העיתונאי ליאור דיין טוען הבוקר בעיתון "הפוסט" כי אילו היה אריאל זילבר שייך לשמאל הקיצוני באקו"ם לא היו מבטלים את הענקת הפרס על מפעל חיים.

דיין, בנו של הבימאי אסי דיין ונכדו של שר הבטחון והרמטכ"ל משה דיין, כתב הבוקר בעיתון על אגודת אקו"ם: "מכיוון שמאתמול היא הפכה לגוף שעיקר תפקידו הוא להחליט היכן מתחיל החופש ואיפה נגמר הביטוי, היא הפכה לגוף רקוב ומביש שעדיף לסגור אותו."

לטענתו, מדובר בעוד דוגמה מדוע השמאל ממאיס את עצמו על הציבור. "בואו נהיה כנים לרגע: גם אני שמאלני וגם אני מכיר קצת את אנשי "הבוהמה" המוזיקלית (שחלקם עומדים בראש אקו"ם) ואת צורת החשיבה שלהם, ואני משוכנע מעל לכל ספק, שלו היה אריאל זילבר קיצוני באותה המידה – רק לצד השמאלי של המפה – כל זה לא היה קורה."

"מה שקרה אתמול בטקס אקו"ם, כבר לא שייך לאורתופדיה, הוא שייך לתחום הדו-פרצופיות והצביעות." הוסיף דיין.

כפי שפורסם ב'סרוגים', ההחלטה לשנמך (להוריד ברמה) את פרס אקו"ם לזמר ולמלחין אריאל זילבר ממפעל חיים ל'תרומה למוזיקה בישראל' נבעה מלחצים שהפעילו חברי דירקטוריון בארגון – ובראשם דליה רבין. גורמים המקורבים לנושא אומרים כי הסיבה לביטול הפרס היא השתתפותו של זילבר בקמפיין לשחרור יגאל עמיר מהכלא. לדברי אותם גורמים, בישיבה של הדירקטוריון אתמול העלתה רבין את הנושא אך נמנעה מלהשתתף בהצבעה בנושא שקבעה להוריד את רמת הפרס של זילבר.

אתמול, בעוד מנחה הטקס אורי גוטליב, הזמין את מוש בן-ארי לשיר את שירו של אריאל זילבר 'ואיך שלא', עלה זילבר לבמה ועצר את נגינתו של בן-ארי. השתיק את התזמורת ופצח בדברים.

 "אני קיבלתי את הפרס הזה, בהתחלה אמרו לי מפעל חיים, אז אני מודה לחברי הוועדה שהעניקו לי פרס מפעל חיים. זה דברים שחשבתי עליהם וכתבתי אותם ואני רוצה להגיד אותם. אני נכד לאריה ושרה זילבר ז"ל שהיו ממקימי ת"א בזמן הרחוק. אני בן לברכה צפירה, אמא שהייתה ממעצבי המוזיקה הישראלית ובן עמי זילבר ממייסדי תזמורת הפילהרמונית בישראל. אני מכאן, מהארץ הזו, ומודה על זה כל יום. כמו ברוש לבדו, מול אש ומים, אני מבטא את עצמי בצלילים."

"לא קל לי עם כל הפערים האלה. אני נגד חרמות ובעד זכות האדם להביע את דעתו. אני ישראלי ויהודי גאה. וכך בואו נישאר מחוברים אחד לשני עם נופי הילדות שלנו – זה לא מילים שלי זה יובל ניסנבוים שהוא המפיק של הדיסקים שלי –  אם האדמה והערכים של שמחה ושל 'ואהבת לרעך כמוך'. ההרגשה היא שאני שק חבטות של גופים אינטרסנטיים, אמנים מתוסכלים שמחפשים ומנסים כל פעם מחדש להמציא את הקיצוניות שבי."