דתלשים

הרב יוני כותב לקראת סיום דבריו: "אז תגידו אתם – למה שיבחר בדרך הנכונה כשהוא יכול לבחור בדרך הקלה?" עצם הצגת דרך שמירת המצוות כדרך שמנוגדת לדרך קלה, קרי, דרך קשה, יש בה טעות גדולה

זה מה שקורה לציונות דתית שיותר מדי בטוחה בעצמה. היא משכנעת את עצמה שהפתרון לבעיה הוא יותר שכנוע ויותר ביטחון עצמי, וכך למעשה מרחיקה כל פתרון אפשרי

זוהי רעידת אדמה שצריכה לעורר את כולנו לחשבון נפש נוקב: מה קורה לילדים שלנו? איך ייתכן שאנחנו משקיעים בחינוך שלהם כל-כך הרבה ומאבדים אותם כל-כך מהר?

מעבר ליחס הקריר לדתל"שים בוגרי הישיבות, נושא בוגרי הישיבות שנמצאים "על הרצף" הדתי נמצא באופן מפתיע בהכחשה מצידן של הישיבות. הישיבות מעדיפות ולחשוב שהבעיה לא אצלן, או שבכלל לא קיימת בעיה

ילד מבין טוב מאוד מה הדבר הכי חשוב להוריו. אם הוא מגיע הביתה ורואה שהוריו מתלהבים מכל מיני סרטונים, מאכלים, מופעים וכ"ו ולימוד התורה והמצוות נעשים אצלם בפחות התלהבות ורגש, הוא מפנים את המסר

לכתוב ספר תורה זהו מאמץ לא קטן, סופר מיומן כותב ספר תורה בשנה תמימה, כך גם ביחס ללימוד התורה. המאמץ משתלם, והתוצאה, מלבד הרחבת הלב והנשמה שלנו, תבוא לידי ביטוי גם בדור הבא – "כי לא תשכח מפי זרעו"

קשה להבין ולראות את חורבן הרוח כדבר ממשי, זו גדולתו של איש רוח אמיתי כרב שמואל. המחאה הכואבת מלב אוהב של הרב שמואל, היא תחילתו של תיקון, הוא פתח לחשבון נפש אמיתי בעיקר לעמדת ההנהגה של הציונות הדתית

הציבור הציוני דתי, שהוא עיקר הופעת שבט יהודה בזמן הזה, חייב לקחת אחריות על המצב הלאומי הכללי, כלומר על הנהגת האומה בכללותה. לא ניתן לברוח ממשימה זו, כי בין כך ובין כך אנחנו ערבים!

מאמר שפרסם אודות נתוני החזרה בשאלה בציונות הדתית, עורר סערה וגרר תגובות רבות. כעת מבקש הרב שמואל אליהו להסביר את עמדתו ומתנצל בפני מי שנפגע מדבריו

יותר מידי זמן ברחנו מלעסוק בבעיות הפנימיות שלנו כציבור, הלכנו לכבוש יעדים חשובים; צבא, תקשורת, פוליטיקה, אבל הזנחנו את החצר האחורית שלנו, את המגרש הביתי – את החינוך הבסיסי

הרב דוד מנחם מתייחס לפולמוס הדתל"שיות בציונות הדתית שהתעורר בעקבות מאמרו של הרב שמואל אליהו: "גם הרבנים צריכים לעשות בדק בית. שריפה של ספרי תורה מתחילה אצלם פנימה"

הרב אילעאי עופרן, רב קבוצת יבנה וראש מכינת 'רוח השדה', מצטרף לשיח סביב אחוז הדתל"שים בציונות הדתית, ומפרסם 5 עצות משלו למניעת דתלו"ש

במשך שנים שכנעו את ההורים שאם "רק" נפריד בין בנים לבנות, נפתח בית ספר "טהור" עוד יותר, נחנך ל"דרך ברורה באמונה" וכדומה – אז נצליח בחינוכנו. אלא שהמציאות אחרת והתוצאות מראות שבניית גדרות אינה מעלימה את האתגרים

אין יותר מדי דרכים לתאר את המציאות שהציבור הסרוג בורח ממנה כבר שני דורות ויותר: המחקרים שהצטברו לאורך השנים מלמדים שמדובר במגזר שבזכותו נשמרת החילוניות בחברה הישראלית

מדוע אנו רואים שבני נוער מהציונות הדתית עוזבים את דרך החינוך הדתי? הנה תשובה מקורית שיכולה לשפוך קצת אור על אחת השאלות הכבדות ביותר במגזר הסרוג

שאלת הילדים המתרחקים היא אחת מהסוגיות הסבוכות בציונות הדתית. לידי סרוגים הגיע תוכנה של שיחה בין הורים לילדה שעזבה את הבית להודו לבין הרב שלמה אבינר

מחקר חדש שנערך עבור תנועת נאמני תורה ועבודה מגלה כי אחוז הדתל"שים בציונות הדתית נמוך מהמשוער ומצוי בירידה: "השיח על 50% דתל"שים בציונות הדתית הוא מופרך ומנותק מהמציאות"

חלק מהבנים והבנות שלנו התרחקו מהתורה, על אף שאנחנו נתנו להם חינוך תורני כמיטב יכולתנו. אנו מרגישים צער גדול, וכן נקיפות מצפון קשות, ותוהים: איפה טעינו? ומה לעשות עכשיו?

ראש המכינה הקדם צבאית בעצמונה, הרב חיים ברוך, תוקף בחריפות את תופעת 'הדתיים על הרצף' ומשווה אותם למתייוונים: "גם המתייוונים לא ידעו שהם מתייוונים"

מי שחושב שעל ידי עיתונות מגמתית ניתן לעצב את החברה. ילך לו אצל הכישלון המהדהד של אבירי השמאל, אותם ששלטו במרחב התקשורתי במשך 69 שנים ללא עוררין, כשהם מייצרים שיח מוטה, לא הוגן ולא מקצועי