הרב חיים נבון: "תפילות יום העצמאות הן החמצה"

הרב חיים נבון, רב קהילת השמשוני במודיעין, מתייחס לנוסח תפילות יום העצמאות ואומר כי מדובר בהחמצה.

לדברי הרב נבון "תפילת ערבית עצמה נותרה כמות שהיא, כתפילת ערבית של יום חול רגיל, אלא שעיטרו אותה מפנים ומאחור, והוסיפו עליה מזמורי תהלים, הצהרות חגיגיות ואמירות נרגשות. תפילת ליל יום העצמאות בבתי הכנסת שלנו מלוקטת מקטעי תפילות הלקוחות מקבלת שבת ומיום הכיפורים, שעליהן נוספו קטעי קריאה שונים".

הרב נבון מסכים כי התפילה גורמת להתרגשות אך מבהיר כי "על פי התרשמותי האישית, זוהי התרגשות הדומה יותר לחוויית טקס הדלקת המשואות מאשר לחוויית התפילה. לפי תחושתי, תוספות אלו לתפילה חסרות שלמות וגיבוש, וגם דומני שהחוויה של עמידה לפני ה', שהיא לב-לבה של התפילה, מתבטאת בתוספות אלו במידה מעורפלת למדי. המימד הטקסי, הנעדר בדרך כלל מתפילותינו, עובר כאן למרכז הבמה".

על תקיעת השופר לאחר תפילת ליל יום העצמאות כותב הרב נבון: "תקיעת שופר בסיום יום הכיפורים באה אחרי יום שלם של תפילה וזעקה, והיא אף מסמלת את תקיעת השופר ביום הכיפורים של שנת היובל. לא הרי זו כהרי תקיעת השופר של יום העצמאות, שאינה אלא אלמנט טקסי. אין בעיניי פסול בטקסים כשלעצמם; אך אינני סבור שמקומם בבית הכנסת. בבית הכנסת מקומה של חוויית התפילה, שהיא ביסודה דיאלוג אינטימי עם בורא העולם, ולא מפגן חגיגי".

לאחר שהתייחס לתפילת ערב יום העצמאות, עבר הרב נבון לתפילת שחרית: "בתפילת שחרית של יום העצמאות המצב שונה. המימד הייחודי בתפילת שחרית של יום העצמאות מתבטא בעיקר בהלל, אשר מהווה גוף מגופי התפילה היהודית. אמירת הלל בברכה מבטאת בצורה הטובה ביותר את תפיסתינו, שהיום הזה ראוי לבוא בקהלם של מועדי ישראל".

"ברם", הוא ממשיך, "לדעתי ישנו אלמנט טקסי בעייתי גם בתפילה זו: קריאת ההפטרה בלא ברכות. עצם הצירוף הזה הוא מוזר בעיניי: אם הפטרה היא – מדוע לא נברך? ואם אין ברכות – במה קריאה זו זכתה לכינוי "הפטרה"? הרי אין כאן אלא עצירת התפילה לשם קריאת פרק בתנ"ך, והקריאה בטעמים היא נראית כחיקוי להפטרות האמיתיות. ובכלל – ממתי קוראים הפטרה ביום שמחה, שאינו שבת או יום טוב? הפטרה זו מעוררת תחושה של חיקוי טקסי, ולא של תפילה אותנטית".

הרב נבון המשיך וכתב כי "כבר יש לנו מודל הלכתי מסורתי, איך לציין את יום קימומה של מלכות ישראל: חנוכה. חלומי הוא להשתתף ביום מן הימים בתפילת יום העצמאות שיהיו בה, מלבד הלל, גם "על הנסים" וקריאת התורה, ותו לא. לאמור: "ליישר קו" בין יום העצמאות לחנוכה מבחינת התפילות. אינני חושב שכל בית כנסת צריך, או רשאי, לעשות במה לעצמו ולתקן תוספות אלו. עם ישראל מתפלל יחדיו, ואני מייחל ליום שרבותינו הגדולים יתקנו תפילות אלו. בינתיים אני משתדל לצמצם ככל הניתן את האלמנטים הטקסיים החיצוניים בתפילות יום העצמאות, ולהדגיש בעיקר את ההלל – שהוא כרגע הביטוי היחיד של מעמדו ההלכתי המיוחד של יום העצמאות בתוך עולם התפילות".