ראיתי באתר NRG פסיקה רבנית תחת הכותרת "רב מסביר: למה הפעלתי חימום בשבת". המסביר הוא הרב יוני רוזנצוויג, מרבני אחת הישיבות באפרת אשר בגוש עציון. הוא תיאר בפלסטיות את אוירת השלג בגוש עציון, ואת החלטתו להשיב למקומו באישון ליל, 'בשינוי', נתיך שקפץ והשבית את תנורי החימום שבבית.
למרות היותי בעצמי תושב גוש עציון שחווה מחצית אותה שבת ללא חשמל, אני מוצא לנכון לערער על הדברים מכל זוית שהיא.
א. היתר מסוג זה הוא תלוי נסיבות ואין בידי מידע על גילאי הילדים ובריאותם וכמות השמיכות שעמדה לרשותם. מכל מקום, לפי התיאור המשורטט לפרטי פרטיו (בסגנון של חיבור ילדותי) ניכר שהילדים נמו עדין בחמימות השמיכות. ניתן היה בהחלט להמתין לבוקר ולהטיל את התיקון על אחד מהם ("לצורך עצמו"), אם יש מישהו בגיל המתאים.
הטיעון המצורף "שיתכן לראות זאת כפעולה שאיננה ישירה כי החשמל מיוצר במקום אחר ולא באותו חדר שבו מרימים את המפסק" הוא הזוי לכל מי שמבין מעט בהלכות שבת. וגם אם אי מישהו אמר כך אי פעם – הרי זה גילוי פנים בתורה שלא כהלכה במסגרת הפסיקה המוסכמת.
ב. אך עיקר 'הזדעזותי' היא מן האווירה והסגנון. ניכר שהרב הכותב רצה להתפאר קבל גולשי האתר בידו הגדולה המכופפת את ההלכה בווירטואוזיות, למען יכירוהו ויוקירוהו. גם אם היו נסיבות ספציפיות מקילות לא ניתן לפסוק כך בפומבי בלי לפורטן, ועוד בחלון הראווה האינטרנטי.
זו זילות ההלכה והפיכתה לפלסטלינה… פסק מסוג זה חייב להינתן בצנעא ותוך סייג שאין בו פסיקה עקרונית או כוללנית. לא מצאנו זכר לגישה כזו בדברי הרב המקל.
ג. אילו פסק כזאת לשכניו כי עתה החרשתי. אך בכל הרשימה מובלט מאד האינטרס האישי שלו ושל משפחתו. כנראה שנשמט ממנו הכלל החז"לי ש"אין אדם רואה חובה לעצמו" (שבת קיט,א) מעין דברי המשנה "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו" (נגעים ב,ה). הזחיחות האישית באה לידי ביטוי במשפט המחץ: "לא היתה לי שום בעיה להירדם" – מנוחת הלוחם!
הכותב חותם כחבר בארגון 'רבני בית הלל'. האם שם שותפים למופע פסיקתי זה?
==
הרב ישראל רוזן הוא ראש מכון 'צומת' ומרבני 'דרך אמונה'
מה דעתך בנושא?
29 תגובות
0 דיונים
המוכיח
אש בתקופת התורה מקורה בהבערת עצים עד שמתכלים. חשמל הוא המצאה גאונית שאם היה בתקופת התורה, המשנה והתלמוד, היו מחייבים ברכה בהפעלתו כתחליף למאמץ בהבערת עצים. אפשר גם לפרש "לא...
אש בתקופת התורה מקורה בהבערת עצים עד שמתכלים. חשמל הוא המצאה גאונית שאם היה בתקופת התורה, המשנה והתלמוד, היו מחייבים ברכה בהפעלתו כתחליף למאמץ בהבערת עצים. אפשר גם לפרש "לא תבערו אש" ההפך מביעור חמץ. במקום הפירוש לא תבעירו אש.
המשך 22:57 08.01.2014שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
אריק
מה צריכה להיות הלכה למעשה במקרה הזה ? אני מכיר את הרב יוני רוזנצויג בהכרות אישית ומשפחתית כגדול ובקיא בקיאות רבה בהלכות שבת ועל כן יורנו רבינו !
11:00 22.12.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
יו
בית של גויים- לגוי מותר לעשות איסורי שבת
18:37 21.12.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
איציק
מובא בגמ' כי רב הונא אומר, העובר עבירה ושנה בה נעשית לו כהתר. לפי זה היה לו מותר לכתחילה לחלל שבת
12:05 20.12.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
יוני
כי דין חולה נפש הוא כחולה שיש בו סכנה. ודין מחלל שבת בפרהסיה הוא כשל חולה נפש. ודין המתיר זאת, ק"ו שהוא חולה נפש. והמפרסם זאת ברבים, ק"ו בן בנו של ק"ו שהוא...
כי דין חולה נפש הוא כחולה שיש בו סכנה. ודין מחלל שבת בפרהסיה הוא כשל חולה נפש. ודין המתיר זאת, ק"ו שהוא חולה נפש. והמפרסם זאת ברבים, ק"ו בן בנו של ק"ו שהוא חולה נפש. לסיכום: היה לו מותר לחלל שבת, גם ללא ההיתרים שלו... אה, שכחתי שוטה פטור בכלל מן המצוות.
המשך 12:01 20.12.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
איציק
אם מותר להדליק חשמל כי היה קצת קר. אז אני מעשן בשינוי אם קר. נוסע לאנטרטיקה בשבת קייצית כי חם לי אוכל חזיר כי אני רעב. ממיר את דתי כי קשה לי. אבל שימו...
אם מותר להדליק חשמל כי היה קצת קר. אז אני מעשן בשינוי אם קר. נוסע לאנטרטיקה בשבת קייצית כי חם לי אוכל חזיר כי אני רעב. ממיר את דתי כי קשה לי. אבל שימו לב!!! הכל כמובן בשינוי!!! ובאישור של ארגון (בית) הלל
המשך 11:54 20.12.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
איציק
אפשר להסתכל על זה כ- להתיר במקום שהתורה בפירוש לא מתירה... ואפשר להסתכל על זה , שאותו רב מכובד, החליט שאינו רוצה לקיים את מצוות התורה. לדעתו זה כנראה לא משנה...
אפשר להסתכל על זה כ- להתיר במקום שהתורה בפירוש לא מתירה... ואפשר להסתכל על זה , שאותו רב מכובד, החליט שאינו רוצה לקיים את מצוות התורה. לדעתו זה כנראה לא משנה איך מסתכלים על זה... פשוט שאלה של הסתכלות...
המשך 11:50 20.12.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
י.פ.
הרב רוזנצוויג איננו עם הארץ כלל. הצרה היא שאתה שלמדת כנראה פחות ממנו, שחררת את הנצרה לפני שטרחת לעיין קצת בסוגיה ולדון ת"ח לכף זכות. עיין בשש"כ לג, ב ושם בהערה...
הרב רוזנצוויג איננו עם הארץ כלל. הצרה היא שאתה שלמדת כנראה פחות ממנו, שחררת את הנצרה לפני שטרחת לעיין קצת בסוגיה ולדון ת"ח לכף זכות. עיין בשש"כ לג, ב ושם בהערה יז* שכמה מגדולי הפוסקים התירו לעשות אפילו איסור דאורייתא עבור חולה שאין בו סכנה. ושם כתב בשם הגרש"ז אויערבך שוודאי אפשר לסמוך על כך כאשר אי אפשר ע"י גוי. אני מאמין שלא ציפית מהרב רוזנצוויג לצאת בשלש בלילה בקור אימים ובשלג שמגיע עד הברכיים לחפש גוי. בעניין גרמא, עיין שו"ת יחוה דעת א, לב מה שכתב בשם ערוך השולחן והגרצ"פ פרנק זצ"ל שהדלקת מכשיר חשמלי אינה אלא גרמא כלומר אסורה מדרבנן משום שבהרמת המתג האדם רק מסיר המונע וגורם לפגישת שני הכוחות הנגדיים החיובי והשלילי וכו' עיי"ש. אמנם נכון שרוב הפוסקים חולקים על כך וסוברים שיש בזה איסור דאורייתא, אך מסתבר שהרב רוזנצוויג סבר שניתן לצרף את שיטת המתירים להקל בשעת הדחק.
המשך 23:44 19.12.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
יחי הקטן
בין הפסקים הסותרים של הרבנים הוא שכאשר מרימים מתג ראשי של בית מדליקים גם מכשירי חשמל שאינן נצרכים לחימום למשל נורות להט - שיש לכבותם לפני הרמת המתג אם נעשה...
