אחד מהאנשים שיותר מזוהים עם מועדון הכדורגל של ריאל מדריד הוא אלפרדו די סטפנו, החלוץ שנולד בארגנטינה היה מלך השערים בכלל של נבחרת ספרד קרוב ל-40 שנה ושל ריאל מדריד במשך 50 שנה כמעט וחתם בברצלונה בתחילת דרכו האירופאית.
די סטפנו נולד ב-4 ביולי 1926 ברובע באראקאס של בואנוס איירס, בירת ארגנטינה להורים שהיגרו מאיטליה. משפחתו הייתה רב תרבותית כשארבעת סביו וסבתותיו נולדו בארבע ארצות שונות: איטליה, ארגנטינה, צרפת ואנגליה.
די סטפנו גדל עם אבא שהיה שחקן בריבר פלייט אחד מהמועדנים הגדולים בארנגטינה לפני שפרש ופתח חווה חקלאית, אלפרדו שהיה הבכור במשפחה נאלץ לעזור לאביו בחווה מה שתרם לסיבולת לב- ריאה שלו מה שהיה אחד מיתרונותיו הגדולים כשחקן. הוא התחיל את הקריירה בריבר פלייט כמו אביו וכבר בגיל 16 שיחק בקבוצה הבוגרת, אך מיעט לקבל דקות בגלל ההתקפה המוכשרת של קבוצתו שכונתה "המכונה" וכללה חמישה שחקנים מוכשרים.
ב-1946 הושאל להוראקן בה כבש עשרה שערים ב-25 הופעות כולל שער ניצחון מול קבוצתו. ב-1947 חזר לריבר לאחר שאחד מהחמישיה עזב, הוא כבש 27 שערים וזכה במלכות השערים ובאליפות. ההצלחה הביאה לזימון מנבחרת ארגנטינה איתה זכה בקופה אמריקה כשהוא כובש שישה שערים בשש הופעות.
די סטפנו במאבק בין ברצלונה לריאל מדריד
ב-1949 עבר די סטפנו למוניראס הקולומביאנית איתה זכה בארבע אליפויות שהיו הראשונות באותה תקופה, הליגה הקולומביאנית באותם שנים התנתקה מפיפ"א והעניקה משכורות עתק לשחקנים בשל חוסר הפיקוח. המשכורות הגבוהות משכו שחקנים רבים לליגה שהפכה למעין ליגת האלופות של דרום אמריקה. אחד מהשחקנים ששיתפו פעולה עם די סטפנו הוא הקטור ריאל שיותר מאוחר שיחק איתו במדי ריאל מדריד. די סטפנו זכה בחמשת השנים ששיחק בקולומביה שלוש פעמים במלכות השערים.
ברצלונה שזכתה בארבע אליפויות מתוך שש בשנים האלו רצתה להחתים את די סטפנו שנחשב לאחד מהשחקנים הגדולים בעולם, השחקן כבר חתם בקבוצה אך לפי חוקי פיפ"א מכיוון שכרטיס השחקן שלו היה שייך לריבר הוא היה צריך אישור של שני המועדונים כדי לעבור לספרד.
ריאל מדריד וברצלונה, נאבקו על השחקן (מתוך שאטרסטוק)
העיכוב באישור נתן ליריבה הגדולה ריאל מדריד שספרה באותם שנים 20 שנה ללא אליפות, ולנשיאה סנטיאגו ברנבאו להיכנס למרוץ על השחקן. ריאל מדריד חתמו על הסכם עם מוניארס, בעוד ברצלונה השיגה את אישורה של ריבר וכך נוצר מצב שהשחקן חתום בשני המועדונים. ההתאחדות הספרדית החליטה שהחלוץ ישחק שנתיים בכל קבוצה וראשי הקבוצות חתמו על ההסכם.
מחאה נמרצת של חברי הנהלת ברצלונה גרמה לברצלונה לסגת ממהסכם ולהפוך את אלפרדו די ספטנו לשחקנה הבלעדי של ריאל מדריד, כבר במשחק הראשון הם הצטערו על כך כשהארגנטינאי הבקיעה רביעייה באל-קלאסיקו וריאל הביסו את ברצלונה 5:0. אלפרדו שינה את ההיסטוריה והפך את ריאל מדריד למועדון המוביל בספרד ובעולם כשהוא זוכה עם המועדון בחמש אליפויות אירופה רצופות, שמונה אליפויות ספרד ושלושה תארים בינלאומיים.
הצלחה בריאל מדריד, חוסר מזל בנבחרת
די סטפנו זכה בתואר מלך השערים של הליגה חמש פעמים, והפך למלך השערים של ריאל מדריד עם 308 שערים תואר שהחזיק בו במשך 50 שנה עד שראול גונזלאס עקף אותו בשנות ה-2000, בזירה הבינלאומית סבל מחוסר מזל כשלא השתתף מעולם במונדיאל משלל סיבות. ב-1950 נבחרתו ארגנטינה החרימה את המונדיאל משום שברזיל נבחרה לארח אותו במקומה, ב-1954 שיחק בספרד אך לא הורשה לשחק בנבחרת, ב-1958 שיחק בנבחרת הספרדית אך לא הצליח להעפיל וב-1962 סחב את הנבחרת בגיל 36 למונדיאל אך נפצע לפני הטורניר.
החטיפה וקריירת האימון
בשנת 1963 בזמן שריאל מדריד הגיע לטורניר ראווה בוונצואלה נחטף בידי ארבעה גברים חמושים בבוקר לפני המשחק השני בטורניר, מהר מאוד התברר שהחוטפים לא דורשים כופר או דרישות אחרות אלא פרסום. מטרת החטיפה הייתה לעלות למודעות את בעיית השחיתות במדינה, די סטפנו שוחרר לאחר יומיים ללא פגע ואולץ להתייצב בפני התקשורת שם סיפר על יחסם הטוב של החוטפים שגם התנצלו עשרות פעמים.
גם קריירת האימון שלו הייתה לא רעה כשזכה באליפויות עם קבוצת נעוריו ריבר פלייט ועם יריבתה המושבעת בוקה ג'וניורס, גם בספרד זכה להצלחה כשזכה באליפות ובגביע אירופה למחזיקות גביע עם ולנסיה ואף אימן פעמיים את ריאל מדריד שם סיים עונה במקום השני בחמישה מפעלים שונים.
בשנת 2014 החליטה הנהלת ריאל מדריד בראשות פלורנטינו פרז להעניק לדי סטפנו את תואר נשיא הכבוד של במועדון, ב21 ביולי 2000, תואר בו החזיק עד מותו בשנת 2014.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
