רגע לפני הכרעת בג"ץ בעתירה לגבי מינוי נשיא העליון, שר המשפטים יריב לוין פנה היום (שני) לשופטי בג"ץ וממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן בהצעת פשרה, לפיה השופט יוסף אלרון יתמנה כנשיא למשך שנה אחת עד לפרישתו בספטמבר 2025, ולאחר מכן ימונה שופט אחר כפי שיוצע על ידי נציגי הרשות השופטת. למעשה, ההצעה תאפשר ליצחק עמית להתמנות לנשיא אחרי אלרון, בהתאם לשיטת הסניוריטי הנהוגה כיום.
בנוסף, לוין הציע למנות שלושה שופטים לעליון בהסכמה – כשאחד מהם ימונה על פי הצעת רוב נציגי מערכת המשפט, אחד לפי הצעת רוב נבחרי הציבור ואחד שיתמנה בהסכמה מבין כלל חברי הוועדה למינוי שופטים.
כזכור, מאז פרישתה של נשיאת העליון אסתר חיות באוקטובר האחרון, לוין התנגד למנות את יצחק עמית כנשיא הבא על פי שיטת הסניוריטי, ולא הגיע להסכמות עם פוגלמן על מינוי הנשיא וכן שלושה שופטי עליון במקום אלו שפרשו בשנה האחרונה. לוין התעקש שאם עמית הוא זה שייבחר לנשיא, אז 2 מתוך 3 השופטים החדשים בעליון יהיו שופטים "שמרנים בהתאם לבחירה שלו ושל הקואליציה, ושופט אחד בחירה של בית המשפט והאופוזיציה. עם זאת, פוגלמן התנגד ל"עסקה" הזאת והמצב היה תקוע.
בעקבות המשבר, הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא לבית המשפט העליון. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה סירבה לייצג את לוין בעתירה, בטענה שהחלטתו שלא לבחור נשיא קבוע לעליון פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות.
תגובות