מתוך 'שולחן עורך' – מאמר המערכת של העיתון 'בשבע'.
אוניברסיטת בר-אילן נכנעה השבוע לערכי הפוליטיקלי-קורקט. אם מישהו עוד קיווה שהאוניברסיטה הדתית תוכל לשמש מגדל עוז אינטלקטואלי-יהודי, כזה שאפילו אם כל רוחות העולם המערבי באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, באו אירועי 'שבוע הגאווה' והוכיחו עד כמה אנחנו רחוקים מזה.
הנהלת האוניברסיטה שגתה כשהסכימה מלכתחילה לקיומו של אירוע כלשהו בהקשר לעיתוי של 'שבוע הגאווה'. החגיגה השנתית הבינלאומית הזאת, שנועדה לתת לגיטימציה ואף להעלות על נס את הזכות לחיי אישות חד-מיניים, היא מנוגדת לחלוטין לתורה, להלכה ולערכי היהדות. נושא הנטייה החד-מינית ראוי לעלות לדיון אקדמי וציבורי שבו כל הדעות יכולות להישמע, אבל לא במסגרת אירועי 'שבוע הגאווה'.
בדמוקרטיה ליברלית אי אפשר למנוע מקהילת הגאווה לחיות את חייה כרצונה, לכנס כנסים או לצעוד ברחובות העיר בצעדות בעלות אופי פרובוקטיבי. אבל גם אי אפשר לשלול מיהודים דתיים, או מאוניברסיטה שלפחות לכאורה רואה את עצמה כדתית, את הזכות להתנגדות ערכית ואידיאולוגית לעצם קיומם של תרבות הגייז ואירועי הגאווה. ודאי וודאי שאי אפשר לכפות עליהם להכניס את האירועים הללו אל תוך ביתם פנימה.
בקמפוס של אוניברסיטה דתית יהודית, הנחת היסוד הערכית צריכה להיות שלילה מוחלטת של צורת החיים החד-מינית. למצוקתם של אלה שנמשכים לבני מינם חובה להקשיב ולגלות אמפתיה, וחובה לנסות לפתח כלים שונים כדי להקל עליה. אבל בשום אופן אין לאפשר אירועים שעניינם מתן לגיטימציה למימוש הנטייה החד-מינית. וכזה הוא כל אירוע שנערך במסגרת הפסטיבל הבינלאומי של 'שבוע הגאווה'.
אם אוניברסיטת בר-אילן היא באמת אוניברסיטה דתית במהותה ולא רק באורח חייהם האישי של ראשיה, היא צריכה לשאוף לחבר וליישב בין תורה להשכלה ומדע. בין השאר עליה לעודד מחקר אקדמי שממצאיו מתיישבים עם אמונת היהדות וערכיה, וכן להשתמש במדע כדי לפתח כלים המאפשרים חיי יהדות מלאים בתקופה המודרנית.
היחס לנטייה החד-מינית קשור לסוגיות מדעיות בתחום הביולוגיה, הרפואה, הפסיכולוגיה, המשפט והאתיקה. בחלומי אני רואה מדענים מבר-אילן חוקרים לעומק את שורשיה של הנטייה החד-מינית, מתוך מטרה לצמצם את היקף התופעה, שאין עוררין על איסורה ההלכתי ועל היותה מנוגדת לערכי המשפחה היהודית. האם מדובר בנטייה מולדת או נרכשת? האם ניתן לפתח שיטות לשינוי הנטייה החד-מינית באמצעים פסיכולוגיים או תרופתיים?
אנשי מדע מבר-אילן מתחומי המשפט והאתיקה היו צריכים להיות הראשונים להתקומם נגד העריצות הלהט"בית, אשר מבקשת לגדוע באיבו כל ניסיון לפתח בכלים מדעיים אופציה לשינוי הנטייה החד-מינית. בעולם שבו אדם יכול לגשת על פי בחירתו לטיפול רפואי כירורגי שיהפוך אותו מזכר לנקבה או מנקבה לזכר, אין סיבה שלא ינסו לפחות לפתח אופציה יעילה ובטוחה לבעלי נטייה חד-מינית לשנות את נטייתם, כדי שיוכלו לחיות בהתאם לאמונתם הדתית. טיפול כזה, אם יפותח ויוכח כבטוח ויעיל, יהיה בשורה לעולם כולו. האם יש בבר-אילן חוקרים אמיצים ומבריקים שיעזו לקחת עליהם את המשימה החשובה הזאת?
