אנחנו נמצאים ביומה ה-22 של מלחמת חרבות ברזל, וה-29 באוקטובר הוא יום רויי באירועים היסטוריים ביטחוניים ומדינים בישראל מחתימת אמנת קושטא ב-1888 למעבר חופשי בתעלת סואץ, יציאת מבצע חירם במלחמת השחרור לשחרור הגליל העליון, תחילת מבצע קדש והצניחה המבצעית הראשונה בתולדות צה"ל שהתרחשה באותו יום. אלו רק חלק מהאירועים שהתחרשו היום, אבל אנחנו עוסקים בספורט, ובספורט נקדיש את הפינה היום להנרי מישל, שאימן לא פחות ארבע נבחרות שונות במונדיאל.

גם בספורט הישראלי היום הזה מיוחד כשלפני 21 מכבי חיפה ניצחה 0:3 את מנצ'סטר יונייטד, באחד הניצחונות הגדולים ביותר של מועדון ישראלי, אבל על זה כבר כתבנו כאן, ולכן נתמקד כאמור בהנרי מישל שנולד ב-29 באוקטובר באקס-אן-פרובאנס שבצרפת, שיחק בשתי קבוצות בלבד, הוא החל באקס מעיר הולדתו ששיחקה בליגה השנייה והפך מהר מאוד לשחקן משמעותי, אך לא הצליח להביא את הקבוצה להישגים. אחרי שנתיים בקבוצה עבר לנאנט מהליגה הראשונה.

בנאנט פרץ כבר בעונת הבכורה מה שהביא לו גם זימון לנבחרת הלאומית, בנאנט שיחק 16 שנים בהם הפך למלך ההופעות של הקבוצה בכל הזמנים עם 533 הופעות ליגה, בהם כבש 81 שערים למרות תפקידו כקשר אחורי, מה שממקם אותו בעשיריה הראשונה בכובשי כל הזמנים של הקבוצה. בתקופתו בקבוצה זכה בשלוש אליפויות וגביע אחד. באירופה הישג השיא היה חצי גמר גביע אירופה למחזיקות גביע.

מדליית זהב להנרי מישל ונבחרת צרפת

בנבחרת צרפת שיחק 58 משחקים, כולל במונדיאל 1978 בארגנטינה. אחרי שפרש ממשחק ב-1982, התמנה למאמן נבחרת צרפת הצעירה איתה עלה לאולימפיאדה בלוס אנג'לס ב-1984. שם זכה במדליית הזהב, כשהוא מנצח בגמר 1:2 את נבחרת ברזיל ומסיים את הטורניר ללא הפסד.

ההישגים עם הנבחרת הצעירה קידמו אותו לנבחרת הבוגרת שזכתה באליפות אירופה במקביל לזכייתו באולימפיאדה, בגביע ארטמיו פרנקי, שהיה מהדורה מוקדמת של גביע הקונפדרציות. במונדיאל 1986 הגיעו מישל וחניכיו עד למקום השלישי, מה שהיווה את הישג של השיא של הצרפתיים עד אז, שחזור של ההישג ממונדיאל 1958.

מישל פלאטיני, החליף את הנרי מישל (צילום: שאטרסטוק)

אל שני הטורנירים הגדולים הבאים יורו 1988 ומונדיאל 1988, נכשל מישל להעפיל והוחלף בתפקידו על ידי מישל פלאטיני, אגב ארבע שנים מאוחר יותר נכשלה צרפת שוב להפעיל למונדיאל עם אותו הפסד מפורסם לנבחרת ישראל, עם שער הניצחון של ראובן עטר והקריאות של אבי רצון :"מאיר תרגע!"

אליפות מרוקו ותואר יבשתי

לקראת מונדיאל 1994, ואחרי הופעה קצרה בפריז סן ז'רמן, מונה למאמן נבחרת קמרון איתה ערך את הופעתו השנייה בטורניר הגדול מכולם. הוא קיבל בית אכזרי, עם ברזיל שתזכה באותו מונדיאל, שוודיה שתגיע לחצי הגמר ורוסיה שהנחילה לה את ההפסד הגדול בתולדותיה 1-6, מה שגרם לפיטוריו. אחרי הקדנציה בקמרון מונה למאמנה של אל נאסר הסעודית, שמוכרת לנו כיום כקבוצתו של כרסיטיאנו רונאלדו.

באל נאסר פוטר במהלך העונה למרות שהקבוצה הייתה בדרך לאליפות מה שאכן ארע בסופו של דבר. מישל לא נשבר ועבר להרפתקה הבאה, נבחרת מרוקו, אותה הוביל לשלושה טורנירים גדולים רצופים, שתי אליפויות אפריקה ומונדיאל 1998, שהיה השלישי שלו. הפעם הטורניר היה מוצלח בהרבה, וכלל ניצחון מרשים 0:3 על סקוטלנד, ותיקו מול נורווגיה שלא הספיקו לעלות לשמינית הגמר.

כריסטיאנו רונאלדו באל נאסר (צילום: שאטרסטוק)

את דרכו הוא במרוקו הוא סיים בשנת 2000 לאחר טורניר לא מוצלח באליפות אפריקה בו למרות שהשיגה ארבע נקודות, הנבחרת כבשה רק שער אחד, והודחה בשלב הבתים. הוא ניסה עוד מספר ניסיונות לא מוצלחות באריס סלוניקי ונבחרת תוניסיה לפני שהגיע לרג'א קזבלנקה, שם לראשונה זכה בתואר עם קבוצת כדורגל כשהוא זוכה באליפות אפריקה וגביע CAF (המקבילה האפריקאית של הליגה האירופית, המפעל השני בחשיבתו ביבשת).

הישג חסר תקדים להנרי מישל בחוף השנהב

למרות ההצלחה בקזבלנקה מישל נמשך יותר לאימון נבחרות וכשנקרא בשנת 2004 לחוף השנהב, לא חשב פעמיים, והפך למאמן הנבחרת. עם חוף השנהב הוא הגיע להישגים חסרי תקדים, כשבשנת 2006 העפיל איתם למונדיאל הראשון בתולדותיהם, והגיע איתם לגמר אליפות אפריקה בפעם השנייה בהיסטוריה בעוד הם שקועים במלחמת אזרחים, על הסיפור המופלא הזה כתבנו כאן.

אחרי המונדיאל החליט לעזוב את חוף השנהב, הוא טייל עד סוף הקריירה בעוד כמה קבוצות ונבחרות כולל חזרה לנבחרת מרוקו ורג'א קזבלנקה, אך ללא הצלחה מיוחדת. הוא סיים את קריירת האימון ב-2012 אחרי לא פחות מ-30 שנות אימון. ההעפלה עם ארבע נבחרות שונות למונדיאל ממקמת אותו במקום השני בכל הזמנים אחרי בורה מילוטינוביץ' שעשה זאת עם חמש. הוא נפטר בגיל 70 ב-24 באפריל 2018 בעיר הולדתו, אחרי מאבק במחלת הסרטן.