על מבוכה מיותרת בציונות הדתית - סרוגים

על מבוכה מיותרת בציונות הדתית

הרב אליהו זייני מתייחס לפולמוס בין הרב אילעאי עופרן לרב שמעון בן שעיה, בנושא ברכות ולהתערבותו של הרב יואל בן נון

author-image
על מבוכה מיותרת בציונות הדתית
  (צילום: אסף מילר)

דיון מאלף התפתח בימים האחרונים באתר זה, כאשר פתח בו רב קבוצת יבנה וראש מכינת 'רוח השדה' בהצהרה לפיה אילו הייתה לו אפשרות משמים לבטל איסור אחד שבתורה, היה מבטל את האיסור 'לא תשא'.

עוד באותו נושא

הרב עופרן: אם הייתי יכול – זה האיסור שהייתי מבטל

כצפוי ביחס לפסיכולוג, הגיב לו הרב שמעון בן שעיה שגם הוא פסיכולוג. להכריע בוויכוח זה התערב הרב יואל בן נון בטענות בעלות טעם פסיכו-אנליטי המעורבות בכמה איזכורים הלכתיים מסויימים שיש לעמוד עליהן.

אין מדרכי להסכים לדון בענייני תורה, וכל שכן בענייני הלכה בתוך הביוב האינטרנטי, אבל כיון שרבנים הציגו דיון זה לראווה והתבקשתי להתייחס, ברצוני לנצל הזדמנות זו כדי לעמוד על שתי בעיות עקרוניות.

הראשונה, הרב בן נון לא הבין (אני רוצה לקוות שלא התעלם במודע) מה בדיוק הפריע לרב בן שעיה. לא הרצון של הרב עופרן לברך ברכות שמחה מסויימות, אלא ההצהרה הפסולה לחלוטין מצד רב: "אם הייתי מקבל איזו אפשרות שמימית חד פעמית לבטל איסור אחד בתורה, זה בלי ספק היה האישור לשאת את שם ה׳ לשווא".

עוד באותו נושא

דבר ה' זו הלכה | תגובה לרב אילעאי עופרן


31

הצהרה כזו מצד רב, ובפרט פסיכולוג במקצועו, היא ביטוי לכך שבתוך תוכו הוא חצוי – בין האיש הנאמן להלכה ובין אישיותו הפרטית – והוא והתורה (לפחות התורה שבע"פ) חדלים להיות אחד, ונעשים לעיתים אויבים בשער. מבחינה תורנית הדבר חמור מאד מצד מי שעומד כרב הממונה על הנחלת התורה ועל חינוך להזדהות איתה מעצם תפקידו.

חמור מזאת, לא הבחין הרב עופרן שהוא נפל שדוד בידי תפישה שהיא כל כולה צדוקית. הצדוקיות לא הייתה אחרת מאשר אי הסכמה בין תושב"ע ובין תחושה פנימית. הרב בן שעיה לא דיבר "גבוהה" נגד הרגש הטבעי בעבודת ה', אלא התקומם על חוסר המודעות מצד רב בתפקיד. זה מה שהפריע לו, ולא פרט הלכתי זה או אחר.

הרב בן נון חש מצידו את המבוכה שמעוררים דברי הרב עופרן, אך השתדל להביא מזור מכיווּן בעייתי, גם אם באופן פחות. הוא אינו מהסס להעמיד את עצמו מול קובעי ההלכה ולומר: "בכל מפגש משמח אני מברך כהלכה, וצופה בתדהמה בתלמידי חכמים שאומרים: 'בדורות האחרונים לא נהגו' – ואני אומר בלבי: 'זה מה שהחילונים אומרים על שבת'".

עוד באותו נושא

הרב יואל בן נון: פרקנו מעלינו את עול הברכות שחייבה התורה


24

אם התכוון להוציא את עצמו מכלל תלמידי החכמים, אפשר להבין, אבל אם מתכוון הוא להעמיד את עצמו לבדו כנגד כולם בהלכה, אזי עליו להביא סימוכין הלכתיים כבדי משקל, וזה לא מצאנו בדבריו.

הוא מנסח כתב אישום חמור ומכליל נגד "רבנים ותלמידי חכמים", המצמצמים "את נוכחות ה' בעולמו לתפילות ולבתי הכנסת", ואת "החיים הרגילים שוטפים בחילוניותם הסתמית".

