מתחת למכסה של הפוליטיקה הנוצצת ישנו מנוע, וחשוב מאוד לבדוק אם הוא מתאים לרכב ואם הוא תקין.
הסיפור של איילת שקד מזמין להרים את מכסה המנוע. להתבונן פנימה. הגברת הזאת שזכתה להיות ממוביליו וממיצגי דרכו של הציבור הדתי לאומי – למרות שחייה האישיים אינם הולמים את האמונות הבסיסיות של הציבור אותו ביקשה להנהיג – היא קודם כל הסיפור 'שלנו'.
שקד הייתה רצויה בהיכליהן של ישיבות שונות. הן ראו בה את הגילוי האותנטי לשיטת הרב קוק זצ"ל, הרואה את סגולת ישראל, גם כשזו עטופה בלבושים לא הולמים. הרב קוק לימד אותנו שלא להיות שבוי במראה החיצוני ובהנהגת האדם ולחתור לנקודה הפנימית, החבויה בתוכו. לזהות את הנשמה היהודית הקיימת בכל אדם מישראל גם אם התרחק מאוד מזהותו.
באגרת תקנ"ה המפורסמת בה ענה הרב קוק לרידב"ז על תמיהתו על קבלתו את החלוצים דאז, הוא אומר לו בין היתר ש"החלק של הסגולה הוא הרבה, באין ערוך כלל, יותר גדול וקדוש מהחלק התלוי בבחירה".
המחשבה שצריכים להבדיל בין הגלוי לעין ובין מה שנסתר ולהאמין בו כי גדול וקדוש יותר, מסעירה מאוד. יש לה השלכות לאיך שאנחנו תופסים את עצמנו וזולתנו. היא מחדדת לנו שאנחנו פונים לאחים אהובים ולא חלילה לאויבים. היא עושה אותנו לאנשים מלאי אמון ושוחרי טוב, מתוך שותפות עמוקה מאוד, למרות שהחלק התלוי בבחירה נראה הפוך לחלוטין.
עוד באותו נושא
18:33
|
חדשות סרוגים
242
0
😀 👏
הלוויתו של אל"מ אסמן והדברים המופלאים שנאמרו עליו מדגימים זאת היטב. כמה אור היה באיש הזה וכמה אור ישנו ביהודים רבים כמותו שלא שמענו עליהם בכלל.
אבל כאן השתרשה איזו טעות. בהמשך המשפט הזה עצמו אומר הרב "אלא שברית כרותה היא, שהסגולה הפנימית לא תתגלה בזמן הזה כי אם לפי אותה המידה שהבחירה מסייעת את גילויה, על כן הכל תלוי לפי רוב המעשה וקדושה האמונה ותלמוד-תורה".
מה עוזרת לנו ההכרה בסגולת ישראל, אם ברית כרותה היא שללא תורה היא אינה כלום?
לעניות דעתי אנחנו מתבלבלים תדירות בין הבחינות האלה. אם אנחנו עוסקים ב'קירוב' חשוב שנדע שמולנו נשמה יקרה, ואנחנו מלאי אמון ואהבה. גם של אחינו הטועים. אם אנחנו עוסקים בחיים עצמם – בצבא, ברפואה, בתעשייה ובכל שטחי החיים המשותפים לכולם, ההבנה הזו תומכת ביצירת קשר ושותפות אמת.
אבל כאשר חיי הרוח על הפרק. כאשר הזהות היהודית עומדת לדיון, אסור בתכלית לתת אחריות בידי אלה שחייהם בפועל, רחוקים מן הקדושה שאותה אנו מבקשים.
אני בעיקר עצוב מאוד בימים האלה. איילת שקד הייתה כמו מגדלור של יושרה ורצינות. מצאנו בה כנות ויחס של כבוד למסורת ישראל, אבל כעת האבק העצום שעולה מן המגדל שקרס ממלא את ריאותינו.
השיעור הגדול הוא, שכאשר יושרה אינה לוקחת בחשבון את מה שגבוה מן האדם, אנחנו עלולים בטעות לבנות "אל-אדם". אם אין אלוקים ואם אין דין וחשבון כלפיו, האדם הופך להיות אלוהים במקומו.
כך כמו אלוהים הוא הופך את עצמו לסַתת האבן ש"ברצותו מסתת וברצותו מכתת". כבר לפני אלפי שנים הזהיר אותנו הושע הנביא: "ולא נאמר עוד אלוהינו למעשה ידינו". יש פיתוי להעריץ את עצמנו, את מצפוננו ויושרתנו ויכולותינו אבל תמיד תמיד זה נגמר בקריסה.
מצוין שרכב יהיה נוצץ ומפואר, אבל רק בתנאי שיהיה לו מנוע חזק וטוב. אנחנו לא רוצים להיתקע שוב בעליות לירושלים.
=======
הרב אהרון אגל טל הוא יו"ר המכון לאסטרטגיה חינוכית יהודית. מחבר הספר "להגיד לאדם יושרו – אנושיות כמבוא לתורה".
תגובות
גנבי הקולות הם ביבי ושלושת הטאליבנים שהקיפו אותו ובמרמה איפשרו את ממשלת שקרניהו האחרונה, וממשיכים בפעילותם ההרסנית למדינת ישראל אפילו כשהם כבר לא רלוונטים באופוזיציה.
מיום ליום ומשנה לשנה חברי הכנסת מראים לנו הציבור כמה נמוכים הם, חסרי עמוד שידרה. שקרנים. מניפולטיבים ודואגים רק לעצמם. עדיף כבר ללא דמוקראטיה.
ובנט יותר טוב ?! שניהם רמאים
...הם הכירו היטב את bb והחצר הביזנטית שלו יידעו שאין שם סגולות ואין אור ואין נפלאות, ואין יושר ואין טוהר מידות. כולם ראו איך bb העדיף לחבור למשותפת, ולצאת נגד "חוק האזרחות" שהליכוד יזם והצביע עבורו במשך 17 שנה...רק כדי להפיל את ממשלת השינוי.