"לא צריך לעשות עניין מכמה שמפניות וסיגרים; ההאשמה בשוחד היא פשוט רדיפה; הגרסאות הסותרות וההסברים החלקיים למיליונים סביב פרשות הצוללות זו קטנוניות; והעובדה שכמעט כל הסביבה הכי קרובה נגועה בשחיתות לא אומרת שהוא ידע משהו".

לו אותם הסברים פתלתלים היו נאמרים רק מפי נתניהו עצמו היה אפשר להתעצב, אך לפחות להבין שכך מדבר אדם המצוי במצוקה גדולה. העצב הגדול נובע מכך שאלה אמירות הנשמעות מפי כמה וכמה דמויות בולטות בציבור הציוני דתי. באופן לא ברור הפכו רבנים ופוליטיקאים בציונות הדתית למגינים הגדולים ביותר של ראש הממשלה. בלי הסתייגויות, בלי כוכבית וכמובן בלי טיפת ביקורת הם הפכו להיות חומת המגן של ראש הממשלה שחשוד בפלילים.

אני יודע. תכף הם יזדעקו ויגידו שלכל אדם עומדת חזקת החפות. זה נכון כמובן. טרם נגזר דינו של נתניהו והלוואי והוא ושאר חברי הכנסת החשודים יצאו זכאים. באמת. אבל ראוי שהדיון בענין יהיה מעט יותר רחב ועמוק מאשר אמירה זו, נכונה ככל שתהיה.

נתניהו בישיבת 'מרכז הרב' (צילום: חיים גולדברג/ סרוגים)

מדובר במנהיג של ישראל, האם במקרה כזה לא ראוי לצפות לניקיון כפיים מובהק? יתרה מזאת, האם גם העובדות שכבר אין לגביהם ספק אינן מספיקות כדי לפחות לחלץ מילת ביקורת מאנשי הציונות הדתית?
הבנתי, אותם מגינים סבורים שנתניהו ראוי להמשיך לכהן בתפקידו. אבל האם דעתם נוחה עם מנהיג מדינת ישראל שמקבל מחברים סיגרים יוקרתיים ושמפניות יקרות באופן שיטתי ובמשך שנים? האם באמת לא מטריד אתכם שבתחילה אמר שקנה את המניות מהחברה שהיתה מעורבת בבניית הצוללות כאזרח פרטי ואז כיו"ר האופוזיציה ועוד שלל גרסאות סותרות סביב רכישת הצוללות?

בבית הספר הציוני דתי שבו למדתי אני זוכר הרבה דיבורים על צניעות, יושר וענווה, שראוי שמנהיג האומה יתאפיין בהן. לא בדיוק מסתדר עם ההתנהגות של נתניהו. הרי אין מדובר בחטא בעולמו הפרטי, אלא בחשד בשימוש בשררה ובכספי ציבור. רוצים להגיד על זה משהו? אולי לגלות קמצוץ של מבוכה, שלא לומר להסתייג קלות?

העובדה שמדובר בראש ממשלה ימני (?) מכשירה הכל

הוא נהנה להכריז על הציונות הדתית כ"שותפים הטבעיים" שלו. שותפים טבעיים באיזה מובן? בשתיקה על חשדות בפלילים? באלם סביב שקרים? בדממה על הנהנתנות על חשבון חברים?
בכנות, לו היה מדובר באהוד אולמרט גם אז הייתם שותקים? האם העובדה שמדובר בראש ממשלה ימני (וגם על זה יש להעמיד סימן שאלה גדול) מכשירה הכל? האם הימניות המדינית מכשירה הכל? האם באמת הצהרות על תמיכה בהתיישבות מכסות על כל פשעים?

לא מזמן, קצת יותר משלוש עשרה שנה, היה כאן מקרה עם קווים דומים. היה ראש ממשלה שריח חריף של שחיתות התגולל סביבו במשך שנים. מנהיג שכספים עלומים התגלגלו בין חשבונות קרוביו ואפילו איים נקשרו בשמו. אצלו אגב, לא הוכחה אשמתו מעולם בבית המשפט. גם אז ההתנהגות שלו והמעשים שלו נתקלו בשתיקה רועמת. גם אז היה זה מפני שעמדותיו ומעשיו התאימו למאן דהוא. גם אז היו מי ש'איתרגו' אותו כי מה זה כמה מיליונים והתנהלות בעייתית לעומת פינוי 8,000 תושבים.

שעתה הלא ממש יפה של הציונות הדתית

אצל אריאל שרון הנכונות לפנות את תושבי גוש קטיף היתה סיבה להכשיר את כל מעשיו בקרב מנהיגים והוגי דעות מסוימים בשמאל. את המחיר כולנו משלמים עד היום. הצלקות טרם הגלידו. כנראה כבר לא יגלידו לעולם.
וגם אצל בנימין נתניהו אי פינוי והבטחות ימניות הן סיבה להכשיר את כל מעשיו בקרב מנהיגים ורבנים מסוימים, הפעם מימין. את המחיר אנו עוד צפויים לשלם. יש מחיר לשחיתות ויש מחיר כבד במיוחד לשתיקה אל מולה.

קו אחד עובר בין השניים. מדובר בתמונת ראי לא מחמיאה במיוחד. שתיקה מול ריחות של שחיתות היא כתם מוסרי, בין אם היא באה משמאל ובין אם מימין. מי היה מאמין שמובילי החסינות ומקבלי ההתנהלות הקלוקלת יהיו דווקא מי שרוממות המוסר בגרונם. זו שעתה הלא ממש יפה של הציונות הדתית.