הרב שהעיד בפרשת הרב טאו: עצוב ושמח במידה שווה
הרב שזומן למסור עדות בפרשת הרב טאו, מתייחס לטענות של משפחת המתלוננת נחמה תאנה, לפיה הרב טאו הוא נאצי שהוציא לפועל מספר מקרי רצח: "אני שמח ועצוב במידה שווה"
הרב שזומן למסור עדות בפרשת הרב טאו, מתייחס לטענות של משפחת המתלוננת נחמה תאנה, לפיה הרב טאו הוא נאצי שהוציא לפועל מספר מקרי רצח: "אני שמח ועצוב במידה שווה"
מוקדם יותר נחשף בסרוגים כי הרב אהרון אגל טל זומן לעדות במסגרת פרשת הרב טאו, בשל היותו ראש ישיבת מעלה חבר לשעבר. לסרוגים הוא מסביר למה הוא לא מתבטא פומבית בפרשה
כאשר מעזים לבקר את מערכת המשפט, לא פרט זה או האחר מפריע לשמאל, אלא הרעיון שהאדם העליון אינו אלא בשר ודם וכך ישנה סכנה עצומה לסדר החברתי כפי שהם מבינים אותו
יו"ר המכון לאסטרטגיה חינוכית יהודית ויועצו של השר למורשת עמיחי אליהו, הרב אהרון אגל טל, משגר לעברו של עזרא שיינברג איום חד: "אם זה יקרה – אנחנו נדאג להמשיך לספר את עלילותיך הבזויות"
מכר, איש שמאל, פנה אליי ושאל: "האם במחוזותיכם מתעוררת הכרה כי ההנהגה הפוליטית שלכם מכניסה אותנו במודע ובכוונת מכוון לעידן משיחי?". הקומדיה הזו היא כמובן טרגדיה. דור שלם של אנשים נבונים שהוציאו תארים וכתבו ספרים, אבל נשארו כל כך רחוקים ובורים לזהות עמם, עד שזה הופך את המצב למסוכן
נכון הוא שאין לי "פטרונות על התורה", לתורה שבעים פנים ואותה שם משה לפנינו. אבל יש כללים ואי אפשר לחשוב שכל אחד יכול לומר כל מה שהוא רוצה. הרב אהרון אגל טל מגיב לביקורות למאמרו ב"סרוגים"
אנחנו בעיצומו של דיון מהותי. מי שרוצה לראות בנפתלי בנט את מנהיגו של עם ישראל זו זכותו. זכותם וחובתם של תלמידי חכמים שמנגד לשים תמרור אזהרה למהלכים החמורים שהוא שותף להם
ההתנשאות היא התחושה שיש משהו שמרומם מן החיים האלה ובאמת גם התורה קוראת לנו להתנשא, אבל לקדושה. התנשאות במובן שביטה שלמה גרוניך היא אבדן מצפן. זה מכוער אבל בעיקר מצער
האמירה המזלזלת של בנט שרומזת שכביכול אלו שלא עשו שירות צבאי כמותו, עשו זאת מתוך זלזול או פחדנות – אינה הוגנת ומוטב שלא היתה נאמרת. האומה זקוקה לטייסים וללוחמים אבל גם חיבור ללב
ציוץ בטוויטר הפך לעימות רב משתתפים וחשף ויכוח עמוק יותר בחברה הישראלית. מה בין תפיסת הציונות של חבר הכנסת צבי האוזר לעומת זו של משה גפני? מי ציוני ומה אורך השורשים?
הפגנות הימין לעולם לא יוכלו להגיע להשפעה של הפגנות השמאל ולו רק בגלל שעורכי המהדורות, שומרים על כתביהם לסקר דברים חשובים באמת. או אז שואלים את עצמם אנשים רבים – לשם מה לטרוח בעצם?
אנחנו צריכים לצאת בקריאה שתתחיל אצל הציבור המסורתי ושיצטרפו אליה גם חובשי הכיפות והשביסים – "ממשלה יהודית למדינה יהודית". זוהי תביעה פשוטה שאבדה לנו עם כל סיבובי הפוליטיקה
איך אישה כל כך קיצונית בניתוקה ממסורת היהדות, מעיזה לומר בכלל משהו ביחס לכותל המערבי? הרי ללא תפילותינו, היה הכותל הזה, חסר החן והשיק, המונומנט האחרון שהיה מקבל את התייחסותה
אנחנו בתקופה שבה אנחנו אוכלים את המחלוקת הנוראה מבוקר ועד לילה. אני לא מהאו"ם ויש בי סלידה עמוקה לכל מה שבנט וחבורתו מייצגים. אבל כדאי לשנן שוב מה גבולות הגיזרה של המחלוקות שלנו
נפתלי בנט נשא נאום "שלשת שבטים" משלו, ובדבריו חילק את החברה הישראלית לשלשה ראשי חץ. בפועל, יש רק שתי תנועות כיום. זו האמת שאדם הגון לא יכול שלא לקחת באחת מהן חלק
נפתלי בנט מעורר למרבה הצער, רק אצל מעטים יחסית רגשי אהדה, שלא לומר אהבה. למרות שהאיש הולך עם כיפה ויודע לצטט כמה פסוקים, איכשהו רובו של המחנה הדתי לאומי, לא קונה את זה. איך זה יתכן?
יאיר לפיד הוא הסימן המובהק להתרוקנותה של הזהות הישראלית. העיסוק בזהות מתחיל ברגע שאתה מבין שאתה נבדל. שיש בך ערכים יחודיים שהם המגדירים אותך. שאתה לא חי כפרזנטור המסוגל לייצג בנקים ועמותות צדקה באותה התלהבות
איילת שקד הייתה כמו מגדלור של יושרה ורצינות. מצאנו בה כנות ויחס של כבוד למסורת ישראל, אבל כעת האבק העצום שעולה מן המגדל שקרס ממלא את ריאותינו
בין לוד לחברון: אזרחות כמחולל הסדר מתגלית בימים אלו בריקנותה. היא כבר לא יכולה לספק את העוצמות הנחוצות למאבק הזה. באופן מוזר דווקא אנחנו המתנחלים מצויים כעת במצב טוב יחסית. כעת בלוד מתרחש הבירור
אמריקה כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, איבדה את התקשורת עם מוקדי הכוח הפנימיים המגדירים חברה אנושית מתוקנת. כל תרבות צריכה למצוא את המהות הלאומית שתהיה חזקה מן הלחץ החיצוני