שלושת הראיונות שודרו השבוע בערוצים 11,12,13 עם ראש הממשלה נפתלי בנט. בעזות מצח שאין לתאר מתעלם נפתלי בנט מערוץ 14, לשעבר ערוץ 20, בו היתל בעם ישראל כאשר חתם על מסמך שקרי בו הבטיח שלא להקים ממשלה עם יאיר לפיד.

מהלך שלא היה כדוגמתו בתולדות הפוליטיקה הישראלית ואולי גם העולמית. מהלך שאיפשר לו בסופו של דבר להיות ראש ממשלה.

בנט שיקר כמעט ללא שליטה בכל שלושת הראיונות והמראיינים ליטפו אותו נעדרי שליטה אף הם. הוא מקפיד להשאיר את הדלת פתוחה כלפי סילמן בכך שהוא מגלה הבנה ללחצים שהופעלו עליה, כביכול. כפי שכתב חבר הכנסת עמיחי שיקלי: ״אני מבין שבנט בלחץ, שלא לומר בהסטריה, ובצדק".

ימיו כראש הממשלה ספורים וגם 'מכונת אקמו' בדמותם של אחמד טיבי ואיימן עודה לא תעזור לו״.

בנט מתחייב לא לשבת עם עבאס (צילומסך, מתוך ערוץ 20)

בנט עובר לדבר על טרור של מפגעים, לדבריו, בודדים למרות שבעבר, כאשר נתניהו היה ראש הממשלה, טען שאין כזה דבר. הוא מתפאר בשקט ששורר מדרום אבל שוכח שאין כאן שום הצלחה בטחונית מרהיבה כי אם שיתוף פעולה אינטרסנטי של הפלסטינים בעזה עם נציגיהם בכנסת ישראל הלא הם רע״מ.

הוא מתפאר בכך שהוא מסרב לפגוש את אבו מאזן אבל מתעלם מכך ששר הבטחון שלו, בני גנץ, פוגש אותו.

הוא מתפאר בעמידה איתנה, כביכול, אל מול הפשיעה בחברה הערבית ומתעלם מהתנהלותו הרופסת של השר לבטחון פנים, עמר בר לב.

הוא מסרב לומר מהן תכניותיו הבטחוניות, לטענתו מטעמי מודיעין, לדעתי כי אין לו מושג.

אנחנו לא רואים שום פעילות בטחונית שנראית כמו מבצע צבאי הנדרש במצב כזה של גל טרור, בעיקר כי זה לא פשוט כאשר מנסור עבאס אומר לך מה לעשות ואיבתיסאם מרעאנה יושבת בועדת חוץ ובטחון.

בנט מדבר על מעבר להתקפה כשלא ברור איך ההקלות שניתנו בחודש הרמאדן הן התקפיות ואחר כך מתחמק מלענות מדוע לא ביקר את המשפחות השכולות שיקיריהן נרצחו בפיגועים.

בתוך גל טרור מציג בנט פחד מפני התדרדרות לתהום של… תחזיקו חזק… בחירות.

בנט חושש מהאיום הגדול באמת: בחירות

מדינת ישראל קוברת נרצחים וניצבת מול מה שנראה כמו חידוש הסכם הגרעין עם איראן אבל נפתלי בנט חושש מפני האיום הגדול באמת… בחירות חמישיות.

רק בגלל שזה האיום הגדול באמת… עליו.

״זאת ממשלה מצויינת״ אומר ראש ממשלה שאוחז כעת בחמישה מנדטים בלבד, נעדר כל לגיטימציה וכושל יחד עם כל שריה בטיפול כמעט בכל נושא אפשרי. חף מכל בושה הוא מאשים את נתניהו, כמובן, שהאינטרס שלו הוא קבלת עסקת טיעון טובה יותר.

נפתלי בנט גילת בנט ימינה הצבעה מצביע קלפי (צילום: גיל יערי/ פלאש 90)

בנט דואג לשבח את עצמו בשמם של אביר קארה וניר אורבך שאמרו לו, לטענתו, שהוא עושה עבודה מעולה ואני נעה על הכורסא באי נוחות של בין כעס אינסופי על מסכת השקרים לבין חמלה על הניתוק המוחלט מהמציאות.

״אני לא פה בשביל הרגשות שלי ולא בשביל האגו״, אומר בנט ואני מודה לו על ההפוגה ההומוריסטית, מוצאת את עצמי צוחקת בקול שכן אין גבול לגודלו של האגו של בנט. הצחוק מסתיים מהר מאוד כאשר הוא ממשיך ואומר שהוא ״פה כדי לדאוג לעם שלי״.

