הסכת סרוגים – "למשוך בחוטים": הרב אגל-טל הוא יו"ר המכון לאסטרטגיה חינוכית יהודית, ויועץ השר למורשת עמיחי אליהו. בהסכת סרוגים הוא מדבר על הפוליטיקאים: "לא מצפה מהם להיות מנהיגי הציבור", על הציונות הדתית: "ההגדרה לא ברורה לי", ועל משימת העל: "אנחנו צריכים להיות אנשי שיווק, ולהבעיר את האש".

הרב אהרון אגל-טל גדל בבני ברק: "כשלא היה מה לעשות בשבת, היינו הולכים להפגנות", למד אצל הרב טאו, "לא יודע אם אני ראוי להיקרא תלמידו, יש שם תביעת אמת שאין בשום מקום אחר", ומתייחס בזהירות לסיפור של נחמה תאנה, אותה שידך למי שהיה בעלה.

"יש פה סיפור ברמה תנ"כית", הוא אומר. "אני מוכן להקשיב, וצריך לשאול, אבל יש דרך. במקום לומר 'אנחנו מאמינות לך', תגידו 'יש לנו אמפתיה כלפייך'. מעבר לזה, אין לי כלים לבדוק".

להאזנה לפרק המלא:

"הרב הוא לא אישיות שהונחתה עליך מלמעלה", הוא מוסיף, ומבהיר שעמדת הביטול מול רבנים חייבת להיות זהירה. "אנחנו תמיד נמצאים בעמדת הביקורת. אני תמיד נמצא בקוקפיט, ובוחר לבטל את דעתי ולהתאבק בעפר רגליהם. אם אני רואה שהרב שלי עושה דברים אסורים, אני לוקח צעד לאחור".

"אני לא יודע מה הצידוק לקרוא לעצמנו ציונות דתית", אומר אגל-טל. "ההגדרה הזו היא טיפה ערכאית, ויוצרת בידול מלאכותי. כולנו חיים פה, כולנו אוהבים את הארץ… מה המשימה של הציבור הזה? הגיע הזמן שנשאל את השאלה הזאת".

בהסכת, הרב אגל-טל מתייחס לישיבות ההסדר: "זכית ללמוד תורה, מה אתה נרדם? חסר מה לעשות? תדליק את האש!", לקיבוצים: "ברגע שהם התנתקו ממקור המים החיים של א.ד. גורדון, הם איבדו את הדרך", וגם לשאר העם שאבדה להם המשמעות: "נערים לא יודעים מי זה משה רבנו, קצינים לא מבינים על מה המדינה קיימת, וזה אסון ברמה לאומית".

"נוצר מצב שצריך להיות בוטים", אומר אגל-טל. "בית המדרש שייצר את מפלגת נועם מורכב מאנשים מדהימים. איך אנשים מדהימים כאלה מייצרים ברוטליות כזו? טוב שבאטמוספירה הציבורית יישמעו כמה קולות, שיאזנו את המערכת".

אבי מעוז (יונתן סינדל/פלאש 90)

הוא מאמין שהיכולת לקרב, לאחד, ולהאדיר תורה- טמונה בהקשבה ותקשורת. "תאיר פנים, תגיד מילה טובה, תלמד לתקשר… אתה יכול לנהל את כל החיים בחדר אטום עם אנשים כמוך שיהדהדו את מה שאתה אומר, אבל אני התחנכתי על כלליות. לא רק בתיאוריה, אלא להיות מסוגל להבין, להיפתח, להקשיב. וזה קשה- כי כשאתה מקשיב, אתה משתנה".

ואם מדברים על הקשבה ופתיחות, הוא לא נבהל מהרעיון לסגור את התאגיד: "אם אתם פוגעים ביסודות הכי עמוקים של הזהות שלי, לא מהכיס שלי", הוא אומר. "בואו ניקח תכנית שתהפוך את בן גוריון לסוטה מין ואת אלתרמן לשיכור. זה מכוער. אבל אם אתם יושבים על עין הציבור, אתם חייבים להם את האיזון".

בעולם מושלם בעיניו, אנשים מחפשים משמעות. "אנשים חיים במועקה כי אין להם באמת סיבה לחיות, אז הם מייצרים מלחמות שנותנות להם אנרגיה. אנשים צמאים למשהו, זו חברה שלמה שצריכה להתנער על החיים שלה. אנחנו צריכים להעביר מהמחנה של הבטלנים למחנה של המדהימים".

"כל מי שיש לו אלוקים בסדר היום ויש אש בחיים שלו – יהיה לו טוב. הוא מאיר פנים אחרת, הזוגיות שלו אחרת….התפקיד שלנו כציבור הוא להיות במחלקה הזאת של הקירוב. צריך להדליק אש. לא חייבים מדורת ל"ג בעומר, תדליק למישהו נר קטן בנשמה".