אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הלכות ראש השנה תשפ"ב לפי מנהגי כל העדות

כמה תקיעות צריך לתקוע בשופר? מתי תוקעים? מתי מותר להכין דברים ללילה השני? ומה עושה מי שבבידוד? הרב ברוך אפרתי בקובץ הלכות ראש השנה לפי מנהגי כל העדות

הלכות ראש השנה תשפ"ב לפי מנהגי כל העדות
  (צילום: הדס פרוש/ פלאש90)

ראש השנה פותח מסע רוחני עבורנו.

בתחילתו של המסע אנו מכוונים את הראש. מביטים לכיוון הנכון, מגדירים היטב את היעדים אליהם אנו שואפים- עולם של צדק ומוסר אלוקיים, בהובלת עם ישראל. זהו 'ראש' השנה. יום של תיאום כוונות כלפי יעדי התורה.

לאחר מכן ביום הכיפורים, אנו בודקים האם אנו עומדים ביעדים שהגדרנו בראש השנה, ועושים חשבון נפש כיצד נוכל לתקן את הבעיות שבדרך. זהו יום הכיפורים- יום של 'לב' השנה. יום של כנות, יום של הכנות.

כתוצאה מהצלבה זו בין היעדים לביצוע, בין הראש ללב, נולדת השמחה של חג הסוכות, כנגד הגוף. אדם שמח כאשר הייעוד שלו ברור, והוא עומד בו. זהו האושר הגדול, זמן שמחתנו, הביטחון בצדקת הדרך.

חיבור בין התורה לשופר. הרב יצחק נריה באולפן סרוגים

ערב ראש השנה, כ"ט אלול

מנהגי היום:

אמירת סליחות (תחנון בסליחות, אך לא בתפילה)

התרת נדרים בסוף תפילת שחרית, כל שלושה אנשים יכולים להתיר, ועדיף עשרה

תספורת וגילוח לקראת יום הדין

יש שנהגו לטבול לקראת יום הדין. ניתן להתקלח בזרם של 3-4 דקות, במקום הטבילה של ערב ראש השנה (אך הדבר אינו יכול להחליף טבילת נדה)

מתן צדקה, 'צדקה תציל ממוות'

עלייה לקברי אבות וקברי צדיקים.

צילום: מענדי הכטמן/פלאש90

לילה ראשון של ראש השנה

"לא ילבוש בראש השנה בגדי רקמה ומשי כמו שאר ימים טובים, כדי שיהא מורא הדין עליו" (ט"ז). לכן נוהגים להתלבש בבגדים פשוטים ונאים, אך לא מפוארים.

בהדלקת נרות מברכת 'להדליק נר של יום טוב'. בנות אשכנז מברכות 'שהחיינו', לפני ההדלקה, ורוב בנות עדות המזרח אינן מברכות. יש להכין אש שתדלק במשך החג, כדי שנוכל להעביר ממנה ולהשתמש באש במהלך שני ימי ראש השנה, שכן ביום טוב מותר לבשל, ע"י העברה מאש דולקת.

בתפילת מעריב מתחילים להוסיף את ארבע התוספות של עשרת ימי תשובה: 'זכרנו לחיים', 'מי כמוך אב הרחמים', 'וכתוב לחיים טובים', 'בספר חיים'. משנים את ברכת 'האל הקדוש' לברכת 'המלך הקדוש'.

בימי חול משנים את ברכת המשפט ל 'המלך המשפט'.

אם שכח 'המלך הקדוש' ולא נזכר מיד (או אפילו נזכר מיד, אך התחיל את הברכה הבאה), חוזר לתחילת שמונה עשרה. אם שכח 'המלך המשפט' אינו חוזר. אם שכח את שאר התוספות אינו חוזר.

בקדיש יש אומרים 'לעילא לעילא מכל' במקום 'לעילא מן', ו'עושה השלום' במקום 'עושה שלום'. ויש מנהגים אחרים בתוספות הקדיש, כל עדה כמנהגה.

לאחר התפילה מברכים אחד/ת את השני/ה 'לשנה טובה תכתב/י ותחתמ/י.

