ביהוד נמצאה פתילת נר מתקופת שרה אימנו

בחפירה ארכיאולוגית שנערכה בסמוך ליהוד, באתר העתיקות נווה אפרים, התגלו פתילות בנות כ-4,000 שנה, מהקדומות בעולם, ששימשו להדלקת נרות שמן בתקופת הברונזה הביניימית. החפירה, שנוהלה על ידי רשות העתיקות ומומנה על ידי רשות מקרקעי ישראל במסגרת הקמת שכונה חדשה, חשפה ממצאים נדירים שהשתמרו באופן מפתיע באקלים הלח של מישור החוף.

ממצא נדיר: פתילות שהתאבנו ושמרו על צורתן

הפתילות, שנמצאו בתוך נרות חרס ששימשו לתאורה, הן בין הממצאים האורגניים הבודדים מתקופת הברונזה הביניימית שהשתמרו. לדברי החוקרות ד"ר נעמה סוקניק וד"ר יונה מאור מרשות העתיקות: "מדובר בתגלית ייחודית שלא ציפינו לה באקלים הים-תיכוני; הפתילות האלה, הן בין הבודדות מתקופתן הידועות לנו בעולם". הן הוסיפו כי "העובדה שנמצאו שלוש פתילות – ואחת מהן שרדה בשלמותה, ועוד באקלים הלח של מישור החוף, מפתיעה מאוד".

בדיקות מעבדה גילו כי הפתילות עברו תהליך "התאבנות" נדיר שאפשר את שימורן. "לא סביר שיארגו בד יקר כמו פשתן במיוחד עבור חפץ שנועד לבעירה", אמרה ד"ר סוקניק, והוסיפה: "אנחנו משערים, שהפתילות מוחזרו מאריגים אחרים, לאחר שאלה סיימו לשמש בייעודם המקורי".

תפקיד הנרות בטקסי קבורה

החפירה, שנוהלה על ידי ד"ר גלעד יטאח, יוסי אלישע ויניב אגמון, חשפה קברים מתקופת הברונזה הביניימית (2,500-2,000 לפנה"ס), שבהם נמצאו נרות השמן לצד מנחות קבורה כמו כלי חרס, עצמות בעלי חיים, כלי נשק ותכשיטים. הנרות, שבהם התגלו הפתילות, שימשו ככל הנראה להארת חלל הקבורה במהלך טקסי הקבורה. עם זאת, החוקרים משערים כי לאש בנרות היה גם תפקיד סמלי ומאגי.

לדברי החוקרים: "בעוד שהנרות ודאי שימשו להאיר את חלל הקבורה החשוך בזמן טקס הקבורה, נראה שזה לא היה, תפקידם היחידי. לאש הדולקת בנר נודע כוח מאגי עוד משחר האנושות". הם ציינו כי "המושג השגור היום בפינו – 'נר נשמה', ראשיתו כנראה כבר לפני אלפי שנים". עקבות פיח על הפתילות מעידות כי הנרות דלקו במהלך טקסי הקבורה.

חשיבות הממצא והמשך המחקר

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, אמר: "רשות העתיקות ממשיכה לשמור על אש המחקר, והיא משקיעה משאבים רבים בלמידה, בתיעוד והנגשה של הארכיאולוגיה של א"י לציבור הרחב. כל גילוי, קטן ככל שיהיה, מהווה חלק מהסיפור הגדול של הארץ הזו".

המחקר המלא על התגלית פורסם בגיליון החדש של כתב העת Atiqot 118, המוקדש למחקר עדכני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל.

מדוע התגלית הזו חשובה?

הממצא ביהוד שופך אור על חיי היומיום, הטקסים והתרבות של תושבי האזור לפני אלפי שנים. השימוש החוזר בפשתן ליצירת פתילות מעיד על יצירתיות וחסכנות, בעוד התפקיד הסמלי של האש בנרות מצביע על עומק תרבותי ורוחני. התגלית ממחישה כיצד מחקר ארכיאולוגי יכול לחשוף פרטים קטנים אך משמעותיים על ההיסטוריה האנושית.