בין הפסקים הסותרים של הרבנים הוא שכאשר מרימים מתג ראשי של בית מדליקים גם מכשירי חשמל שאינן נצרכים לחימום למשל נורות להט - שיש לכבותם לפני הרמת המתג אם נעשה על ידי ישראל. הפדק של הרב רוזן מדבר ספציפית על מתג של התנור לענד - שאותו מותר בשינוי ליהודי אם אין גוי בסביבה. כמובן מעבר לניסוח וכו
המשך 18:03 19.12.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
"לא בשמים היא...ולא מעבר לים היא... כי קרוב אליך הדבר מ
מהלכות פיקוח נפש - מתוך "פניני הלכה" ומסביר: פיקוח נפש: כדי לחיות ולקיים עוד מצוות עמדת ההלכה במקרה כזה היא כי הצלת חיי אדם, בין אם אלו חיי אחרים...
מהלכות פיקוח נפש - מתוך "פניני הלכה" ומסביר: פיקוח נפש: כדי לחיות ולקיים עוד מצוות עמדת ההלכה במקרה כזה היא כי הצלת חיי אדם, בין אם אלו חיי אחרים ובין אם אלו חייו שלו, חשובה יותר מקיום מצוות התורה, ולכן יש לעשות כל שנדרש לשם הצלת החיים - גם במחיר של לעבור על איסורים כמו חילול שבת חז"ל מלמדים כי כאשר אדם שרוי במצב של פיקוח נפש, לא רק שמותר לו ולמסייעים בידו לעבור על מצוות לא תעשה, אלא שהמסייעים בידו אף מצווים לעשות זאת, בהתאם לציווי "לא תעמוד על דם רעך". וכך מובא בגמרא: "מפקחין פיקוח נפש בשבת, והזריז הרי זה משובח. ואין צריך ליטול רשות מבית דין" (יומא פד). פרק: י"א – הלכות הצלת נפשות א – מצוות לא תעמוד על דם רעך מצווה גדולה מן התורה להציל אדם שנמצא בסכנה. שכן מצווים אנו אף להשיב לאדם חפץ שאבד לו, שנאמר (דברים כב, ב): "וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ", על אחת כמה וכמה שאת נפשו אנו צריכים להשיב לו ולהצילו. ג – באור שתי השיטות ← ב – האם המציל צריך לסכן את חייו ההלכה מפרק י"א - הלכות הצלת נפשות. קישור ישיר להלכה. שאלה מרכזית במצוות "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", עד היכן מגיע חיוב מצווה זו. ברור לכל, שהרואה את חבירו בסכנה, כגון שבאים ליסטים להורגו, או שהוא טובע בנהר, שחובה עליו לקום ולהצילו. אלא שהשאלה היא, מה הדין במקרה שכדי להציל את החבר, צריך המציל לסכן את חייו. האם גם אז מוטלת עליו המצווה "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", ועליו להיכנס לתוך הסכנה כדי להציל את חבירו, או שהמצווה מוטלת על המציל רק כאשר הוא אינו מסתכן בנפשו. לדוגמה, אדם שעבר ברחוב וראה בית שעולה באש, ומתוכו צועקים ילדים לעזרה. הוא יודע שאם ינסה להיכנס לבית להצילם, יתכן מאוד שאף הוא יחנק מהעשן ישרף וימות. האם במקרה כזה עליו להיכנס לתוך הסכנה כדי להציל את הילדים, או שמא במקום שיש סכנה ממשית, אין חובה להסתכן כדי להציל חיי יהודי אחר? תשובה: שתי שיטות עיקריות נאמרו בהלכה זו, יש אומרים שככלל, מצוות "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" שווה לשאר המצוות שבתורה, וכשם שאין מצווה לסכן את הנפש כדי לקיים מצוות אחרות, כך אין אדם צריך לסכן את נפשו כדי להציל את חבירו. ויש אומרים, שמצוות "לֹא תַעֲמֹד" שונה משאר המצוות, ומאחר שחבירו נמצא בסכנת מוות, מצווה להיכנס לספק סכנה כדי להצילו. "לא בשמים היא...ולא מעבר לים היא... כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל'/יב'-יד'). "לא בשמים היא...ולא מעבר לים היא... כי קרוב אליך הדבר מאוד... בפיך ובלבבך לעשותו...
המשך 11:32 19.12.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר