ראיתי באתר NRG פסיקה רבנית תחת הכותרת "רב מסביר: למה הפעלתי חימום בשבת". המסביר הוא הרב יוני רוזנצוויג, מרבני אחת הישיבות באפרת אשר בגוש עציון. הוא  תיאר בפלסטיות את אוירת השלג בגוש עציון, ואת החלטתו להשיב למקומו באישון ליל, 'בשינוי', נתיך שקפץ והשבית את תנורי החימום שבבית.

למרות היותי בעצמי תושב גוש עציון שחווה מחצית אותה שבת ללא חשמל, אני מוצא לנכון לערער על הדברים מכל זוית שהיא.

א.   היתר מסוג זה הוא תלוי נסיבות ואין בידי מידע על גילאי הילדים ובריאותם וכמות השמיכות שעמדה לרשותם. מכל מקום, לפי התיאור המשורטט לפרטי פרטיו (בסגנון של חיבור ילדותי) ניכר שהילדים נמו עדין בחמימות השמיכות. ניתן היה בהחלט להמתין לבוקר ולהטיל את התיקון על אחד מהם ("לצורך עצמו"), אם יש מישהו בגיל המתאים.

הטיעון המצורף "שיתכן לראות זאת כפעולה שאיננה ישירה כי החשמל מיוצר במקום אחר ולא באותו חדר שבו מרימים את המפסק" הוא הזוי לכל מי שמבין מעט בהלכות שבת. וגם אם אי מישהו אמר כך אי פעם – הרי זה גילוי פנים בתורה שלא כהלכה במסגרת הפסיקה המוסכמת.

ב.   אך עיקר 'הזדעזותי' היא מן האווירה והסגנון. ניכר שהרב הכותב רצה להתפאר קבל גולשי האתר בידו הגדולה המכופפת את ההלכה בווירטואוזיות, למען יכירוהו ויוקירוהו. גם אם היו נסיבות ספציפיות מקילות לא ניתן לפסוק כך בפומבי בלי לפורטן, ועוד בחלון הראווה האינטרנטי.

זו זילות ההלכה והפיכתה לפלסטלינה… פסק מסוג זה חייב להינתן בצנעא ותוך סייג שאין בו פסיקה עקרונית או כוללנית. לא מצאנו זכר לגישה כזו בדברי הרב המקל.

ג.    אילו פסק כזאת לשכניו כי עתה החרשתי. אך בכל הרשימה מובלט מאד האינטרס האישי שלו ושל משפחתו. כנראה שנשמט ממנו הכלל החז"לי ש"אין אדם רואה חובה לעצמו" (שבת קיט,א) מעין דברי המשנה "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו" (נגעים ב,ה). הזחיחות האישית באה לידי ביטוי במשפט המחץ: "לא היתה לי שום בעיה להירדם" – מנוחת הלוחם!

הכותב חותם כחבר בארגון 'רבני בית הלל'. האם שם שותפים למופע פסיקתי זה?

==

הרב ישראל רוזן הוא ראש מכון 'צומת' ומרבני 'דרך אמונה'