הייתם לאחרונה בים וראיתם קונכיות צמודות לסלעים? ייתכן שנתקלתם בצלחיות – מהחלזונות העתיקים בעולם, שנחשבים ל"מהנדסי סביבה" ומסוגלים לספוח לגופם חומרים רעילים מהים.
מיזם חדש של החברה להגנת הטבע והמכון לחקר ימים ואגמים מזמין את הציבור הרחב לקחת חלק במחקר ימי חשוב, באמצעות דיווחי תצפיות באפליקציית SeaWatch.
מה הן צלחיות – ולמה הן חשובות כל כך
בחברה להגנת הטבע מסבירים כי הצלחיות חיות בצמוד לסלעים באזורי הגאות והשפל. בים התיכון בישראל נפוץ המין המקומי Patella caerulea, המוגדר כערך טבע מוגן, לצד המין הפולש Cellana rota, שהגיע מים סוף. למרות שהמין הפולש נמצא כאן כבר קרוב ל-60 שנה, מעט מאוד ידוע על השפעתו על המערכת האקולוגית החופית.
"מעין לשון עם שיניים מברזל"
"הצלחיות שייכות למערכת הרכיכות ורוב גופן רך למדי. הן מצוידות באיבר יוצא דופן, 'המשננת' – מעין לשון בעלת שיניים זעירות שמחוזקת בחומר הביולוגי החזק ביותר הידוע לאדם: סיבי ברזל זעירים", מסביר בר שטרנבך, רכז SeaWatch ופרויקטים ימיים בחברה להגנת הטבע.
לדבריו, תכונה זו מאפשרת לצלחיות לגרד אפילו סלעים, ומשמשת אותן בעיקר לאכילה. כיצורים החיים באזור שנחשף ומתייבש מדי כמה שעות, הן נצמדות לסלע בעוצמה אדירה – וכך מונעות איבוד מים ושומרות על עצמן מייבוש. עם הזמן, הסלע שמתחתן נשחק לצורת הקונכייה ויוצר עבורן "גומחת בית" – שקע מותאם אישית שבו הן חיות כל חייהן, וגם מוגנות מטורפים.
אינדיקטור ביולוגי לזיהום ים
בחברה להגנת הטבע מוסיפים כי לצלחיות תפקיד מרכזי בניטור סביבתי: הן סופחות לגופן חומרים רעילים כמו קדמיום ומנגן, ולכן נחשבות לאינדיקטור ביולוגי יעיל לזיהום ים.
לדברי בתיה וולף, מאסטרנטית באוניברסיטת חיפה החוקרת את אוכלוסיות הצלחיות בהנחיית פרופ' גיל רילוב מהמכון לחקר ימים ואגמים, תצפיות מהציבור יספקו תמונה רחבה ועדכנית יותר של תפוצת המינים. "שילוב בין מידע מהשטח למחקר מעבדה יסייע בזיהוי מגמות סביבתיות והשפעות אפשריות של פלישות ביולוגיות", היא אומרת.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים