בראש השנה מחברים את זכות התורה לתקיעת השופר
הרב יצחק נריה התארח באולפן סרוגים לשיחה על ראש השנה. למה חוגגים יומיים גם בארץ ישראל? למה תוקעים בשופר דווקא במקום בו קוראים בתורה? ומה המשמעות של הסימנים שאוכלים בלילה? צפו
ראש ישיבת 'תורה בציון' ויו"ר קרן אחד לאחד, הרב יצחק נריה, התארח באולפן סרוגים לשיחה על ראש השנה, מהות החג והסברים אמוניים ורוחניים על מנהגי החג.
לתרומה ללומדי התורה דרך קרן אחד לאחד לחצו כאן >>
למה חוגגים את ראש השנה יומיים אפילו בארץ ישראל?
זו סוגיה שנדונה בגמרא ובראשונים, ויש אפילו כמה מהראשונים שסברו שצריך לעשות יום אחד, אבל ההלכה היא שגם בארץ ישראל עושים יומיים. זה בדיוק בראש חודש 'בכסה ליום חגנו', ולכן זה מראש חג שהוא של יומיים, כשגם בבית המקדש לעיתים חגגו יומיים.
מה זה עושה לנו בנפש? אנחנו מוציאים את הכל ביום הראשון, מתכוונים בתפילה, ושופכים את ליבנו, ואז מגיע היום השני, וזה נראה כבר ישן, כבר היינו בסרט הזה.
לתרומה ללומדי התורה דרך קרן אחד לאחד לחצו כאן >>
דינא קשיא – דינא רפיא
בספרים מופיע שהיום הראשון הוא דינא קשיא והיום השני הוא דינא רפיא (דין קשה ודין רפוי). דין זה אמת – מה זו אמת רפה? אמת היא קשה תמיד. וההסבר הוא שאפשר לראות הכל מתוך קטנוניות וצמצום, ואפשר להסתכל על התמונה הכוללת. כמשסתכלים עם זכוכית מגדלת, אפשר לראות פגמים. כשמתסכלים קצת מרחוק, כשרואים את ההקשר שלו, איפה הוא נמצא, איך הוא מול החברה – זה הופך את הדין למשהו אחר לגמרי.
לחבר את השופר לתורה
את הסיבה שבקהילות האשכנזים תוקעים בשופר בבימה עליה קוראים בתורה ולא בעמוד בו עומד החזן, וגם מדוע אצל האשכנזים אומר החזן את המילה 'המלך' במקום שלו, ולא בעמוד, מסביר הרב ביחד:
"המלך – המלכת ה', כל אחד עושה את זה איפה שהוא נמצא. אבל את השופר תוקעים במקום שבו קוראים בתורה, כדי לחבר את זכות התורה. לא בגלל ששומעים יותר טוב, ולא בגלל שזה המקום המרכזי, אלא בזכות של החזקת התורה, לימוד התורה – זו הזכות שאנחנו מבקשים בראש השנה".
אלול והימים הנוראים, זו מתנה טובה לדייק אותנו, לאפס אותנו, להחזיר אותנו למה שאנחנו צרכים להיות.
לתרומה ללומדי התורה דרך קרן אחד לאחד לחצו כאן >>