זה הזמן להגיד מילה טובה על בתי הדין הרבניים
שלושת פסקי דין האחרונים של בית הדין הרבני שהגיעו לציבור, מלמדים על רוח חדשה המנשבת בבתי הדין, רוח של אכפתיות, רוח של שליחות ורוח של מקצועיות.
שלושת פסקי דין האחרונים של בית הדין הרבני שהגיעו לציבור, מלמדים על רוח חדשה המנשבת בבתי הדין, רוח של אכפתיות, רוח של שליחות ורוח של מקצועיות.
כנראה שעל פי הוראה זו יש איסור להחזיק את "פניני הלכה" בבתי המדרש של ישיבות ההסדר שהרי יש בזה משום "שיתוף מכל סוג שהוא". כנראה שאסור אפילו לשמוע את שיעוריו של הרב אליעזר מלמד כי יש בזה חשש שמא מישהו מן התלמידים יושפע מהרב אליעזר חס וחלילה
נוח לנו כציבור דתי לומר על מי שכותבים נגד גרעינים שהם סתם מכפישים. אך אולי יש קצת אמת בדבריהם? אולי באמת אין זה נכון שיש תקציבים שאינם שקופים שמגיעים למטרות השונות מיעודם המקורי? ואולי לא מדובר בגרעין אחד או שניים "שלא הולך בהם חלק" אלא בתופעה רחבה יותר?
כמי שעומד בראש גרעין שקיבל גם הוא מן התמיכות המדוברות הכתבה, אני יכול להעיד שהדברים נעשו על ידי וועדות מקצועיות, ללא כל קשר לשר או למי שיועציו, כך שאין לי ספק שכל התחקירים ימצאו כעורבא פרח, כפי שהיה כבר בעבר.
מול הנתונים על קריסתם של 'מדעי הרוח' באוניברסיטאות, הולכת וגדלה מידי שנה, כמות הלומדים לימודי תורה לשמה. איך אפשר להסביר את התופעה?
הרב יצחק נריה משיב למתקפה שהתעוררה נגדו בימים האחרונים ולא מרגיש צורך להתנצל. "אין מספיק הערכה ויקר ללומדי התורה בציבור הדתי לאומי, לא נעים אבל זו תחושתי"
הרב אלי קפלן משיב ל"נאום התוכחה" של הרב יצחק נריה ועומד על ההבדל המהותי בין הציונות הדתית לחרדים. "החברה החרדית שמה את הלימוד בישיבה כדגל המוביל היחיד על פני כל הדברים האחרים. לעומת זאת, הציונות הדתית הרימה מאז ומעולם דגלים שונים"
האם בפועל מי שאומר פרשה זו זוכה באופן מיוחד לפרנסה ,בשונה ממי שאיננו אומרה? אפשר לומר באופן ברור שאין הדבר כן. פרשת המן באה ללמד אותנו כיצד להתייחס לפרנסתנו, אבל מי שיאמר פרשת המן ולא יעמול כראוי על מנת להתפרנס – לא יזכה לפרנסה.
מתוך היכרותי האישית עם תלמידים רבים ובוגרים רבים ממכינות ומישיבות, ברור הדבר שרמתם התורנית של בוגרי ישיבות ההסדר גבוהה הרבה יותר מבוגרי המכינות
נערי הגבעות הם בשר מבשרנו ודוקא בגלל החומרה שבמעשיהם ,שצריכה כמובן טיפול ראוי במישור הפלילי , עלינו להשקיע מאמץ חינוכי גדול בכדי לכוון את כוחותיהם הגדולים לדרך ראויה
סערת בנט והקונסרבטיבים: כשמדברים על בית ספר קונסרבטיבי בחו"ל מאחר ושם סכנת ההתבוללות היא עצומה וכל אור של יהדות שניתן להוסיף ולהשפיע הרי הוא מבורך.
זוהי הבעיה המובנת שבה נמצאים מנהיגים ציבוריים העומדים לבחירת הציבור. אם לא ילך על פי הלך רוחו של המגזר – יאבד את קולותיו ואם ילך על פיהם ירחיק ציבור רחב וגדול יותר
כאשר אומרים על ינון מגל, שאיננו יכול לייצג מפלגה דתית לאחר אמירותיו הגסות, אני חושב שאם כך, כמעט כל נבחרי הציבור שלנו הדתיים ושאינם דתיים ,אינם ראויים, שהרי פעמים רבות הם עוברים על איסור של קללה ואונאת דברים
הרב אלי קפלן מציע חוק שוויון בנטל לכל המגזרים. דחיית שרות לכל מי שחשקה נפשו בתורה ומתמסר ללימוד בהיקף של 45 שעות בשבוע, גם אם הוא חילוני. כל השאר יחויבו בגיוס
השבוע התכנסו רבנים וקראו לקבוע קוד אתי של רבנים בנושאי צניעות. הרב אלי קפלן סבור כי יש עוד נושאים חוץ שבהם רבנים צריכים לדעת מה מותר ומה אסור
דווקא בשנים בהן הלך מפעל השליחות החבד"י והתפתח, עלה שיעור ההתבוללות, בקרב יהודי הגולה, בצורה דרסטית. אולי הגיע הזמן להציב יעדים חדשים למפעל השלוחים?
מה לנו כי נלין עליו, כאשר המנהיגים המקומיים אינם מחפשים פיתרון וכאשר ראש הממשלה איננו רוצה באמת לפתור את הבעיה הכוללת. אז לפני שתוקפים את בג"ץ כדאי לראות את התמונה הכוללת. היא מורכבת הרבה יותר.
הרב אלי קפלן רואה את האמירות המקצינות בהקשר ליום הזכרון לרצח רבין ומזכיר "רחל אמנו שיום הזכרון שלה חל בדיוק באותו יום ידעה לשתוק כשצריך ולדבר כשצריך ועל כך שבחוה חכמים"
הסיבה המרכזית לפחד ולהיסטריה היא המדיה החדשה הגורמת לכך שתוך שניות כולנו רואים את הפיגוע מכל זווית אפשרית. כאשר אנחנו רואים "און ליין" אדם ההולך לתומו ברחוב ומישהו קופץ עליו ודוקר אותו, אנחנו חושבים שזה יכול לקרות גם לנו. היכולת לראות הכל גורמת לנו לפחד יותר מכל.
המאבק שלנו היום הוא בין מי שמאמין שהאדם נברא בצלם ולכן עלינו לקדש את החיים, לבין מי שמקדש את המוות כי איננו מאמין בקדושת החיים