"כי תצא למלחמה על אויביך וראית סוס ורכב עם רב ממך, לא תירא מהם, כי יי א-להיך עמך … וניגש הכהן ודיבר אל העם: שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם, אל ירך לבככם, אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם, כי יי א-להיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם".

אולם אמונה זו בצדקת הדרך ואמונה זו בהבטחה האלקית שהוא יעמוד לצידינו, איננה באה באופן אוטומאטי.

אומרים חכמים: מדוע נסמכה פרשה זו לפרשה הקודמת, העוסקת בציווי על הדיינים לחקור ולדרוש ולהוציא דין אמת, "לומר לך, אם עשית משפט צדק, אתה מובטח שאם תצא למלחמה אתה נוצח" (רש"י).

התנאי הבסיסי לכך שאלקים יעזור לעם ישראל במלחמה הוא קיום משפט צדק. תנאי זה איננו שרירותי, אלא מהותי. יכולתו של כל צבא לנצח תלויה באמונת חייליו בצדקת דרכם, אולם אין די בכך, התנאי הבסיסי למלחמה צודקת היא ההבנה שמלחמה זו, על כל הרעות שבה, תביא בסופו של דבר לכך שהעולם יהיה טוב יותר ומוסרי יותר. זוהי הגדרתה של מלחמה צודקת.

אולם מוסיפה התורה אומרת שאי אפשר לדבר על מטרה צודקת ומוסרית לפני שהעם היוצא למלחמה זו מתנהג בצורה מוסרית. היסוד הראשוני לקיומה של חברה מוסרית הוא יצירת מערכת משפטית המושתת על רדיפת האמת, והשוויון בפני החוק לכל אדם ואדם. כפי שפותחת הפרשה: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך… ושפטו את העם משפט צדק… צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר יי א-להיך נותן לך"

התורה אומרת בפירוש שרק כאשר מערכת המשפט מושתת על הרצון למצוא את הצדק,יש קיום לעם ישראל בארצו. והדברים נובעים מאותו שורש. אין כאן שכר ועונש במובנם החיצוני,אלא שכר ועונש במובנם הפנימי העמוק.

חברת צדק היא חברה מוסרית

כאשר המערכת המשפטית והציבורית זוכה לאימון הציבור, כאשר היא מתנהלת על פי אמות מידה מוסריות של צדק ויושר, הרי שהחברה כולה מושתת על כך ואזי יש לכידות חברתית, יש ערבות הדדית ויש רצון אצל כל אדם באופן פרטי להיות חלק מחברה כזו וממילא הוא מרגיש חלק מהעם ומוכן אפילו לצאת למלחמה ולהסתכן למען עמו ומולדתו.

אולם כאשר האדם איננו מרגיש שמערכת המשפט היא אמיתית ושויונית, כשהאדם הפרטי חושב שיש שוחד המעוור עיני חכמים, ושוחד זה אין פירושו רק במובנו הצר, אלא במובנו הרחב הכולל העדפת מקורבים ונתינת הטבות למי שלוחץ יותר ולמי שמפעיל יותר קשרים, אזי אין לו גם מוטיבציה להלחם למען העם ולמסור את נפשו במלחמה.

הרצון לצדק החברתי איננו נובע רק מכך שכל אחד רוצה שיהיה לו יכולת "לגמור את החודש", יש כאן משהו עמוק הרבה יותר. יש כאן רצון לחלוקת נטל ציבורי צודקת, יש כאן רצון לנקיון כפיים, לחברה המושתת על ערכי המוסר והצדק של היהדות.

באה התורה ומלמדת אותנו דבר יסודי, פשוט ועמוק גם יחד. אין יכולת לממש את ההבטחה האלקית לעם ישראל לרשת את ארץ ישראל ולנצח במלחמה, ללא יצירת חברה צודקת. הקשר בין השניים נובע מכך שהאדם הפרטי והחברה הכללית, איננה יכולה להתקיים ללא צדק ומוסר.

כך ברא אותנו אלקים וכך מוכיחה גם ההיסטוריה של עם ישראל ושל האנושות כולה. הצלחתה של המערכת הבטחונית תלויה בקיומה של חברה צודקת"

==

הרב אלי קפלן הוא ראש הגרעין התורני "בית מורשת" מעלה אדומים וראש המכינה הקדם צבאית "איתן".