שאלה: האם מותרת שהייה בהאמר של שלושה חיילים וחיילת אחת, שהיא נהגת או פרמדיקית, משום ייחוד?
תשובה: ודאי אסור. לאו דווקא מצד דיני ייחוד, כי אשכנזים מתירים ייחוד של אישה ושלושה גברים, ואילו ספרדים אוסרים (שו"ע אה"ע כב, ה). אמנם אפשר היה לטעון שבשעת הדחק גם ספרדים יכולים להקל.
האיסור מצד "גס לבו"
אבל כל זה לא שייך לעניין, כי כאשר "גס לבו", הדבר אסור (ב"ש שם ס"ק יג). "גס לבו" אין הכוונה שמדבר בגסות, אלא הכוונה: הם רגילים זה לזה, הם ידידים, הם חברים.
והשאלה כאן אינה רק על ייחוד, אלא היא שאלה שצריך להתרחק מאוד מאוד, כמו שכתוב ברמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא, שו"ע אה"ע סי' כא, וקצשו"ע קכב, ח. גם אסור להסתכל על אישה, אסור להרבות בשיחה, אסור לצחוק יחד וכו', מה שאי אפשר להימנע ממנו בשהייה יחד במשך שמונה שעות.
הסכנה המוסרית שבשהייה משותפת
זה דומה למשל חז"ל על האב שקנה לבנו חנות בשמים ברחוב בתי הבושת. תפס אותו בחטא וכעס עליו. אמר לו החכם: מה חשבת?! כמובן, בנידון שלנו החיילת אינה זונה חלילה, וגם החיילים אינם במצב כזה, אבל אי אפשר לצפות מהם שלא יחטאו. כבר כתב חוקר צה"ל שיש בזה "הזניה". אין זו כוונתם של הממונים בצה"ל, אבל לצערנו זו התוצאה.
הנחיות מעשיות לחייל הדתי
ולכן יש לעצור זאת לחלוטין, ואסור לחיילים להיות במצב כזה. יש לבקש שלא יהיו יחד, ואם לא מקשיבים, צריך לומר שזה נגד ההוראות של השרות המשותף. ואם מכריחים אותם – עליהם להתעקש, אפילו אם ישלחו אותם לבית הסוהר.
ואם המצב הזה נעשה קבוע, יש להורות לחיילים שלא להתגייס כלל ליחידות האלה. כבר יש חיילים דתיים שאינם מתגייסים לתותחנים ולא לאיסוף קרבי, וייתכן שגם לא לשריון. "והיה מחניך קדוש כי ד' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך" (עפ"י דברים כג, טו), וד' אינו מתהלך בהאמר במצב כזה.
ד' ישמרנו!
תגובות