בתוכנית “הדתיות האלה”, הדר ואורטל – מתאמנות גרועות בהגדרה עצמית – מצאו את עצמן יושבות לשיחה עם יעל ארד, מהספורטאיות הגדולות בתולדות ישראל וזוכת המדלייה הראשונה.
הפער בין הצדדים כבר עשה את שלו: מצד אחד משמעת ברזל, הישגים אולימפיים וקריירה ספורטיבית מפוארת, ומצד שני – וידויים על ריצת 2000 מטר ששרדנו בקושי (ולא תמיד ביושר מוחלט), וניסיון כן להתחבר לגוף גם בגיל מאוחר.
אבל דווקא מהמקום הלא מושלם הזה נולדה שיחה אמיתית. ארד שיתפה במסע שהתחיל בגיל 8, קיבל כיוון ברור בגיל 16 עם החלטה להיות הטובה בעולם, והמשיך עד לפסגות – ואז קיבל תפנית בגיל 29, כשהיא עברה לעולם העסקי והפכה למובילה, יועצת ומקבלת החלטות בזירות משמעותיות.
ובתוך כל זה נכנס גם הסיפור שלנו: שתי נשים שמנהלות יחד תוכנית, זוגיות עסקית עם דינמיקה חיה, שאלות, חיכוכים קטנים והרבה הומור. הבאנו אליה את ההתלבטויות שלנו מהשטח – איך מנהלים יחד? איך מחליטים? ומה עושים כשלא תמיד מסכימים?
ובתוך הצחוק והכנות, עלה גם רגע נוסטלגי: אורטל שיתפה שכילדה בכיתה ו’, במקום להתרכז בלוח, הייתה בוהה בתמונה של יעל ארד שתלויה בכיתה – רגע קטן שסגר מעגל בדרך הכי לא צפויה.
ארד, שרגילה לחברות ענק, לא נבהלה – ודווקא שם נפתח מרחב מפתיע של כנות, הומור ותובנות. בין רגעים רציניים לצחוק מתגלגל, קיבלנו גם טיפ זהב אחד, מדויק וישים, ששווה לעצור בשבילו.
תגובות