היום בהיסטוריה: כ"ד באדר – הממצמץ ראשון נשבר

ביום ראשון כ"ד באדר ב' תש"ח תקפו אלף לוחמים חמושים היטב של צבא ההצלה בפיקודו של פאוזי אל קאוקג'י את קיבוץ משמר העמק שבמערב עמק יזרעאל.

מה הייתה מטרתו של קאוג'י בתקיפת הקיבוץ המבודד? האם להסיר מכשול יהודי בדרך מג'נין לחיפה? האם להביא לניתוקה של חיפה מהשפלה ובכך להשתלט על נמל חיפה ועל צפון הארץ? או שמא רק ניסה להשיג יתרון במאבק הפנים ערבי ע"י כיבוש נקודה יהודית שהיא גם נקודה אסטרטגית חשובה.

כנראה שכל התשובות נכונות. בין כך ובין כך בבוקר כ"ד באדר הבחינו הרועים של הקיבוץ שיצאו עם העדרים למרעה בגבעות, בריכוזי צבא ערבי, כולל מספר תותחים. באותה עת היו בקיבוץ כ-600 נפש, מחציתם ילדים. הוכרז מצב חירום, וכל העובדים הוחזרו מעבודתם בשדות. הילדים והזקנים הוכנסו למבני הבטון והלוחמים – לעמדות ההגנה.

משוריין של צבא ההצלה של קאוקג'י

אחה"צ פתח "צבא ההצלה" בהפגזת תותחים כבדה על הקיבוץ שלושה חברים נהרגו. חברי הקיבוץ נלחמו מתוך תעלות הקשר שהיו מלאות במים מהגשם שירד בלילה הקודם. חמישה משוריינים של כוח האוייב התקרבו עד לשער הקיבוץ אך חברי המשק השיבו אש והמשוריינים נעצרו.

הלחימה נמשכה במשך עשרה ימים. לחברי המשק ניתנה ההוראה כי אין קו נסיגה ואם הם נופלים הדרך לחיפה נפרצת. חברי המשק קיבלו תגבורת מחטיבות גולני, כרמלי אלכנסדוני, פלמ"ח והגנה. אך עדיין כוחות האוי=יב היו עדיפים בכוח אדם ובתחמושת.

גלי התקיפה נמשכו והגבעות השולטות על הקיבוץ עברו מיד ליד במשך כל אותו שבוע. עד שביום שלישי ד' בניסן אירע נס רגם של גולני ירה פצצת מרגמה לעבר סוללת תותחים של צבא ההצלה שהייתה רחוקה מהטווח הרגיל. הרגם הסתכן והוסיף לפצצה מטען מאולתר נוסף, הפצצה נחתה בדיוק על התותח ועל אנשי צוות, בין ההרוגים היה מפקד התותחנים של קאוקג'י. הערבים ובראשם מפקד צבא ההצלה קאוקג'י נסוגו. רק כעבור מספר ימים הבינו מפקדי הכוחות יצחק שדה ומשה מן כי המערכה הוכרעה. עמידתם העיקשת של מגיני הקיבוץ הביאה לכך שכפרי הסביבה ננטשו והחשש מניתוקה של חיפה הוסר.

הניצחונות בקרב משמר העמק ובמקביל, במבצע נחשון שהתחיל יום קודם, היוו נקודת מפנה חיובית, הן צבאית, הן מוראלית, עבור 'היישוב', וסימנו מגמה חדשה מהצד היהודי יוזמה התקפית וכיבוש כפרים ערבים עוינים. במלחמת העצמאות.