ב-10 בפברואר 1997, חמישה בחורים צעירים מאורלנדו, פלורידה, שחררו לעולם (בתחילה באירופה) את מה שיהפוך לאחד ההמנונים המזוהים ביותר עם עידן להקות הבנים: "Tearin' Up My Heart".
היום, כמעט שלושה עשורים לאחר מכן, השיר הזה של להקת NSYNC, שממנה יצא גם כוכב הפופ המצליח ג'סטין טימברלייק, הוא הרבה יותר מזיכרון נוסטלגי – הוא מאסטר-קלאס בייצור פופ מושלם.
השיר, שהופק על ידי המפיק השוודי האגדי קריסטיאן לונדין (מבית היוצר של "Cheiron Studios" שבו פעל גם מקס מרטין), הציג לעולם את הנוסחה המנצחת: ביט דאנס-פופ עוצמתי, הרמוניות קוליות הדוקות והחלוקה המפורסמת בין קולותיהם של ג'סטין טימברלייק ו-ג'יי סי שאזיי.
לא ניתן לדבר על השיר בלי להזכיר את הקליפ האיקוני. בצילומים בתוך מחסן תעשייתי, כשהם לבושים במכנסי דגמ"ח רחבים וגופיות, הציגו חברי הלהקה את הכוריאוגרפיה האנרגטית שהפכה לסימן ההיכר שלהם. השיר לא רק כבש את המצעדים, אלא קיבע את מעמדם של NSYNC כמתחרים הישירים והראויים ביותר של ה-Backstreet Boys בקרב על לבם של המעריצים. הוא הפך להצלחה מסחררת לא רק באירופה ובארה"ב, אלא גם בישראל.
גם בשנת 2026, כשהפופ המודרני נשמע אחרת לגמרי, "Tearin' Up My Heart" עדיין נחשב לאבן דרך. הוא מזכיר לנו תקופה שבה פופ היה גדול מהחיים, צבעוני וחסר עכבות. השיר ממשיך לככב ברשימות השמעה של "נוסטלגיית ניינטיז" ומוכיח ששיברון לב, כשמצמידים לו כוריאוגרפיה נכונה, יכול להיות הדבר הכי משמח במצעד הפזמונים.
תגובות