בסופו של דיון מפותל, גם הרב זייני חושב (כמוני), שחובה לברך את ה' בברכות הראיה והשמחה כפי שקבעו חז"ל והפוסקים הקדמונים, ולא כמנהגי האחרונים; זו הסכמה חשובה עם נימוק חשוב, שמעדיף עקרונית את פסקי הקדמונים.

רק ההבחנה של הרב זייני בין הרגש הטבעי (שדורש טיפול מטא-רפואי), לבין הכרת כבוד ה' ורוממותו, תמוהה מאד בעיניי – את הרגש הטבעי נטע בנו בורא העולם ויוצר האדם (ולא פרויד ותלמידיו), ולכן גם הכרת כבוד ה' ורוממותו צומחת מן הרגש הטבעי, ו"כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, כאילו מעל [בקודשי שמים]" (ברכות לה א).

הנאת מראה כמו הנאת אכילה באות מן הרגש הטבעי! אין צורך להתפלסף אלא חובה לברך את ה', ובשם ובמלכות כמו שקבעו חז"ל והפוסקים.

לדוגמה: "על ימים ונהרות הרים וגבעות ומדברות, אומר: בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית, ועל הים הגדול, והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומר: בא"י אמ"ה עושה הים הגדול; … ולא על כל הרים וגבעות מברך, אלא דוקא על הרים וגבעות המשונים וניכרת גבורת הבורא בהם" (שולחן ערוך אורח חיים רכח).

מעניין, שבשולחן ערוך דחה המחבר את הדעה שהים הגדול הוא 'ים אוקיינוס', ונצמד לפשט התורה, ש"הים הגדול" נמצא לחוף ארצנו! ('תיכון' זו המצאה רומאית!).

זה מחייב אותנו לדייק במושג 'הים' – 'ים' מוקף על ידי יבשות, ולכן גם 'ים שעשה שלמה', וגם 'ים' של בית הבד, מכילים מים או שמן ומוקפים שפה מסביב. לעומת זה, "מקווה המים" של בורא עולם נקרא בתורה "ימים" (בלשון יחיד!), והוא מקיף את כל היבשות! באמת אין בעולם 'אוקיינוס' של האלילות היוונית, ולא 'אטלנטי' ו'הודי' ו'שקט', אלא "ימים אחד שמקיף את כל היבשות! אבל "הים הגדול" ביותר בעולם שמוקף יבשות, הוא הים שמחיפה עד גיברלטר!

ברוך ה' שיצר אותי וגדלתי בחיפה! בכל פעם שאני חוזר לנופי חיפה (אחרי 30 יום) אני זוכה לברך "בא"י אמ"ה אשר עשה את הים הגדול".

אמרה לי פעם תלמידת חכמים חשובה, שכדאי לטוס לשוויץ כדי לראות את הרי האַלפּים כי אז אפשר לברך – אמרתי לה, שהמשנה נתחברה בארץ ישראל, ויש בארץ הרים רבים שניכרת גבורת הבורא בהם! בטיולי נוף רבים בארץ, בהרי הגליל ובהר הנגב כמו בהרי חברון ושומרון ובבקעת הירדן, אפשר וראוי לברך! כמובן, אם אדם עומד נפעם מגבורת הבורא אל מול הנוף, יברך!

לצערי אני רואה גם בני ישיבות ותלמידי חכמים יוצאים לטיולים ואינם מברכים – שמא תאמר, שאינם נפעמים ממראות הבריאה? הרי אני שומע אותם אומרים: וואוו, איזה נוף! ומיד שולפים מצלמה… ואם אני שואל: מהו לברך? במקרה הטוב עונים לי: אם אתה תברך, אנחנו נענה אמן…

הלוואי, שכל הרבנים ישובו להורות כפסק ההלכה, לברך על מראות נוף עוצרי נשימה כמו על שמחת מפגש, וגם על פלאי המדע הנצפים במעבדות, ולהפסיק לפחד מנשיאת שם ה' "לשוא"! כך לא נגיע להכרזות מוזרות המבקשות לבטל איסור שלא באמת קיים, רק בגלל פחד מופרז מברכות הנושאות את שם ה' בהתפעמות ובשמחה, בדיוק כהלכה הפסוקה מן המשנה ועד שולחן ערוך, ששניהם נתחברו בארץ ישראל, ברוך השם.

ברוך ה' שזיכני גם לברך על מעברות הארנון (בטיול בירדן) ועל מעברות הירדן ועל חומת יריחו הבלועה בארץ: "בא"י אמ"ה שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה", ולהשתחרר מכל ספקות הגלויות, ומכל הדיכאונות, שמנעו מהם לשאת את שם ה' בברכה ובשמחה.