היום לפני 59 שנים, 28 באוגוסט 1963, נשא מרטין לותר קינג את אחד הנאומים המפורסמים בהיסטוריה, "יש לי חלום", שבו קרא לשוויון בין-גזעי ולקץ האפליה על רקע זה בארצות הברית.

הנאום התקיים בצעדת ענק, של כ-300 אלף בני אדם בעיר הבירה וושינגטון די.סי, בשם "המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות". ההפגנה, שנערכה בתאריך מאה שנה לשחרור השחורים מעבדות על ידי לינקולן (הצהרת האמנציפציה), קראה לזכויות אדם ושוויון תעסוקתי לאפרו-אמריקאים בארצות הברית.

במצעד השתתפו יהודים רבים, כאשר בין הנואמים היו הרבנים אורי מילר, נשיא התאגדות בתי הכנסת של אמריקה ויואכים פרינץ, נשיא הקונגרס היהודי האמריקאי. בנוסף לכך, השתתפו במצעד סלבריטאים והופיעו זמרים רבים, בהם בוב דילן, ג'ואן באאז והלהקה פיטר פול ומארי.

"יש לי חלום שיום אחד תקום אומה זאת ותגשים את משמעותה האמתית של סיסמתה: "אנו רואים אמיתות אלה כמובנות מאליהן: שכל בני האדם נבראו שווים", אמר קינג בנאומו האלמותי. "יש לי חלום שיום אחד על גבעותיה האדומות של ג'ורג'יה, יוכלו בניהם של עבדים לשעבר ובניהם של בעלי עבדים לשעבר להתיישב יחדיו לשולחן האחווה. יש לי חלום שיום אחד אפילו מדינת מיסיסיפי, מדינת המדבר, המזיעה תחת חום אי הצדק והדיכוי, תהפוך לנווה מדבר של חופש ושל צדק. יש לי חלום שארבעת ילדיי יחיו יום אחד באומה בה הם לא יישפטו על פי צבע עורם אלא על פי טיב אישיותם".

הנאום הדהד ברחבי ארה"ב העולם והביא אף לזכייה בפרס נובל של קינג. הנאום השפיע רבות מבחינה תרבותית והיה חלק גדול מהמנוע שהוביל למהפכת זכויות האזרח של שנות ה-60 בארה"ב. אמנם קינג נרצח ב-1968, ולא ראתה את סופה, אך ידע כי היה בין האנשים שהשפיעו על הניסיון של השחורים לקבל שיוויון זכויות במדינה שהייתה גזענית אליהם במשך שנים כה רבות.