היום בהיסטוריה: ל' בתשרי תשס"ב – 20 שנה לרצח רחבעם זאבי

בשנת תרפ"ו (1926) נולד לשלמה ומינה זאבי, בן בכור בשם רחבעם עמיקם דור חמישי בירושלים מצד אימו.

במהלך מאורעות תרפ"ט הגיע לשכונה איש "ההגנה" פסח בר אדון, כדי להגן מהפורעים, והתגורר בבית זאבי. לאחר שבר אדון ירה אל עבר הערבים שהסתערו על השכונה הגיעו הבריטים כדי לעצור את היורה ולהחרים את האקדח. אימו מינה הסתירה את האקדח מתחת לכרית של רחבעם הפעוט וצבטה את לחיו והוא החל לבכות. החייל הבריטי נרתע מלחפש בכריתו של הפעוט הצורח והאקדח לא נמצא. רחבעם אהב לספר כי מגיל שלוש גויס ל"ההגנה".

את הכינוי "גנדי", שליווה אותו למשך כל חייו, קיבל בבית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן בקיבוץ גבעת השלושה. בקיבוץ נהגו לספר את הילדים בתספורת קרחת; כשהגיע רחבעם הרזה והקירח לחדר אוכל, יחף ומגבת למותניו, נראה כמו המנהיג ההודי, ומאז דבק בו שמו של מהאטמה גנדי.

גנדי הצטרף ל"הגנה" וסירב ליטול חלק בסזון נגד אנשי האצ"ל. לאחר מכן שירת בפלמ"ח, ובמלחמת העצמאות לחם כמפקד במספר גזרות. שנה לאחר המלחמה השתתף בקורס מפקדי הגדודים הראשון של צה"ל, ובאותה שנה גם נישא ליעל, בת קיבוץ דגניה.

את החרפה הזו יש להסיר

כמפקד פיקוד המרכז, השתתף ביותר מ-120 מרדפים שנערכו באזור זה. הידועה כתקופת המרדפים בבקעה. כשהיה ילד, יספר גנדי כשהוא מפקד פיקוד מרכז, בא לביקור בחברון וכשניסה לעבור את המדרגה השביעית קיבל סטירה חזקה מהשומר, וכשהגיע כאלוף לחברון ראה את המדרגה השביעית ואמר את החרפה הזו יש להסיר. גנדי העלה את הרעיון לשחרר את חטופי סבנה כשלוחמי סיירת מטכ"ל מחופשים לטכנאים.

רחבעם זאבי במערת המכפלה (1967) משה מילנר לע"ם

שבוע לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים פרש מצה"ל, ומיד עם פרוץ המלחמה נקרא לשירות, כעוזר מיוחד לרמטכ"ל באגף המבצעים.

לאחר המלחמה שימש גנדי כיועץ לענייני טרור לראש הממשלה יצחק רבין, אך בעקבות הסכמי ההפרדה עם מצרים התפטר מתפקידו. אך למרות דעותיהם המנוגדות נשארו גנדי ורבין חברים קרובים. בשנת תש"מ (1980) התמנה רחבעם למנהל מוזיאון הארץ בתל אביב שינה את שמו למוזיאון ארץ ישראל ובמשך עשר שנות ניהולו פיתח וקידם את המוזיאון.

גנדי נכנס לכנסת ה-12 וכיהן בה עד לכנסת ה-15. כשכיהן כשר התיירות התפטר מתפקידו כמחאה על יציאת צה"ל משכונות בחברון. זאבי נהג לענוד בקביעות דסקית ובה שמות השבויים והנעדרים, לאות הזדהות עמם. הוא מונה לשר בממשלת שרון הראשונה והתפטר על רקע השיחות עם הפלסטינים.

גנדי בהפגנה נגד מדיניות הממשלה באינתיפאדה השנייה (עמוס בן גרשום, לע"ם)

יום לפני שנכנסה התפטרותו לתוקף, בל' תשרי תשס"ב (17.10.2001) היום לפני 20 שנה שהה עם אישתו במלון הייט שבהר הצופים. סמוך לשעה שבע בבוקר עלה לחדרו וביציאה מהמעלית המתינו לו שלושה מחבלים ורצחו אותו. זאבי היה לאישיות הבכירה ביותר שנרצח בשנות האינתיפאדה השנייה.

"אין לי זכויות יוצרים", נהג גנדי לומר, "ולו על שורה אחת בהשקפת העולם שלי. בפלמ"ח חינכו אותנו לציונות אקטיביסטית וה"הגנה". ההגשמה ושלמות הארץ עמדו במרכז חיינו."

על שמו של זאבי נקראו מספר אתרים ברחבי ישראל, ובהם כביש הבקעה, היישוב מרחב-עם, טיילות, ככרות ורחובות.