תחת הלחץ הציבורי והתקשורתי הסכימה הנהלת האוניברסיטה ללכת צעד נוסף לקראת הלהט"בים. הושגה פשרה מפד"לניקית אופיינית שהלכה לקראתם בקביעת מקום האירוע ואופיו. הפעם הם הסתפקו בהישג הזה. אם האוניברסיטה תמשיך להקרין חולשה ופחד מעימות אידיאולוגי איתם, בשנה הבאה הם ילחצו וישיגו יותר. בינתיים הקהילה הגאה מצליחה להטיל את אימתה על מי שחולקים על דעתה, ובאוניברסיטה הדתית יש סטודנטים ובעיקר אנשי סגל שחוששים להביע את התנגדותם לאירועי הגאווה בקמפוס, פן יוקעו כהומופובים והקריירה המקצועית שלהם תיפגע.
השבוע באוניברסיטת בר-אילן התורה ירדה למחתרת. יש לקוות שבין אנשי הסגל והסטודנטים תתגבש קבוצה שתאזור אומץ ותושייה ותעלה אותה משם.
==
עמנואל שילה הוא עורך העיתון 'בשבע'.
מה דעתך בנושא?
13 תגובות
0 דיונים
ענת
מה פירוש שהמעשה של האוניברסיטה הוא חילול ה'? (נפנוף קבוע בכל מחאה...). כשאדם עובד איסור, אז מחאה נגדו היא מצווה ואי המחאה היא חילול ה' ואז אין לא חילול ה' ולא...
מה פירוש שהמעשה של האוניברסיטה הוא חילול ה'? (נפנוף קבוע בכל מחאה...). כשאדם עובד איסור, אז מחאה נגדו היא מצווה ואי המחאה היא חילול ה' ואז אין לא חילול ה' ולא "ואהבת לרעך כמוך..."
המשך 11:55 12.07.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
דפנה
אין לי אלא לצטט את מילותיו החכמות והמדוייקות של פרופ' אבי שגיא מהחוג לתרבות ופרשנות באותה אוניברסיטה. מקווה שמר עמנואל שילה ישכיל להתייחס לנאמר בכובד ראש. לתלמידי התוכנית שלום כידוע לכם האוניברסיטה...
אין לי אלא לצטט את מילותיו החכמות והמדוייקות של פרופ' אבי שגיא מהחוג לתרבות ופרשנות באותה אוניברסיטה. מקווה שמר עמנואל שילה ישכיל להתייחס לנאמר בכובד ראש. לתלמידי התוכנית שלום כידוע לכם האוניברסיטה היא מוסד אקדמי ואולם האוניברסיטה היא גם מרחב ציבורי שבו חיים ופועלים בני אדם רבים. פעילות האוניברסיטה במרחב זה אינה יכולה להיעשות על בסיס התבנית ההיררכית היסודית של האקדמיה, עליה להישפט על בסיס הערכים והנורמות המוסריים והמשפטיים הרווחים בחברה. המרחב הציבורי של האוניברסיטה חייב להיות מנוהל על בסיס ההכרה בשונות האנושית ומתוך אימוץ תפיסת עום של פלורליזם תרבותי, בדיוק כפי שהנכם לומדים בתוכנית שלנו. והנה עתה נפל דבר. תא הסטודנטים הגאה פנתה להנהלת האוניברסיטה וביקשה לקיים אירועים של הקהילה כמקובל, זאת במסגרת שבוע הגאווה. לאחר ברורים עם גורמים באוניברסיטה התברר לי כי הנהלת האוניברסיטה קיבלה החלטה שלא לאפשר קיומם של אירועים אלה במסגרת המרחב הציבורי ואפשרה את קיומם רק במסגרת אולם סגור. לפי דוברי הקהילה הציעה האוניברסיטה כי באירוע יטלו חלק רבנים ופסיכולוגים. מגורמי ההנהלה שמעתי כי עניין זה לא נאמר. לא אשפוט במחלוקת זו. אבל דובר האוניברסיטה חיים זיסוביץ לימדנו פרק חדש בעניינים אלה; פרק שאותו לא דחה איש מהנהלת האוניברסיטה ומכאן שעמדתו עמדתם. הדובר עשה שני מהלכים א. הוא הצביע על כך כי מאחר והאוניברסיטה היא אוניברסיטה דתית לא יכול להתקיים בה דבר המנוגד להלכה ב. הוא רמז להשוואה בין הומסקסואליות ולסביות לפדופיליה. מהשוואה זו הוא ניסה לחזור בראיון לעתונות ואף התנצל על כך. אבל גם לפי הנוסח המתוקן שהציע ברור הוא כי האוניברסיטה כפופה להלכה ופועלת על פיה גם במרחב הציבורי. כאמור איש מהנהלת האוניברסיטה לא דחה את דבריו ואיש מהנהלת האוניברסיטה לא התנצל בפני הקהילה עצמה ובפני כל אדם, כולל אני, החש נפגע עד שורשי נשמתו מדברים אלה. לנוכח זאת אני מבקש להעמיד דברים על דיוקם א. אוניברסיטת בר אילן כפופה לחוקי מדינת ישראל. המרחב הציבורי אמור להתנהל על בסיס חוקים אלה ובמרכזם חוק היסוד של כבוד האדם וחירותו. ההלכה היא עניינו של כל אדם, וכאדם שומר מצוות גם אני מחויב לה. אבל זו היא המחויבות שלי, ומחויבות זו לא נובע כי מותר או ראוי לבצע פגיעה בזולת במרחב הציבורי או הפרטי. מדינת ישראל היא מדינת חוק ולא מדינת ההלכה וערכיה הם ערכי היסוד הדמוקרטיים ליברליים, זאת גם ואולי דווקא בשל היותה מדינה יהודית.. במסגרת חוק המועצה להשכלה גבוהה המתווה את פעילות האקדמיה נאסר על האוניברסיטה להפלות מטעמי מין ודת או מכל טעם אחר. איני יודע מה משמעות המונח "אוניברסיטה דתית". כאדם שצמח בעולם התורה, אני יודע שדת היא מערכת נורמות המחייבת את האדם, לא ברור איזה חובה היא מטילה, אם בכלל על האוניברסיטה. אבל גם אם האוניברסיטה מגדירה את עצמה ככזו, באיזה משמעות שהיא תעניק למונח, אין בכך כדי ליצור זכות לאוניברסיטה לפעול שלא על פי הנורמות והערכים של החברה בישראל. יש לדחות את דבריו של הדובר, בשאט נפש. הם צירוף של בורות ודעות קדומות נלוזות. דבריו הם פתח לפגיעה ביסודות הבסיסיים של החברה בישראל, הכוללים את הזכות של כל אדם לחיות ולפעול בהתאם לערכיו, אמונותיו, ובהתאם למה שהוא או היא בהוויתם. ואולם מעבר לכך החלטת האוניברסיטה היא לא פחות מאשר שערוריה מוסרית וערכית. כתלמידי התוכנית יודעים אתם היטב כי זהותו של אדם אינה מתממשת רק בחדרי חדרים, במרחבים סגורים, פרטיים. היא מתממשת גם במרחב הציבורי, בזיקה שבין בני אדם, יחידים וחברות. המרחב הציבורי הוא המקום שבו הזהות נראית ומונכחת. נראות זו חיונית לנו כבני אדם מטעם כפול: ראשית, המרחב הציבורי הוא מרחב עיקרי של חיינו ולפיכך אנו מביאים את זהותנו למרחב זה. שנית, כפי שכבר למדתם, זהות דורשת הכרה של האחר. וככל שהזהות היא שבירה ופגועה יותר הדרישה למוכרות היא גבוהה יותר. הומוסקסואליות ולסביות אינה רק אפיון של פרקטיקה מינית היא בראש ובראשונה אפיון של זהות. בהיסטוריה האנושית הארוכה זו היייתה זהות פגיעה, נרדפת, משומצת ודחויה. אנשים בעלי זהויות כאלה נאלצו להסתיר את זהותם, לחסום את הווייתם ולפגוע בנפשם מדי יום ויום. לא עוד! לא עוד נאפשר פגיעה כזו בזהותם, בכבודתם ובשלמותם האישית של בני אדם. במקום שהיא מתחוללת, מתחולל מעין "רצח", ושתיקה לנוכח מצב כזה היא שותפות לפשע. הניסיון של הנהלת האוניברסיטה לדחוק את אירועי הגאווה לאולם סגור, היא