אורוגוואי היא תופעת כדורגל לא מוסברת, המדינה הקטנטנה בדרום אמריקה עם שלושה מיליון תושבים בלבד, זכתה בשתי אליפויות עולם, שתי טורנירים אולימפיים ולא פחות מ-15 קופה אמריקה. חוסה סנטמריה כוכב ריאל מדריד בשנות ה-50 וה-60, הוא אחד השחקנים שיצאו מהמערכת המדהימה הזאת. היום הוא חוגג 96.

חוסה אמיליו סנטמריה איגלסיאס נולד ב-31 ביולי 1929 במונטווידאו בירת אורוגוואי. שמה של העיר בפורטוגזית משמעותו "אני רואה הר", ואילסאגס לא פחד מאף הר.  הוא התחיל את דרכו כבלם בנסיונל אחד משני המועדונים השולטים במדינה הקטנה. הוא שיחק בקבוצה תשע שנים וזכה בחמש אליפויות אורוגוואי.

סנטמריה זומן  אורוגוואי לקראת מונדיאל 1950, אך נסיונל לא אישרה לו לצאת בגלל שמאמן הנבחרת , חואן לופס פונטנה, רצה שישחק כחלוץ.  הוא נאלץ לחכות עוד להופעת הבכורה שלו כשהיה שותף בניצחון 6-1 על פנמה. הטורניר הראשון בו השתתף היה מונדיאל 1954 בשווייץ. הוא פתח בהרכב בכל המשחקים וסיים עם אורוגוואי סיימה את הטורניר במקום הרביעי.

חוסה סנטמריה זולל תארים בנבחרת ובריאל מדריד

בזכות היכולת הטובה שלו היה היחיד מהנבחרת שנכנס לנבחרת הטורניר. הוא הופיע גם בקופה אמריקה 1957, במה שהיו משחקיו האחרונים בנבחרת הדרום אמריקאית. סנטמריה שיחק באורוגוואי 20 משחקים לאורך חמש שנים.

בשנת 1957 כשהוא בן 28 חצה את הים וחתם בריאל מדריד הגדולה לצד אלפרדו די ספטאנו ופרנץ פושקאש, שהתחילה את שליטה בגביע אירופה לאלופות עם שתי הזכיות הראשונות. עם המעבר לריאל, עבר לייצג גם את נבחרת ספרד, בה שיחק ארבע שנים ורשם 16 הופעות כולל שתיים במונדיאל 1962.

נבחרת אורוגוואי ב-1950, סנטמריה לא הגיע בגלל סירוב קבוצתו | צילום: מתוך ויקימדיה

תחת דרום אמריקאי אחר לואיס קרניליה, השלים סנטמריה דאבל כבר בעונתו הראשונה עם אליפות ספרד ואליפות אירופה.  בזכות הזכייה הוא הפך לשחקן הראשון מאורוגוואי שזוכה בתואר. הוא זכה לכינוי החומה, בגלל הופעותיו הגדולות כבלם הקבוצה. סנטמירה המשיך לזלול תארים עם ריאל מדריד, השלים עוד שתי זכיות רצופות בגביע אירופה, ושלוש סה"כ כשריאל עצמה משלימה חמש זכיות רצופות.

בשנת 1960 שיחק בגביע הבין יבשתי הראשון בהיסטוריה מול פניארול יריבתה הגדולה מאורוגוואי של קבוצת נעוריו נסיונל. ריאל עם סנטמריה בהרכב הביסה 1:5 את פניארול והפכה לראשונה שזוכה בתואר. במהלך תקופתו בריאל זכה סנטמריה לכינוי "החומה", בשל הופעותיו העקביות והטובות כבלם הקבוצה.

פרישה ואימון

הוא שיחק בבירת ספרד לעונת 1965/1966, אז זכה עם הקבוצה בגביע אירופה לאלופות בפעם הרביעית בקריירה. הוא שותף כמחליף בשני משחקים במהלך הטורניר. בסוף העונה, כשהיה כמעט בן 39, פרש ממשחק פעיל, לאחר 337 הופעות במדי ריאל בכל המסגרות. שנתיים אחרי הפרישה מונה למאמן נבחרת ספרד הצעירה והאולימפית.

אותה אימן שלוש שנים. ב-1971 מונה למאמן אספניול הספרדית, הוא אימן אותה שש עונות, כשבשיא סיים במקום השלישי, שלוש נקודות מתחת לאתלטיקו מדריד שזכה באליפות.  הוא פוטר מאספניול ב-1977 לאחר תבוסה 4:0 לראסינג סנטאנדר. הוא חזר שנה לאחר מכן לנבחרת ספרד הצעירה. ב-1980 מונה למאמן הנבחרת הבוגרת אותה אימן במונדיאל 1982, איתה הגיע לשלב הבתים השני.

זה היה תפקידו האחרון לפני שעזב את עולם הכדורגל ועבר לעסקים. האם הוא סולל הדרך לשאר השחקנים מאורוגוואי?