סיימתי חודש מילואים, עם אישה מקסימה וארבעה ילדים נהדרים בבית, ואני עם וסט קרמי, נשק, ברכיות וקסדה בצומת במרחק עולם שלם מהחיים שלי.

מזיע מתחת לוסט וקופא מקור בכל השאר, עושה "ארבע-ארבע", והאמת – שמח מכל רגע. מה יש להתלונן? נוף מרהיב, אנשים טובים, שמנה וסלתה של הציבוריות הישראלית בעיניי, אוכל טוב, אבל פה ושם קצת כואב לי הלב.

משפחת מאיר (צילום: אלעד ליברטי)

אני בן גאה לציונות הדתית, מאמין גדול בדרכה ורואה בה את השילוב המושלם בין עולם הקודש והחול, מאמין באיך שהציונות הדתית רואה את תקומת עם ישראל בארצו כאתחלתא דגאולה ולא מבין איך אפשר להיות עיוורים לזה בכלל.

משתדל לאהוב כל יהודי (בעיקר חילונים ושמאלנים), מאמין באמת שלימוד התורה חשוב לעם ישראל ושהוא הדרך להקים בארץ ישראל ממלכת כהנים וגוי קדוש בצורה הכי יפה שיש.

וכואב לי הלב כי מתוך מחלקה שלמה של ביינישים היינו במילואים האלה אחד עשר לוחמים, ונשארנו בסוף המילואים מספר חד ספרתי.

כאב לי כי נזכרתי בטיעון הכה מוחץ שאנחנו הביינישים אמנם עושים רק שנה וארבע בסדיר אבל אח"כ וואי וואי, אח"כ במילואים אנחנו משלימים את כל הפער הזה! הרי ידוע שחילונים כמעט לא עושים מילואים, ולעומתם דתיים לאומיים עושים מלא מילואים, ומתנדבים גם אחרי גיל ארבעים ובעצם מערך המילואים כולו נשען ברובו על ביינישים.

כשאני עצרתי את החיים שלי במשך חודש והשארתי אישה וארבעה ילדים בבית והתייצבתי, שישים אחוז מחבריי הביינישים לא הגיעו בכלל. הייתי מצפה שכל חברי יעמדו איתי פה בצומת לשמור על עם ישראל וארץ ישראל, ולא רק על תורת ישראל.

שמח מכל רגע, אבל כואב לי הלב

עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון, אני בעצמי עשיתי הסדר, אני מאמין בהסדר, באמת.

אבל אנחנו צריכים להבין שהסדר זה לא פריבילגיה שקיבלנו, זו מעמסה שלקחנו על עצמנו, מי שפורש מן הציבור ולא נושא בעול עם הציבור חייב שתהיה לו סיבה טובה, אפילו סיבה מצוינת. והוא צריך להשקיע את כל מאמציו בלתחזק את הסיבה המצוינת הזאת. כי הוא צריך לעמוד זקוף וגאה מול בית דין של מעלה ולהגיד – עשיתי מה שנכון והתאמצתי על זה.

כשאתה מתעפץ בבית המדרש על הספר, או חמור יותר יושב במעיין עם חברים בזמן שמישהו אחר עומד במחסום ושומר עליך ומסכן את חייו, זה לא בסדר. גם אם זה חוקי זה מסריח. והרבה הרבה יותר חמור בעיניי זה לא להגיע למילואים, כי חוץ מהערבות ההדדית שאתה שם עליה פס, זה גם לא חוקי.

ואני אוהב אתכם, מאוד, גאה להיות בן לציונות הדתית, ומי אני שאומר משהו בכלל, אבל מתוך אהבתי אותכם אני מרגיש חייב להגיד את זה.

יוני מאיר הוא בוגר ישיבת מצפה רמון, ושירת כלוחם בגבעתי.