נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, נאם הערב בכנס "חוקתיות במשבר או משבר חוקתי" של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן, והתייחס לאירועים המשפטיים והפוליטיים שעל סדר היום.

לדברי ברק: "אני רואה בהפגנה ליד ביתי הפגנה ראויה וחוקתית – אם מפגינים כנגדך סימן שאתה קיים. שנית, הם צודקים, כי אם לוקחים את הרפורמה של הממשלה היא נועדה לבטל איקס פסקי דין שלי. זה גרם לי הנאה רבה".

כשנשאל על כך שדמע בעת שירת התקווה בהפגנת התמיכה ליד ביתו, השיב: "כששרים את התקווה לעיתים קרובות יש לי דמעות בעיניים. אני מהציונים הישנים. לראות דגל ישראל ולשיר את התקווה זה גורם לי להתרגשות. כאן הייתה התרגשות נוספת. כל המפגינים שיצאתי אליהם היו המפגינים לטובתי. הם נשאו רק שלט אחד. לא דיקטטורה, ולא בושה, רק מילה אחת – תודה".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

אהרון ברק מניח תפילין (צילום: איציק בלניצקי, באדיבות עיתון "משפחה")

בתשובה לשאלת הגיוון בבית המשפט העליון, ענה: "השופטים בביהמ״ש העליון צריכים לשקף את המבנה של החברה הישראלית, את הערכים ואת הדאגות. כשהייתי נשיא הייתי אומר לשופטים, של כל הערכאות, תאזינו לשירים ישראליים, תקראו ספרים ישראליים. גם אנחנו השופטים שיושבים על ההר, לא יושבים על האולימפוס, אלא יושבים בהרי ירושלים".

"נשאלתי בעבר למה יש כל כך מעט ספרדים? אני מסכים שהיו פחות ממה שהיית חושב שהייתי חושב שראוי שיהיה. לא הייתה לנו שום כוונה להפלות ספרדים או ערבים, היו, אך מעטים. היו צריכים להיות יותר. חיפשנו וחיפשנו ובגין היה מטלפן פעם בחודש: 'אהרן, אני רוצה שתדאג שיהיו שופטים ערבים'. בסוף נבחר סלים ג׳ובראן, והוא היה לתפארת מדינת ישראל. יחד עם זאת התשובה שנתתי לכך שלא הפלנו, היא לא מספיק טובה, אבל כדי לתת תשובה טובה צריך לעשות מחקר. צריך לקחת בחשבון גם את העולים שלמדו משפטים לא בארץ".

על השאלה האם בית המשפט היה צריך לנהוג אחרת במקרים כמו עילת הסבירות וחוק בתי דין רבניים, השיב: "עילת הסבירות חשובה מאוד ואני שמח שתרמתי את תרומתי. פיתוח עילת הסבירות לא אומר שתופעל על שאלות של מדיניות, בגלל שגם ככה בית המשפט לא מפעיל את זה על עילות של מדיניות הממשלה, להבדיל ממינויים. זה חשוב מאוד ונכון מאוד שלעניין המינויים נשאיר את המצב על כנו".

על השאלה האם כל פסקי הדין שלך נכונים, ענה: "התשובה היא לא. שופטים הם עדיין בני אדם וודאי שיש מקרים שטעיתי. עשינו עבודה טובה, אך יש מקום לשפר. אני עצמי בעד רפורמה בבתי המשפט. אבל לא הרפורמה הזאת. אני חושב שהרפורמה שאני בעדה: ראשית, צריך להוסיף שופטים, מתמחים, תקנים לעוזרים משפטיים. צריך לשנות את כל מבנה הסמכויות, ואני השתדלתי לעשות כך. הוקמה ועדת אור להוריד תיקים מבית המשפט העליון, למחוזי וממחוזי לשלום, כדי שבית המשפט יוכל לדון במספר תיקים מתקבל על הדעת. יש 9000 תיקים שבית המשפט העליון צריך לדון בהם כל שנה. זה לא מתקבל על הדעת".

צריך לעשות רפורמה בפרקליטות. לא יתכן שתיק, כמו התיק של דרעי, ייקח כל כך הרבה שנים. יש הרבה מה לעשות. הדברים האלה רק בונים אמון ומחזקים את שלטון החוק. ההצעות שמציעים לנו היום הורסות את הדמוקרטיה, ולכן העם יצא נגד זה. העם היום מהווה את חומת המגן של מדינת ישראל, אותה חומה שמפרידה בינינו לבין הדיקטטורה".

כשנשאל איזו זכות יסוד אחת היה מוסיף לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ענה: "זכות היסוד שחסרה היא שוויון. במובן שיש שוויון שאנחנו יצרנו. בא בית המשפט העליון ואני מודה שאני הובלתי את המהלך הזה ואמר אין לנו זכות עצמאית לשוויון אבל אם מפלים אותי וההפליה הזאת פוגעת בכבודי, בכבוד האדם שלי, אז ההפליה הזאת אסורה חוקתית. יצרנו "זכות בת לשוויון", וכך עשינו ל-15 זכויות בת – ביטוי, שוויון, משפחה, קיום מינימלי בכבוד וכו׳".

"אז למה צריך שוויון? כי אני יודע עם מי יש לי עסק, ואני מדבר על התופעה הבאה: כשיצא חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי אני אמרתי שאני מאמין שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, אבל יש לערבים זכות לשוויון. לכן תכניסו זכות לשוויון בתוך חוק הלאום. הם השיבו לי 'לא צריך כי חוק הלאום הוא מבוא לחוקה, והיא לא עוסקת בזכויות, אבל אל דאגה כי בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו, יש זכות לשוויון'. על זה אמרתי לאביעד בקשי: כשאני אמרתי שיש שם זכות לשוויון אמרת שאני חורג מסמכותי, לכן אם צריך משהו – הזכות החשובה ביותר – שוויון".

"אני מסכים שצריך להגיע להבנה ולפשרה. אני בירכתי על התהליך שמתקיים בבית הנשיא, הוא נכון".

בסוף דבריו אמר ברק: "אם יש דבר טוב שאני יכול לומר על יריב לוין, זה שהוא בא בבליץ ויצר מודעות של עם ישראל. העם בישראל מרגיש שהוא נמצא בפני מעמד הר סיני 2, וצריך לממש את זה. אי אפשר לעשות חוקה שלמה, חסרים הנתונים לחוקה שלמה. צריך לפתוח פתח לפתירת הבעיות. מדובר בתהליך, והבה נפתח עכשיו תהליך שבו נתמודד עם הבעיות החוקתיות האמיתיות שלנו".