דביר דרורי, בן 26 מירושלים, כתב והלחין את השיר "גן הבדידות" לזכרו של אחיו, סמ"ר חנן דרורי ז"ל, שנפצע אנושות בלחימה בעזה ונפטר לאחר מאבק ממושך. השיר, שהוקלט בשיתוף הזמר אהוד בנאי, הוא פרויקט הנצחה אישי המשלב כאב, געגוע ותקווה. "כתבתי את השיר מתוך תחושה של בדידות ורצון למפגש", משתף דביר בראיון לסרוגים. 

תעודת ההצטיינות הגיעה אחרי מותו

חנן דרורי היה אדם יוצא דופן, כפי שמתאר אותו דביר: "הוא היה החבר הכי טוב שלי וגם מנטור בשבילי. תמיד נשאתי עיניים אליו". חנן שילב תחושת אחריות עמוקה עם הומור וקלילות. הוא למד ביוטכנולוגיה במכללת הדסה והפך לסטודנט מצטיין, למרות חוסר ברקע אקדמי. "קיבלנו את תעודת ההצטיינות שהוא היה אמור לקבל אחרי שהוא הלך לעולמו", מספר דביר.

האחים חנן ז"ל ודביר דרורי (באדיבות המשפחה)

חנן לא היה אמור להתגייס למילואים עקב פריצת דיסק, אך ב-7 באוקטובר, כשחבריו נלחמו במלחמת "חרבות ברזל", הוא הרגיש שחייב לפעול. התפנית הגיעה כשאחיה של ארוסתו של חנן נפצע. "הוא ישב בבית והשתגע… הוא הרגיש שלא יכול להיות שיש כזה מלחמה וחברים מסכנים את החיים והוא לא נמצא שם", משתף דביר.

חנן הצטרף לחטיבת הקומנדו בתור חפ"ק סמח"ט. חנן ז"ל נפצע קשה ונפטר ב-כ"ח בשבט תשפ"ד לאחר חודשיים של מאבק, כולל ניסיון להביא תרופה ניסיונית מאירלנד.

המוזיקה: מפלט שהפך לגשר

המוזיקה תמיד הייתה חלק מרכזי בחייהם של דביר וחנן. דביר, סטודנט לביולוגיה חישובית, מנגן מגיל צעיר בחליל צד, גיטרה ופסנתר. "המוזיקה תמיד הייתה חלק משמעותי מהחיים שלי", הוא אומר. השניים אהבו את אהוד בנאי, והשירים שלו ליוו אותם בהופעות, בבית בימי שישי ובשגרה. "הפסקול של אהוד היה חלק מהפסקול של הבית, בניקיונות, בישולים וסתם", נזכר דביר.

האחים חנן ז"ל ודביר דרורי (באדיבות המשפחה)

לאחר מותו של חנן, המוזיקה איבדה את משמעותה עבור דביר. "אמרתי לאהוד שבאמת אני מרגיש שהמוזיקה והיכולת ליצור או להרגיש משהו משמעותי מהמוזיקה נעלמה לי, שחלק משמעותי ממני מת", הוא משתף. אך בטקס השלושים בהר הרצל, בנאי נתן לו תובנה משמעותית: "הוא אמר לי שהמוזיקה היא דרך ליצור קשר עם אלה שכבר לא פה".

גן הבדידות: מפגש בלב

השיר "גן הבדידות" נולד מתוך כאב וגעגוע. "כתבתי את השיר מתוך תחושה של בדידות ורצון למפגש, ואולי איזשהו מפגש שקורה אבל הוא פנימי", מסביר דביר. השיר מתאר רגע של חיבור בין אחים, שקיים רק בלב. דביר עבד על הלחן והמילים במשך תקופה ארוכה, וכשהרגיש שהשיר מוכן, פנה לבנאי. "החלטתי שאני רוצה להוציא את השיר הזה, שהקול  שלו בעולם יישמע", הוא אומר.

חנן דרורי ז"ל (באדיבות המשפחה)

בנאי הסכים לשיר עמו, וההקלטה התבצעה בהפקת אוסי שילוח. "אהוד הוא אדם מאוד יקר. הוא התרגש מהשיר, וחוץ מאולי הערות קטנות על מילה מיותרת, הוא לא שינה דברים בלחן", משתף דביר. השיר, שיעלה לרשתות לקראת יום הזיכרון, הוא מחווה אישית ולא מסחרית. "זה ניסיון לזכור את חנן, ולגעת באנשים שמכירים את התחושה הזו מבפנים", אומר דביר.

הלקח מחנן: אחריות ומורכבות

דביר רוצה שחנן ייזכר כאדם ייחודי שחי מתוך ערכים. "אם הייתי צריך לסכם אותו במילה, הייתי אומר ייחודיות. הוא היה הבן אדם הכי ייחודי שהכרתי", הוא אומר. חנן לימד אותו על אחריות: "הסיפור של חנן הוא סיפור של לקיחת אחריות. הוא הבין טוב מרע ולא ישב על הגדר. ברגע שהיה צריך אותו, הוא היה שם".

חנן גם הדגים מורכבות אנושית. "הצחוק והעצב, הרצינות והקלילות – היכולת להבין שבני אדם הם יצור מורכב, יכולים להכיל ניגודים בתוכם" דביר היה רוצה שנלמד מחנן את התכונה הזאת. "אולי שנהיה פחות ביקורתיים כלפי הניגודים שבתוכנו, שבחברה", הוא אומר.

זיכרון דרך המוזיקה

"גן הבדידות" הוא גשר בין חיים לזיכרון, בין כאב לתקווה. דרך השיר, דביר ממשיך את הקשר עם חנן ומזמין אותנו להתחבר לגעגוע ולחיבוק הפנימי. שיתוף הפעולה עם אהוד בנאי מוסיף חום אנושי, והופך את סיפורו של חנן למסר של אהבה, אחריות וקבלה. השיר הוא הזמנה לשתף את זכרו של חנן, ולהפיץ את המסר לקראת יום הזיכרון.