נסיון להחזיר את הקהילה הזאת אל הארון שבו הם היו מוסתרים מעיני כל. זהו גם ניסיון לפקח על מה שייאמר וייעשה ולמשטר אותו. לפקח על "הטעם הטוב" אותו, כך נדמה לאוניברסיטה היא מוסמכת לקבוע ולא זו בלבד אלא "טעם" זה הוא האמת. האוניברסיטה, כך נאמר לי, פוחדת שאם האירוע יהיה פומבי הוא יצא מכלל שליטה ומי יודע מה יתחולל בו! מי שפוחד שיייתכבד וישב בביתו, ואל יטיל את פחדיו עלינו; פחד אינו צידוק לפגיעה בזהותם ובכבודם של אחרים. אסור לשתוק וחובה של כל אחד ואחת מאיתנו למחות ולעמוד בתוקף על זכותם של בני אדם להיראות, להופיע ולממש את זהותם במרחב ציבורי. אסור לאפשר מצב שבו חלקים מאיתנו ימשיכו להיות שקופים, גם אם שקיפות זו מקבלת פיצוי במרחב סגור ותחום. אני רוצה להוסיף ולומר משהו שהוא אישי מעומק נשמתי. אני יהודי שומר מצוות, שחלק מעיסוקיי האקדמיים הוא חקר ההלכה. כאיש הלכה אני מבקש לקבוע כי בקטגוריות דתיות התנהגות הנהלת האוניברסיטה היא "חלול שם שמיים ברבים". חלול השם היא קטגוריה עליונה לקביעת האסור והמותר, ולפיכך קבעו חכמים: "במקום חלול השם אין חולקין כבוד לרב", ועוד קבעו "מוטב שתעקר אות אחת מהתורה ואל יתחלל שם שמיים ברבים". מניעה של חלול השם היא חובה של כל אדם ואדם. הוא אינו אמור לפנות לסמכות כלשהי שתזהה חלול השם. חובתו של כל אדם להגיב מיידית במצבים של חלול השם. לפי ההלכה, הזהוי של חלול השם נעשה על בסיס המבט של האחר, הזר, הלא יהודי. כל אחד מאיתנו הוא האחר לעצמו היודע לזהות חלול השם. במקום שיש פגיעה בנורמות מוסריות וערכיות ברורה מתחולל חלול השם. לפיכך גם מי שמביננו מחויב לתורה צריך לדעת שאסור לו לשתוק וחלה עליו חובה דתית של מחאה. אני ער לעובדה שבעיני דתיים מסויימים אירועים כאלה הם פגיעה ברגשות דתיים. לא אנהל כאן דיון על תחולת הערך של איסור פגיעה ברגשות, אומר רק בתמציתיות: מי שחש שבאירוע יש פגיעה ברגשותיו הדתיים שלא ישתתף בו, אבל אל יטיל עלינו את החובה לפגוע פגיעה כה קשה בזולת. באיזון שבין פגיעה ברגשות ופגיעה בזולת חובה להתייצב לימין מניעת הפגיעה בזולת. אני קורא לכל אחת ואחד מכם למחות, לא לשתוק, לשתף ולשוחח על העניין. לפנות אל הנהלת האוניברסיטה ולדרוש הסבר. בהקשר זה אין לאוניברסיטה מעמד מיוחס, כולנו אזרחים, כולנו פועלים מוסריים. זו חובתנו כבני אדם. אסור לראות עוול ולשתוק. את השעור ביום ראשון הקרוב בקורס: זהות עצמיות ותרבות אקדיש לדיון בנושא זה של זהות, נראות, ופוליטיקה של ההכרה בשונות, והמתחייב ממנה ביחסינו כלפי כל אחד ואחת השונה מאיתנו. כל תלמידי התוכנית מוזמנים להשתתף בשעור זה שמתקיים בין 12-14 בבניין 507 חדר 4. בברכה אבי שגיא
המשך 17:47 26.06.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
דוקטורנטית לסבית בבר אילן
בחלומי אני רואה חוקרים החוקרים את שורשי השנאה, הפחד מהאחר/ת, הבורות, הלהט"בפוביה העולים מדבריך... הדברים שלך מסוכנים. כמי שעוסקת בתחום הטיפול הנפשי אני יודעת עד כמה שנאה על ידי החברה...
