הלך לעולמו מזכיר המדינה המיתולוגי של ארה"ב, חתן פרס נובל לשלום, הנרי קיסינג'ר והוא בן 100.

קיסינג'ר נולד בגרמניה בשם היינץ בשנת 1923, ובעקבות רדיפות הנאצים נמלטה משפחתו לאנגליה ומשם לארה"ב, שם שינה את שמו להנרי – שם גרמני פחות. במלחמת העולם, בשל שליטתו בשפה הגרמנית שרת כחייל מודיעין ושימש בצוות שתפס פושעים נאצים ועוטר בעיטור הארד.

לאחר המלחמה החל בלימודים אקדמיים בהרווארד שם השלים תואר דוקטור במדעי המדינה. הוא שימש כמרצה למדעי המדינה ובמקביל היה יועץ לנשיאי ארה"ב בנושאי חוץ. בשנת 1969 מונה ליועץ לביטחון לאומי של הנשיא ניקסון. בתפקידו הוא קרב בין הגוש המערבי לגוש המזרחי והוביל לחתימת הסכמי הלסינקי.

במסגרת תפקידו היה אחראי על הפסקת האש בוויטנאם בין האמריקאים ולבסוף להסכם הפינוי של הצבא האמריקאי מדרום המדינה על מאמציו זכה בפרס נובל לשלום. גם הסכם הלסינקי וגם הנסיגה מוויטנאם אירעו כשהיה כבר מזכיר המדינה, תפקיד לו מונה בשנת 1973, כחודש לפני מלחמת יום כיפור.

במלחמה עצמה היה מהלוחצים על ישראל שלא לפתוח ב'מכה מקדימה' ובתמורה העניק לישראל רכבת אווירית של ציוד צבאי נחוץ. לבסוף היה מן הלוחצים על ישראל להגיע להפסקת אש ולא להשמיד את הארמייה השנייה המכותרת. על פעילותו במלחמת יום כיפור הוא שנוי במחלוקת בישראל, בעיקר בשל אמירתו: "אני קודם מזכיר המדינה, אחר כך אמריקאי ורק אחר כך יהודי".

קיסינג'ר, גולדה מאיר ושגריר ישראל בארה"ב שמחה דיניץ (משה מילנר לע"ם)
בהלוויה של גולדה מאיר. לידו משה דיין (נתי הרניק, לע"ם)

בישראל הוא כונה בכינויי הגנאי "ג'ו בוי" והרב צבי יהודה קוק נהג לכנותו בשם "בעל הגויה" – בשל התבוללותו והיחס הקר שלו לישראל.

לאחר התפטרות ניקסון המשיך לכהן בתפקידו בממשל פורד עד לפרישתו בשנת 1977. לאחר הפרישה עסק כיועץ בחברות שונות המייעצות בנושאי חוץ למדינות ותאגידים.