פרשת בהר: המודל הכלכלי שמביא שגשוג עם צדק חברתי
התורה אינה שונאת את העשירים ואינה גונבת את כספם, אלא מאפשרת להם לצבור את רווחיהם, מתוך ידיעה שפעם בשני דורות, יעשו איתחול חברתי ויתחילו את המשחק מחדש
התורה אינה שונאת את העשירים ואינה גונבת את כספם, אלא מאפשרת להם לצבור את רווחיהם, מתוך ידיעה שפעם בשני דורות, יעשו איתחול חברתי ויתחילו את המשחק מחדש
ועדת הכספים אישרה את אופן תקצוב המועצות הדתיות ברשויות המקומיות לפיהן בערים במעמד סוציו-אקונומי נמוך המדינה תשתתף במימון
הממשלה אישרה את הצעת הרב אלי בן דהן לחלוקה מחדש של תקציבי המועצות הדתיות באופן שימנע הלנת שכר של עובדי המועצות ברשויות חלשות בגלל חוסר תקציב
בראיון מיוחד לרגל הוצאת ספרו החדש על הנביא ישעיהו אומר הרב לאו כי צריך להוציא את הנבואה מהמוזיאון ולהכניסה לחיי היום-יום. על השינוי שחל ברב עובדיה יוסף מאז עשה עליו את עבודת הדוקטורט אמר הרב לאו: "אני מסתכל היום חמש עשרה שנים אחר כך, ואני רואה חצר,שמשתלטת על הרב וזה דאבון לב. אני מתפלל שאם הרב יצחק ייבחר הוא יוכל להחזיר את עטרת אביו למקומה."
פרשת משפטים פורשת בפנינו את הדרישה החשובה ביותר לאחר מתן תורה – הקמת חברה מוסרית וצודקת, חברה אשר לא תאפשר לעיוותם מוסריים להתקיים במסגרת החוק היבש.
היום יתקיים ב'יד הרב נסים' בירושלים כנס הרבנים השנתי של בית המדרש מרח"ב – מנהיגות רבנית חברתית, בו ידונו רבנים בסוגיות כלכליות וחברתיות בראי תורני.
בטורו השבועי בעיתון 'בשבע' מספר העיתונאי ידידיה מאיר על שיחה שהייתה לו עם עורך בכיר באתר ווינט שסיפר לו תוך כדי עמידה ברמזור איך קידם לדף הבית של האתר את מחאת הקוטג' של איציק אלרוב, מה שהצית את גל המחאות החברתיות.
יללות מעורפלות, מאהלים, וזעקות "צדק חברתי" אינן תחליף למדיניות. דווקא שוק חופשי ותחרות חופשית כמו במהפכה המדהימה שמתחוללת מול עינינו בתחום הסלולרי, הובילו ליצירת מאות שקלים פנויים אצל כלל אזרחי ישראל.
כך אמר אתמול הרב חיים נבון בפאנל שנערך באוניברסיטת בר אילן, ועסק בקול הדתי בסוגיות החברתיות. לעומתו טען הרב בני לאו כי דתיים צריכים לשאת את הדגל בכל סוגיה ולא רק בהוזלת מחירי הקוטג'. בהמשך התלהט הויכוח שכלל ציטוטים מהגמרא ומהפוסקים בעיקר סביב שאלת היחס לקדמה.
כאשר אין השלמה וחיבור בין התביעות החברתיות הצודקות למתן אפשרות של חיים נוחים במדינה-מן הממשלה, הבאות מתוך תביעה של "צדק חברתי", לבין חוסר הסובלנות, חוסר הרגישות וחוסר המעש מפגיעה באנשים פרטיים הנעזבים בדרך, ברמה האישית של מחוייבות לעזור להם, גם התביעה המוצדקת מן הממשלה איננה אמיתית.
כאשר האדם איננו מרגיש שמערכת המשפט היא אמיתית ושויונית, כשהאדם הפרטי חושב שיש שוחד המעוור עיני חכמים, ושוחד זה אין פירושו רק במובנו הצר, אלא במובנו הרחב הכולל העדפת מקורבים ונתינת הטבות למי שלוחץ יותר ולמי שמפעיל יותר קשרים, אזי אין לו גם מוטיבציה להלחם למען העם ולמסור את נפשו במלחמה.
מאז חיבר הרב לאו ספר על הנביא ירמיה, לקח לעצמו פטרונות עליו והוא רואה את עצמו כמי "שמגביר את קולו של הנביא ירמיה". למזלו של הרב לאו רוב רובו של הציבור אינו מכיר את ספר ירמיה ואינו יודע מה כתוב בו לפרטיו, ולכן אפשר "למכור" לו בשם הנביא ירמיה כל מה שעולה בדעתו.
אחת ההמלצות שהונחו על שולחנה של ועדת טרכטנברג לבחינת המצב החברתי כלכלי, הגיעה מ"מכון כתר לכלכלה על פי ההלכה". במסמך מגישים חברי המכון המלצות בנושאים כלכליים, שמקורם בהלכה היהודית. "במקורות ההלכה ניתן למצוא התייחסות למגוון עצום של סוגיות אקטואליות העומדות על הפרק בחיי הכלכלה" אומרים ראשי המכון.
ברב שיח שנערך אתמול במאהל הציוני חברתי בשדרות רוטשילד בתל אביב אמר הרבצ"ר לשעבר, הרב אביחי רונצקי, כי "אי אפשר לעסוק כל היום רק בחששות מהגורמים השונים… מי שרוצה להשפיע שייקח חלק בעשייה פוליטית". ברב השיח בלטו מספר פעילי שמאל שבאו להקשיב ולשאול.
בתגובה לראיון של הרב ד"ר בני לאו בעיתון מעריב לפיו "צדק חברתי וצדק רוחני הם מושגים שרבנים ודתיים צריכים לאמץ באופן אוטומטי", משיב הרב ברוך אפרתי כי "מי שמכונן את ההלכה הם אך ורק כללי הפסיקה. ולא תחושות, רגשות, וסברות חביבות…. הלכה נפסקת בבית המדרש ולא במעריב."