בחלומי אני רואה חוקרים החוקרים את שורשי השנאה, הפחד מהאחר/ת, הבורות, הלהט"בפוביה העולים מדבריך... הדברים שלך מסוכנים. כמי שעוסקת בתחום הטיפול הנפשי אני יודעת עד כמה שנאה על ידי החברה וניסיון לאיין זהות של אדם - כל זהות - הם מסוכנים וגורמים נזק נפשי. לא, זאת לא הנטייה המינית שגורמת את הנזק הזה, זה היחס החברתי. במקום לראות איך גם בתוך הקהילה הדתית ניתן להכיל ולקבל להט"בים ולהתמודד באומץ עם שאלות הלכתיות - אתה ושכמותך בוחרים בדרך הקלה של לסמן את האחר כ"נגוע במחלה שיש לרפא אותה" ובלהוקיע אותו מקרבכם. זה מביש, מקום ועצוב, ומי שמשלמים את המחיר הם אותם הנקרעים בין נטייתם (ולא, אי אפשר "להמיר" נטייה מינית. אתה ניסית להמיר את שלך?) ובין הרצון והצורך שלהם להשתייך לקהילה שבה גדלו וצמחו. במקום להוקיע את האנשים והנשים הללו מקרבכם בצעד פחדני - אני מציעה שתתמודד באומץ עם המשמעות של היות אדם מוסרי.
המשך 18:42 19.06.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
המחשבה שאפשר לנהל ולשנות את הנטיות המיניות הוא מצחיק. אדם נולד בצורה זו או אחרת. נקודה.
02:11 19.06.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
אורי
עשו קומבינת נדלן לפינוי בהסכמה ללא התנגדות בתמורה לסחיטת כספים והטבות אישיות כמו בנינים חדשים ישיבה חדשה הכל מכספי ציבור לטובת עמותות הקשורות למשפחה השלטת
15:33 18.06.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
סתם אני
וישנם לדאבוננו לא מעט. כולנו צריכים לעזור עוז לרומם את התורה וההלכה.
14:50 18.06.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
דוקטורנטית בבר אילן
חברה חילונית שלי משתגעת מקורס בו מנסים לה סביר לה שמעמד האישה הוא מעולה ביהדות ולכן היא לא יורשת. חוץ מזה תהיה מילארדר אם תמצא שיטה להפיכת נטיות. בינתיים הכל כשלון...
חברה חילונית שלי משתגעת מקורס בו מנסים לה סביר לה שמעמד האישה הוא מעולה ביהדות ולכן היא לא יורשת. חוץ מזה תהיה מילארדר אם תמצא שיטה להפיכת נטיות. בינתיים הכל כשלון חרוץ. הטענה בפסיכולוגיה שהיא שיש נטייה מולדת . מה אתה מציע?
המשך 12:06 18.06.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
עם חינוך מתאים אפשר לשנות גם נטייה זאת. בעבר תנועת ההשכלה הוכיחה כי זה אפשרי והביאה להקמת המדינה.
11:14 18.06.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
שגיא
11:12 18.06.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
קשוקוש
עמנואל שילה הוא עיתונאי בחסד שיש לו גם יראת ה' וגם חכמה והוא היחיד שקצת מזכיר את אורי אליצור ז"ל. עמנואל כל הכבוד תמשיך לומר את דבר ה' ללא פחד ומורא.
10:49 18.06.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר