמן, והוא כבר ידאג להם. האמונה שהמת, ויהיה זה האדם הגדול ביותר, יכול להושיע את האדם, היא הדרישה אל המתים וסוג של עבודה זרה. וחמור יותר, עיוות השכל של עשרות אלפי אנשים.

הנוסעים נהנים מהחוויה הריגושית. נסיעה לחוץ לארץ בתנאי שדה, כמו בשדה הקרב, נותנת לצעירים תחליף לתחושה של חיילים ושל קרב.

ההיערכות לנסיעה הממושכת, מקנה לצעירים הרגשה של עבודה. הם עובדים, ולא רק לומדים. מיעוט שבהם, הולך לנשים אוקראיניות, או עוסק בדברים אסורים אחרים, וזה מקנה תחושה של חופש. הכול באצטלא של קדושה. כולם הרי כבר זעקו את זעקתם על קברו של רבי נחמן.

שטיפת המוח הקולקטיבית מסתייעת במערכת כלכלית משומנת, שמרוויחה הון תועפות מהנסיעה לאומן. התעמולה לנסיעה משתפרת מידי שנה.

כבר נוסעים לשם אנשים מכל המגזרים. אומן הפך להיות המרכז היהודי העולמי. מתחילים כבר לגלגל את התודעה שרבי נחמן עתיד להתגלות כמשיח, וכולם, כולל ליטאים וחסידים, יבינו שברסלב היא המופע הדתי היחיד הראוי.

האקסטזה היא דבר קליט ואהוב. כמה שגברים אוהבים את זה. כך נהרגו במירון ארבעים וחמישה. כך נפצעו שם כל שנה מאות אנשים. וכך ימשיכו את עיוות השכל המסוכן גם באומן. זו גם הסיבה שרבי נחמן בורח משם בראש השנה. הוא לא ייקח אחריות על מה שעושים בשמו. כי גם הוא יודע: אומן, זה הורג.

=======

דב הלברטל הוא פובליציסט ומשפטן חרדי ישראלי. מחבר סדרת הספרים "ערך החיים בהלכה"