בעוד שבעולם, ובחלקים בשמאל בישראל ממשיכים לדבר על חפים מפשע בעזה שיחת טלפון פשוטה עם תושב מהרצועה מגלה תמונה אחרת. גם שנתיים של מלחמה עם הפצצות ופינויים, לא מחקו להם את השמחה הגלויה על טבח ה-7 באוקטובר, לצד דרישות חסרות בושה לקבל כספים מישראלים.

השאלה שנשאלה הייתה חדה וברורה ביום ה7 באוקטובר שמחתם?

מהעבר השני לא נשמעה היסוס הקול ענה בערבית الكل كان فرحان כולם שמחו. משפט קצר שהמחיש את מה שהרבה ישראלים יודעים בלב השנאה לישראל והשמחה על רצח יהודים אינן נחלתם של בודדים אלא נוכחות בחברה העזתית כולה

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

כולם שמחו על ה-7.10. שיחה עם עזתי

שמחה על הטבח ואחריה דרישה לכסף

מיד אחרי ההודאה בשמחה התושבים עברו לתאר את מצבם האישי: עקירה מצפון הרצועה לדרום, הפצצות בלתי פוסקות, מצוקה כלכלית אבל תוך דקות התברר שהשיחה מתכנסת לדבר אחד: כסף. אחד מהם דרש סכום עתק של 14,000 דולר  לכל אחד מבני המשפחה. "אני אשלח לך את פרטי החשבון", אמר בביטחון והמשיך ללחוץ להעברה מיידית "אתה רוצה להעביר עכשיו? יאללה אני מחכה".

בין קללות לשנאה מצמררת

בשיחה אחרת הפועל העזתי לא הסתפק בהודאה כללית הוא פרץ בקללות קשות כלפי ראש הממשלה וכלפי עם ישראל ב7 באוקטובר "דפקנו אתכם" אמר בגאווה, מלווה בקללות אישיות, אחר כך הוסיף בפשטות "נשחרר אותה מהידיים שלכם". כאשר נשאל מה הם באמת רוצים, השיב ברמיזה לכסף. גם כאן השמחה הרצחנית וההתפארות בטבח התערבבו מיידית בדרישה לעזרה כלכלית.

מציאות של צביעות מוסרית

שתי השיחות שופכות אור על מציאות עזתית מעוותת. מצד אחד שמחה גלויה על רצח יהודים והתרברבות בטבח. ומצד שני תחנונים לעזרה ודולרים דווקא מישראל. זו אינה טעות חד פעמית – זהו דפוס של אנשים שחונכו לשנאה ובו בזמן לשלוח יד לקבל כסף מאותו אויב שהם רוצים להשמיד.