כמי שלימד עשרות שנים במחלקה למתמטיקה באחד מהמוסדות החילוניים ביותר, קל לי מאד לדחות עמדתו, ובמיוחד שלא ידוע לי על עיסוקיו בעולם החילוני. לדעתו, "בדורות האחרונים צעדו שלב נוסף, ורובם נמנעים מלברך את רוב הברכות שתיקנו חז"ל בפרק החותם של מסכת ברכות" וש"אף נקבעו בהלכה באין חולק".

אך טעות גדולה בידו. הבעיה אינה נקודתית לענייני ברכות. מצב זה הוא פרי קביעות של יהדות אירופה (כולל לא מעט פסקים של הגר"ע יוסף זצ"ל), הזרות לכל הפסיקה הקדומה, ולזו הספרדית עד לדורות האחרונים. ואין זה פלא, כי כאשר מעדיפים את פסיקת האחרונים על פני זו של הקדמונים, בשם כלל הלכתי מחודש, והכל במיטב הרעיון ההתפתחותי החילוני (אף ללא מודעות), המסקנות הן אלה המצערות אותו.

ב"ה אני זוכה לחיות בתוך קהילה וישיבה, הכוללות יהודים מכל קצוי תבל שלמדו לחיות את נוכחות ה' בחיים, במחקר, בלימוד, בתפילה, בצבא, ברחוב ועוד. לשם כך היה די בלהאיר את עיניהם. לכן שאיפתו של הרב בן נון לפיה "התחושה הבריאה של יהודי הדבק בה' ורוצה לא רק 'לראות אותו' בעולמו, אלא לחוש את 'נוכחותו' בחיים מחולנים", היא בהחלט שאיפתנו, והיא גם זו של הרב בן שעיה.

בניגוד לכך, סיימתי את תפקידי בטכניון לצערי מתוך שמחה, דוקא בגלל תלמידים רבים מאוד, חניכי המוסדות בהם מלמד הרב בן נון שחיבלו בכל פעולה שעשיתי לכל דבר של קדושה, משום שלא זכו שיאירו את עיניהם כדבעי, עד כדי כך שנאלצתי לפנות לראש הישיבה שלהם לעזרה (שלא היסס לשלוח לתלמידיו מכתב ב"ה).

הייתי יכול גם להתייחס לטענתו בנוגע לתעניות גשמים, בצייני שדווקא חברו המשמש כראש ישיבה בה הוא מלמד, לעג לדבריי במאמר, משום שלטענתו בעידן התפלת מים, אין מקום עוד לתעניות גשמים. יש כנראה לנתב את נוכחות ה' בצנרת מפעל ההתפלה. ועל כן אני תוהה: האם בית מדרשו מייבש את הנשמה, ולא מאפשר לחוש את נוכחות ה' בחיים?

לאחר ביקורת זו, יש לעמוד על סיבת התערבותו של הרב בן נון. הלא מתוך דבריו ברור שהוא מסכים שדברי הרב עופרן אינם במקום, שהרי לדעתו ההלכה המופיעה בחז"ל ובפוסקים אין בה את הפער עליה מצביע הרב עופרן, אז מדוע הגיב לרב בן שעיה? ובכן, הוא עצמו משיב: באשר הוא דיבר "גבוהה נגד מקומו של הרגש הטבעי והפשוט בעבודת ה'".

כתשובה לכך הוא עורך רשימה של מצבים, שהיה ראוי לברך בהם מפאת ההתרגשות שהם מעוררים, ויוצא נגד הפסיקה של רוב החכמים שבדורנו. אבל בלי משים, זה בדיוק מעין מה שעשה הרב עופרן – להתרעם על ההלכה! והסמכות היחידה שמצא להתבסס עליה היא הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, כאשר כל מי שהכיר את הענק הזה, יודע שהוא היה מסרב להעמיד את עצמו כפוסק הלכה, אף כאשר היה משיב מידי פעם בפעם בעצמו.

ואם הרב עופרן טעה והרב בן שעיה לא טעה, מה הפריע לרב בן נון? ובכן דבר אחד שחש בו היטב הרב בן שעיה, והוא המקום המוגזם שנתן הרב עופרן לרגש, במיטב מסורת הנעה בין ניו-אייג' לנצרות. דורנו שקוע בשאיפות רגשיות וברגשנות מוגזמת המתעלמת מהשכל, בדומה לפולחנים האליליים הקדומים.

השאלה לכל בר דעת איננה האם לברך שהחיינו בחתונה (ורק דרך אגב על הטלית. כך אני אומר לחתן בכל חופה שאני עורך כבר 42 שנים), או לברך על כל הצלה, על כל אירוע גדול או יפה מן הבריאה כפסק התלמוד הגאונים ורוב הראשונים, אלא האם יש ח"ו לבטל מצוה מן התורה כ'לא תשא' באמירת שהחיינו אם זכינו לשמחה גדולה כדין התלמוד, והאם יש לאמץ את כל דברי ההבל הנאמרים בימינו בתחומים אלה בשם סמכויות הלכתיות מסויימות.

אני מרשה לעצמי להפנות את הרב בן נון ואת הרב עופרן לכמה חיבורים בהם דנתי הלכתית באריכות בכל השאלות הללו, בהם הוכחתי ע"פ כללי ההלכה של כל גדולי רבותינו (ולא ע"פ קביעה של חכם אחד, מכובד ככל שיהיה) שכל הברכות ששניהם ציינו, מותרות להלכה ולמעשה.

והמצער איננו רק שיש שחשבו לאסור את כל הברכות האלה, אלא גם שהרב בן נון ראה בהן ביטוי ליסוד הרגשי בהלכה. וטעות חמורה היא זו, שהרי לא בגלל שאנו מתרגשים עלינו לברך. והראיה, שלא דיברו חז"ל על ההתרגשות כמקור לברכה. אלא משום שההתרגשות היא שמחה על הטובה שגמל לנו ה', באה הברכה כביטוי ליסוד אמוני – הכרת הטובה לבוראנו, בבחינת "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו". לא ההתרגשות היא סיבת ההלכה, אלא הכרת הטוב היא סיבתה. הרגש הוא פועל יוצא של חווייה, ולכן לא הוא מחייב אותנו. המוסריות האמונית להכיר בטובת ה' היא יסוד החובה לברך, ולא הרטט הבטני המצריך בירור גסטרו-אונטרולוגי!

באשר לתחושת נוכחות ה' בעולמנו המחולן, העובד את ה' באמת מוצא אותה בכל דבר בחייו, בכל דיון, בכל מעשה חיובי או לא, אף בעצם הכרעה הלכתית נכונה ובהתקוממות נגד מי שמשמש כסמכות תורנית אך מותח ביקורת על הציווי "לא תשא" ימים ספורים אחרי קריאת עשרת הדברות בחגיגיות המרגשת כל יהודי בריא. ומצערת באופן נורא העובדה שמועטים הם הרבנים הציוניים המסוגלים להפריך דברי הבל הלכתיים, היוצאים לעיתים אף מפי למדנים גדולים, שמרוב שקיעה בדברי תורה כתובים, שכחו לקחת בחשבון בשיקוליהם את המקור העליון הטהור והנשגב של דברי ההלכה, קרי, הקב"ה בכבודו ובעצמו.

איך יוצאים מתסבוכת זו? על ידי אותו הירושלמי שהזכיר הרב בן שעיה: "מברכותיו של אדם ניכר אם ת"ח הוא אם בור הוא", אך באופן הבא: כל פסיקה הלכתית נכונה, מתוך נאמנות לדרכי חכמי התלמוד ושאר קדמונינו, תביא בהכרח לידי דבקות בה'. גם בפסיקה עצמה וגם ביישומה בחיינו, ובתנאי שנוכחות ה' בלבנו תקדים כל הכרעה הלכתית וכל התבטאות.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
30 תגובות - 21 דיונים מיין לפי
1
הרב עופרן כאיש...
עידו | 01-07-2022 11:26
הרב עופרן כאיש חינוך נתקל בתלמידים שהיו מאוד רוצים שאיסור תורה כזה או אחר יעלם. ובדיוק מהנקודה הזאת הוא יוצא להתמודדות. אין בדרך ובמסקנה שלו שום כפירה או איסור, אלא התמודדות במקום בתחמקות.
סליחה עידו,...
מאיר | 01-07-2022 15:10
סליחה עידו, אבל אתה לא דייקת. לא רק התלמידים, אלא הוא בעצמו היה רוצה לבטל אם היה יכול. אם היה בעיה רק מצד התלמידים והוא היה מציע פתרון, אז מעולה! אבל ללכת איתם ולהסכים, ולהצהיר הצהרה כזאת שמוציאה מהכלים כל אדם קרוב אל ה', היא לא הצהרה ראייה לרב ומנהיג. בברכה ושבת שלום
2
מאמר עמוק וחשוב...
אחיה | 01-07-2022 11:28
מאמר עמוק וחשוב
3
סליחה עידו, אבל...
מאיר ז | 01-07-2022 11:45
סליחה עידו, אבל אתה לא דייקת. לא רק התלמידים, אלא הוא בעצמו היה רוצה לבטל אם היה יכול. אם היה בעיה רק מצד התלמידים והוא היה מציע פתרון, אז מעולה! אבל ללכת איתם ולהסכים, ולהצהיר הצהרה כזאת שמוציאה מהכלים כל אדם קרוב אל ה', היא לא הצהרה ראייה לרב ומנהיג. בברכה ושבת שלום
4
כבר נדיר הוא...
מרדכי דאדון | 01-07-2022 11:52
כבר נדיר הוא טיפוס היהודי-הרגוע...ראו כמה חביבה היא המלה התמודדות!...חיים כזירת-התמודדות...
5
כתיבה מכבדת היתה מכבדת אותך הרד"ר זיני...
בעל מוסר | 01-07-2022 13:00
לפני התוכן שהוא ילדותי...מטרת הכתיבה היא להתכבד בקלון חבירו.
@ ומה מטרת...
נו באמת | 01-07-2022 14:05
@ ומה מטרת הכתיבה שלך?
6
הוא והתורה חדלים...
ידידיה | 01-07-2022 13:18
הוא והתורה חדלים להיות אחד. ונעשים אויבים בשער. מבחינה תורנית הדבר חמור מאוד. המדרש אומר הפוך: אל יאמר אדם אי איפשי(אין רצוני) ללבוש שעטנז, אי אפשי לאכול בשר חזיר, אי איפשי לבוא על הערוה, אבל (יאמר) איפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך. ספרא פרשת קדושים.
א. זה...
ידידיה | 02-07-2022 21:58
א. זה לא הפשט במשנה. כמו שמבאר התפארת ישראל: עשה רצונו כרצונך - כשתעסוק בתורה שהוא רצון שמים, עסוק בזריזות ובשמחה בלי פיזור מחשבות בדברים אחרים, כמו שתתעסק בעניין פרנסתך שתייחד כל מחשבותיך לעסקך. ב. יתכן והגיוני שישנה איזושהי שאיפה להגיע לדרגה שרצוננו הוא אותו רצון כמו של ה'(בנתים לא ראיתי מקור ברור לכך), אבל ברור ופשוט שסתן אדם כופה רצונו לרצון הקבה, למרות שיש לו רצון אחר, וזה לא חמור מבחינה תורנית. ג. לא הבנתי את הדיוק במדרש, אם אין שום רצון כזה למה שהאדם יאמר את זה?
שכבודו ילמד...
זלמם | 01-07-2022 17:34
שכבודו ילמד את הקדמת הרמבם לפרקי אבות הנקראת שמונה פרקים, וכל הקושיות שלו יעלמו. או שמא כבודו חכם גם יותר מהרמבם?
מסכת אבות:...
מאיר | 01-07-2022 15:19
מסכת אבות: עשה רצונו כרצונך.. אנו מחוייבים להתאים את רצוננו לרצון ה'. קודם כל מצד הלכתי ברור שהלכה כמשנה. אז עלינו לעיין במדרש ולהבין למה ולמי הוא התכוון. ובכלל, אתה לא דייקת במדרש. באיסור הוא לאמר, בפה שלך. כמו ש כל האומר שדוד חטא אינו אלה טועה, שמתייחס על האמירה של הדבר. בהחלט הבעיה היא האמירה, אבל ממש לו הרצון הפנימי. שבת שלום
7
לא מקשיבים לרבנים...
נורי | 01-07-2022 13:38
לא מקשיבים לרבנים שחורים. צא לעבוד, אתה לא יותר טוב מרופא, מהנדס, איש בטחון.
כבויי די...
שלום לכם | 04-07-2022 22:13
כבויי די עם הכינויים והשנאה שחור לבן ,מה זה חשוב?? ירא שמים מוסרי, הגון זה חשוב צא ולמד לאן הובילה השנאה לפני כשנה
הרב זייני...
זלמן | 01-07-2022 17:33
הרב זייני דקטור למתמטיקה ופיזיקה, היה מרצה בטכניון ובנוסף היה רב הטכניון וראש ישיבה. עשה הרבה יותר ממך למען עם ישראל בגשמיות וברוחיניות, בניגוד אליך שעיקר מעיינך זה בעבודה ובמשכורת שנכנסת בסוף החודש, ותו לא מידי.
@ אם היית...
נו באמת | 01-07-2022 14:04
@ אם היית קורא בעיון, היית מגלה שהרב היה מרצה בכיר במחלקה למתמטיקה בטכניון
8
יש זבלנים שרועשים...
אור | 01-07-2022 13:47
יש זבלנים שרועשים כיודעי ספר ומחפשים כותרת רעשניתכמו קורח ועדתו. די עם הספיחים למיניהם. תורה אחתיש לנו וחוקה כמו פרה אדומה.
9
הרב בן שמעון...
מהה | 01-07-2022 14:03
הרב בן שמעון צריך עורך דין?
10
מה עובר עליכם,...
צפוני | 01-07-2022 14:08
מה עובר עליכם, כבר מזמן היה צורך לשכתב את ההלכה ולהתאימה לעולם הקיים מספיק עם ההשלכות הפרימיטביות כמו לשמור נגיעה, המלכות נידה ועוד רבות אחרות. תתפקחו !!!!
מדובר ברב...
מאיר | 01-07-2022 15:13
מדובר ברב שאם היה יכול היה מבטל מצווה אחת, ואתה רוצה לבטל חלק ניכר מהתורה ה' ישמור. אל תקרא לעצמך דתי, כי אתה רק רוצה לעשות רצונך ולהתיר לעצמך את כל תאוותך, ולא לרשות רצון ה'
11
דברי הרב קילורין...
מדהים מדהים! מסה רבנית איכותית כדבעי, מידי רב ענק רוח. תאווה לעיניים, נכוחים דברי אמת, ובעיקר נכוחים דברים הדבקים בתורת אמת ובמסורת... | 01-07-2022 16:51
דברי הרב קילורין לעיניים
12
קצת מצחיק שהרב...
אלמנטרי ווטסון | 01-07-2022 16:55
קצת מצחיק שהרב עופרן קורה לזה איסור תורה והרי חכמים קבעו את הברכות כולם למעט ברכת המזון....אז במקום לרצות לבטל איסור תורה(על פי הרמבם) פשוט הוא שבעזרת השם יקום סנהדרין ויוכל לתקן עוד ברכות כהנה וכהנה...,מתפלא איך רב לא שם לב בכלל להבדל הפשוט הזה
13
רעיון תמוה של...
אוריאל | 01-07-2022 19:29
רעיון תמוה של הרב זיני לפיו ויכוח עקרוני הוא גורם למבוכה.
14
עוד פקיד הלכות...
UN | 01-07-2022 20:45
עוד פקיד הלכות יהיר המרחיק את מרבית עם ישראל מעולם התורה
15
כמה קשקשת על...
יואל | 02-07-2022 9:21
כמה קשקשת על כלום...זו גגולתם של רבנים
16
אנא מינעו מאיתנו מריבות של רבנים
מן ההר | 02-07-2022 22:16
מותר לרבנים לחלוק ולהתווכח אבל בצורה של הלל ושמאי, ובצורה אוהבת. תצילנו ממריבות של תלמידי חכמים ובעיקר של הצרפתים שבהם ....
17
מאמר מאלף! שפתים ישק משיב דברים נכוחים
שלמה | 02-07-2022 23:25
.
18
קרקס
מישהו | 03-07-2022 0:21
אני לא אכניס את ראשי בין רבנים גדולים וחשובים, אני רק רוצה להגיד משהו קצר - אם כל אחד יחליט לעצמו מה הוא מקבל ומה הוא מבטל -אז זה לא דת, זה קרקס.
19
שפתיים יישק. הרב זייני נוגע בדייקנות בנקודה
גולן | 03-07-2022 1:33
חדות וישרות כיאה לתלמיד חכם אמיתי
20
רבני הציונות הדתית...
ישורון | 03-07-2022 4:53
רבני הציונות הדתית כופרים , כי יש להם התנגשות בין דת ומדע, כל אקדמאים האשכנזים כופרים והיו מוכנים להחליף דיסק. צאצאי גויים ושחקנים.
21
נראה לי שהרב...
יואל אליצור | 05-07-2022 11:03
נראה לי שהרב אלעי עופרן, הרב יואל בן נון, והרב זיני, אמרו שלושתם בערך אותו דבר, ואין טעם וצורך בהדגשת ניאנסים שוליים. שלושתם צודקים ושלושתם אמרו בערך מה שאומר הרמב''ם בסוף הלכות ברכות: לעולם יזהר אדם בברכה שאינה צריכה וירבה בברכות הצריכות וכן אמר דוד בכל יום אברכך. יואל אליצור