מנהג הרב קוק היה לומר בראש השנה 'חג מבורך', ולא 'חג שמח', בשל אימת הדין, שנאמר "וגילו ברעדה". אולם מצוות השמחה עצמה קיימת בחג, ובאה לידי ביטוי במאכלים ובניגונים. בעיקר יש להזהר שלא לכעוס ביום זה, וטוב להרבות אהבה וחיבה לבני ביתו וקהילתו.

סעודת ליל ראש השנה

קידוש – סדר י.ק.ז – יין, קידוש, זמן. ככתוב במחזורים.

בסעודה אוכלים את הסימנים המיוחדים לראש השנה, כל אחד כמנהג משפחתו.

נהגו להמנע מאכילת מאכלים חמוצים, ואגוזים. הנוהגים לאכול את הסימנים בתוך הסעודה, לא יברכו על הירקות המבושלים 'בורא פרי האדמה' (שכן ברכת המוציא פטרה מברכה זו), אך יברכו על התמר את ברכת 'בורא פרי העץ'. מי שאוכל את הסימנים לפני נטילת ידיים, יברך הן על הפרי והן על הירק.

עוד באותו נושא

מתכון מקורי לראש השנה: רימון במילוי סביצ׳ה דג ים

אומרים 'יעלה ויבוא' בברכת המזון. טוב לעסוק בלילה במשניות מסכת ראש השנה.

יום ראשון של ראש השנה, א' בתשרי

תפילת יום טוב. יש להקפיד על כמות המתפללים המותרת בבתי הכנסת ובמקומות הפתוחים כהוראת משרד הבריאות, ולעטות מסכות בהתאם. זוהי חובה הלכתית ולא רק חוקית.

אין להשתמש ברמקול מסוגים שונים, לשם הגברת קול השופר, או עבור התפילות בבית הכנסת.

אסור לשדר תפילות ולהביט בהן דרך אפליקציית 'זום' וכדומה, במהלך החג.

אסור לומר 'וידוי' בראש השנה, ואסור להביא עצמו לבכי, אך מותר וטוב להרהר בתשובה.

עיקר כוונת התפילה בראש השנה אינה על חיינו האישיים, אלא על עתיד האומה, ועתיד האנושות. כך כתובות התפילות, ועל כך נכתבו הפיוטים השונים. מתוך המבט הלאומי והאוניברסלי, אנו מביטים בתפקידנו הפרטי במארג החיים ועבודת השם.

תפילות ראש השנה אינן קצרות, ובשנה זו שאנו מתמודדים עם וירוס הקורונה, ישנו צורך להתחשב במניינים המתקיימים תחת כיפת השמים בשמש, ובצער הציבור. בשל כך, הגבאים בעצה אחת עם רב הקהילה, רשאים לדלג על חלק מהפיוטים אם יש שעת דחק גדולה בלית ברירה, בשל השמש הקופחת. על חזרת הש"ץ אין לדלג, וכן על חלקי החובה שבתפילות.

מותר לפתוח ביום טוב את השמשייה הגדולה הקבועה בחצר על מנת להצל על המתפללים (המהדר לפתוח לפני שבת טפח, תבוא עליו ברכה).

צילום: דוד כהן פלאש90

הלכות תקיעות שופר

לאחר ההפטרה אומרים 'למנצח' שבע פעמים, ותוקעים 30 תקיעות. הספרדים נהגו לתקוע בישיבה והאשכנזים נהגו בעמידה.

בתפילת מוסף, תוקעים בחזרת הש"ץ 30 תקיעות: 10 למלכויות, 10 לזכרונות ו- 10 לשופרות. תקיעות אלו נקראות 'תקיעות דמעומד'. יש התוקעים גם במהלך תפילת הלחש כך.

תוקעים לאחר 'קדיש תתקבל', ויש התוקעים עוד תקיעות לפני 'עלינו לשבח', ותקיעה לאחריו. סך הכל 100/101 תקיעות. יש מנהגים אחרים, מתי וכמה לתקוע בשופר בסדר התפילה. כל עדה ממשיכה כמנהגה כמובן.

לרוב הדעות, שברים צריכים לארוך לפחות שתי שניות, וכן תרועה שתי שניות.

התקיעה צריכה לארוך כפי מה שבתוכה. אם היא תקיעה-שברים-תקיעה, אזי התקיעה צריכה לארוך שתי שניות, כזמן השברים.

