לקראת הימים הנוראים המתרגשים עלינו, ואני לא מתכוונת רק למועדי ישראל, אלא גם להכרעות בג"ץ הצפויות בשבועות הקרובים, אני שומעת טרוניות על המחאה האלימה והנזקים שהיא גורמת לכאורה.

לאחר שלושים ושישה שבועות רצופים של מחאה, ולקראת סוף השנה, זהו זמן טוב לבחון, הכצעקתה?! האומנם המחאה אלימה?

מפכ"ל המשטרה הכריז שבשמונת חודשי המחאה הפגינו כשבעה מיליון אזרחים. הכוונה היא שבסך כל ההפגנות, במצטבר, היו כשבעה מיליון מפגינים. אותי, לדוגמה, הוא ספר כנראה כמאה וחמישים פעמים, בהנחה שספרו אותי בכל ההפגנות בהן השתתפתי. מדובר כמובן בהערכת חסר, אבל גם אם נאמץ את הערכת החסר של המשטרה, מדובר במספר מפגינים חסר תקדים במדינת ישראל.

אחד ההישגים המרשימים של המחאה הוא שאף שמדובר בהפגנות סוערות, הן לא גולשות לאלימות. בכל התקופה כולה במצטבר, היו כמה עשרות שוטרים שנפצעו קל או קל מאוד.

שלא תבינו לא נכון, כל פציעה של שוטר או מפגין היא חמורה ביותר ולא צריכה לקרות, אבל חשוב להדגיש שמדובר במקרים יוצאים מן הכלל ונדירים, בתוך מחאה גדולה, נרחבת וממושכת. רק בשבת שעברה קיבלנו דוגמא איך הפגנה עלולה להידרדר לאלימות קשה: בהפגנת האריתראים היו כמאה וחמישים פצועים, מתוכם חמישה עשר פצועים קשה, חלקם מורדמים ומונשמים. שוטר אחד נפצע קשה. התוצאות של ההפגנה האחת הזו היו קשות בהרבה מסך כל ההפגנות בהן השתתפו למעלה משבעה מיליון אזרחים במשך שמונה חודשים.

כן, גם בליל גלנט וגם ביום בו עבר חוק עילת הסבירות, כשהזעם היה בשיאו, גם אז ההפגנות לא גלשו לאלימות, מה שמוכיח שהן המפגינים והן המשטרה מציגים איפוק מרשים.

לאחרונה הוזמנתי לתחנת המשטרה בבית שאן. חוץ ממפקדת התחנה ישבו בחדר גם הסגן שלה ועוד כחמישה שוטרים נוספים. האמת שנלחצתי, מעולם לא הוזמנתי למשטרה עד כה, אבל די מהר נשמתי לרווחה. מפקדת התחנה הזמינה אותנו, מארגני ההפגנה בצומת עין הנצי"ב, כדי להודות לנו על כך שלאורך כל התקופה הארוכה הזו אנו שומרים על החוק, מעולם לא חסמנו כבישים, אנו נשמעים להנחיות ומשתפים פעולה עם השוטרים. היא ציינה שאף שעברנו תקיפות קשות בצומת, מעולם לא הגבנו באלימות חזרה, אלא נהגנו באיפוק. לדבריה, כך צריכה להיראות מחאה.

הלוואי שיכולתי לומר אותו הדבר על תומכי הרפורמה, ואני לא מתכוונת רק לאיציק זרקא וחבריו שהגיעו לתקוף אותנו פעם אחר פעם בצומת עין הנצי"ב. בהפגנה שהיתה בשבוע שעבר מול בית המשפט העליון, מפגינים החזיקו שלטים עם שמות של רוצחים: יגאל עמיר צדק, עמירם בן אוליאל צדק, ברוך גולדשטיין צדק.

יגאל עמיר הורשע ברצח ראש הממשלה יצחק רבין. עמירם בן אוליאל הורשע ברצח של בני זוג ערבים ותינוקם בן השנה וחצי. ברוך גולדשטיין רצח עשרים ותשעה מוסלמים בזמן תפילתם ופצע מאה עשרים וחמישה. לקראת הימים הנוראים, הימים בהם כל הארץ עומדת למשפט, כל אדם יכריע באיזה צד של ההיסטוריה הוא בוחר להיות. האם להיות בצד של מי שרוצים להחליש את בית המשפט ולתמוך ברוצחים או לוודא שבית המשפט ישאר עצמאי ובלתי תלוי ושלממשלה לא יהיה כוח בלתי מוגבל.

אני אמשיך להפגין ללא אלימות. ואתם?

==

פסית שיח היא מנהלת לשעבר של תיכון דמוקרטי, יהודי-פלורליסטי, כיום מלווה מנהלי בתי ספר, מורה למחשבת ישראל ומטפלת ב-Li.c.b.t. בוגרת האולפנה בכפר-פינס ומדרשת לינדנבאום.