העם, שבניגוד לתקופת כהונת נתניהו, הולך ומת. מקורונה ומפיגועים. העם שלא רוצה אותו. העם שלא הצביע לו. העם שלא נותן לו שום תמיכה בכל סקר.

״אנחנו ממשלה לאומית ציונית״, חוזר בנט אל עמדת הקומיקאי כשהוא שוכח שהממשלה הזו שמקפיאה את הבניה ביהודה ושומרון, לא מסדירה את ההתיישבות הצעירה ומחברת לחשמל מבנים לא חוקיים של האוכלוסיה הערבית, משלמת 53 מליארד שקל למנסור עבאס כדי להתקיים.

ואז עובר בנט לאחד הקטעים המכוערים באמת בהם הוא תוקף את איתמר בן גביר ואת בצלאל סמוטריץ׳ על עברם או אי עברם הצבאי אך מתעלם מעברו הצבאי של כתב ״במחנה״ הלא הוא ראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד.

כשכל תחום כמעט קורס במדינת ישראל בנט ״מאשים״ את עצמו על כך שלא עשה, כביכול, מספיק פוליטיקה במקום לומר שגם בזה הוא פשוט כשל.

בנט מתראיין למיכל רבינוביץ' (צילומסך, מתוך "כאן 11")

״אסור שיהיו בחירות״ אומר בנט כביכול מתוך דאגה לעם האהוב שלו כאשר הוא יודע שזה יהיה כנראה סיום הקריירה הפוליטית שלו.

זה מה שמטריד אותו באמת.

רק זה.

נכשלת במבחן התוצאה, הציבור לא בוחר בך

אחת האמירות המדאיגות ביותר של ראש הממשלה היתה: ״המשותפת לא תהיה בממשלה ולא בקואליציה״ שהרי אם נאמרה על ידו סביר כי המשותפת תהיה בקואליציה ואף בממשלה.

״אני איש ימין״ מכריז בנט ואני לא מצליחה לחשוב על אף צעד ימני משמעותי שהאיש הזה עשה מאז כינונה של ממשלת השמאל שלו.

בנט שהתנגד בעבר להרחבת גדר ההפרדה מדבר לפתע על הגדר ומסביר שזו לא גדר, זו חומה, שזה כידוע משהו שונה לגמרי. אני מביטה בו אומר את הדברים ומשוכנע שהמראיינים, כמו כל עם ישראל, מאמינים לו ולא רואים את השקר המתמשך בכמעט כל משפט שלו.

״אני אדם מאוד חזק״, אומר בנט על עצמו ואני מביטה באיש שנראה אבוד גם בעת הריאיון, גם כשהוא מדבר במליאת הכנסת וגם בכל סיטואציה אחרת מאז כינונה של הממשלה ותוהה האם האוטוסוגסטיה הפאתטית הזו מצליחה לעבוד לפחות עליו. ״בוא נבחן את מבחן התוצאה, אני פונה לציבור״ אומר בנט כהרגלו בקודש ואני צועקת מהכורסא: ״נכשלת במבחן התוצאה, הציבור לא בוחר בך בסקרים״.

״אני אגיד לך מה זה איש ימין. קודם כל זה יהודה ושומרון״, מעיד בנט על עצמו תוך שהוא שוכח שקרא לאיזור ״הגדה המערבית״ אך לפני כמה ימים.

הנימוק: ״הגדה המערבית זה באנגלית״. אני דוקא מכירה את המילים Judea and Samaria, אולי כדאי לעדכן אותו.

באדיקות מקוממת הוא מסרב להבין שיתקשה מאוד להעביר חוקים בקונסטלציה הנוכחית של הקואליציה. בסדרת שקרים מוציאים מהדעת הוא מדבר על הבית בבלפור שלא משפצים כעת כי יש שביתה ועל הבית ברעננה שמשפצים למרות שיש שביתה?!

ואז מגיע רגע אחד של כנות. ראש הממשלה נפתלי בנט אומר את מילות הקסם, אמנם בהקשר של הבית ברעננה אבל הן נכונות לגבי כל נים שבו: ״מה אכפת לי שהמעון מוגדר כמעון רשמי? זה לבקשת השב״כ״.

מה אכפת לו. לא אכפת לו. כלום לא אכפת לו. רק מנפתלי בנט אכפת לו.

 

אורנה ישר, היא קצינה במיל' ואשת חינוך, בוגרת החוגים לכלכלה לתלמוד ולשירה עברית באונ' תל אביב