אם היא תקיעה-שברים-תרועה-תקיעה, אזי אורך התקיעה יהיה ארבע שניות, כאורך שברים-תרועה. וכן על זה הדרך.

לצד התוקע עומד 'סומך', שתפקידו להקריא את סדר התקיעות לתוקע, וגם לבדוק שתקיעותיו כשרות. על הסומך ללמוד מראש את ההלכות של תקיעת השופר וטעויותיה, בדומה לתוקע.

במהלך התקיעות אין לדבר, אלא לשמוע את הקול, להרהר במלכות הבורא ובתשובה על חטאינו. השופר קורא למלחמה, מלחמת האדם ברוע הטמון בו, מלחמה עד כדי מסירות הנפש כעקידת יצחק. השופר מכריז על מלכות השם ועל מגמת הטוב במציאות.

יש להשגיח על ילדים קטנים ולהקפיד על שמירת השקט בתפילה ובעיקר בתקיעות.

הלכות תקיעת השופר מצריכות מיומנות, ידע וכוונה. על בעל התוקע להכין עצמו כראוי מערב החג, כך שיוכל לתקוע בשופר בצורה כשרה ונכונה.

מי ששמע קול שופר והתכוון לצאת ידי חובה, והתוקע כיוון להוציא, יצא ידי חובה. גם אם לא עמד בתוך בית הכנסת. במניין חצר בשעת הדחק אפשר לתקוע גם בחניה מתחת לבניין, והשומעים מהמרפסת היטב את הקול, יוצאים ידי חובה.

נשים אינן חייבות בשמיעת קול שופר, אולם רבות נהגו לשמוע.

חולה, מי שבבידוד, ומי שמצוי בשעת דחק, ללא יכולת לשמוע את כל סדר התקיעות כראוי, ישמע את שלושים התקיעות העיקריות, ודי בכך.

בבית כנסת רגיל, יתקע בשופר כרגיל בלי כיסוי, ויעמוד קצת בריחוק מהציבור בשל טיפות הרסס היוצאות מהשופר והחשש מוירוס הקורונה.

מי שתוקע בשופר במקום רגיש, כגון בסביבת אנשים בסיכון גבוה, קשישים וכדומה, רשאי לעטות מסכה דקה רגילה על הפתח העליון של השופר, הפתח אשר ממנו יוצא הקול, וטרם תקיעתו יוודא שקול השופר נשמע זהה עם מסכה על השופר ובלעדיה.

הנהגות יום ראש השנה

"נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה עד אחר חצות היום, והמתבטל נחשב ישן" (רמ"א ובאה"ט)

לאחר תפילת מנחה אומרים 'תשליך' ליד מקווה מים או מעיין. ויש מהאשכנזים שנהגו שלא לאומרו.

יום שני של ראש השנה, ב' תשרי

מתחילים בהכנת החג השני לאחר כארבע עשרה דקות משקיעת החמה. כאמור, מותר לבשל ביום טוב על ידי העברה מאש דולקת.

הדלקת נרות בצאת הכוכבים (-מעבירים מאש קיימת), מעריב של חג שני, בבית עושים קידוש וסועדים (יש האוכלים שוב את הסימנים כביום הראשון).

בהדלקת הנרות ובקידוש טוב שיהיה כלי חדש או פרי חדש, להתכוון גם עליו בברכת 'שהחיינו' של היום השני.

שחרית, קריאת התורה ומוסף – של יום ב' של ר"ה.

מנחה של יו"ט. מה טוב לסיים ספר תהילים במהלך ימי החג.

בשל החום הצפוי, נזכיר שמותר להתקלח במים חמים ביום טוב.

מוצאי ראש השנה

מעריב של מוצאי יום טוב – עם התוספות המיוחדות של עשרת ימי תשובה.

מוצאי חג – ברכת הבדלה, וברכת היין בלבד.

"יש לכל אדם לחפש ולפשפש במעשיו ולשוב מהם בעשרת ימי תשובה. וספק עבירה צריך יותר תשובה מעבירה ודאית, כי יותר מתחרט כשיודע שעשה, משאינו יודע שעשה. ולכן קרבן אשם תלוי הוצרך להיות ביוקר יותר מחטאת" (רמ"א ורבינו יונה)

יה"ר שבזכות תפילתנו ותשובתנו יזכרנו השם בזיכרון טוב מלפניו

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו