מישהו יכול להסביר לי למה המכתב שהוציא היום הרמטכ"ל למפקדי צה"ל, נראה כאילו נכתב על ידי רמטכ"ל צבא ניו-זילנד?

מישהו יכול להסביר לי למה במכתב חיזוק שיוצא באמצע מערכה קשה אין שום פרספקטיבה היסטורית?

למה אין בו אף מילה על צבא הגיבורים של דוד המלך, יהודה המכבי ובר כוכבא שאנחנו ממשיכיהם, ונדמה ממנו כאילו העם שלנו נולד אתמול ולא לפני 4,000 שנה?

מישהו יכול להסביר לי למה כשחיילים כל-כך צמאים למוטיבציה וכוח, המפקד הראשי של הצבא חשוב מאד דווקא לרסן ולהזהיר אותם? האם לא היה עדיף להזרים להם רעל לוורידים ולהצית להם ברק בעיניים כדי שיסתערו קדימה וימגרו את הרוע הנאצי שמנסה לכלותנו?

מישהו יכול להסביר לי למה אלוהים לא מופיע פה בשום צורה? האם רק לבני השטן מותר להתהדר באלוהי המוות, אבל העם שדבק בחיים ושאלוהיו הוא אלוהי החיים, צריך להימנע מכל אזכור שלו?

מישהו יכול להסביר לי איך קרה שמספר הספרים, "הקושאן שלנו על ארץ ישראל" כדברי ראש ממשלתנו הראשון, לא נמצא שום פסוק מעורר השראה שיכול לנסוך רוח וגבורה בלוחמים, מלבד "לא תקלל חרש" כדי לתלות בהם רעיון מוסרי בסיסי שכל אדם ישר היה חותם עליו?

מישהו יכול להסביר לי למה המפקד העליון של הצבא שלנו כל-כך מפחד מהמילה 'נקמה'? הרי לא מדובר פה באדם רע מזג בעל מידות מקולקלות שמנסה לנקום באכזריות במי שלא התייחס אליו יפה. מדובר כאן בעם שטבחו, אנסו, ערפו וחטפו את נשיו וילדיו. האם יש תגובה ראויה אחרת מלבד אש בוערת שתותיר אחריה אדמה חרוכה ותבהיר לכל אויבינו שנגמרה התקופה בהיסטוריה בה מותר היה לשחוט תינוקות יהודים?

מישהו יכול להסביר לי למה באיגרת ארוכה שכזו לא מופיע המשפט הפשוט: "חיילי צה"ל אתם עושים את המלחמה הצודקת ביותר והמוסרית ביותר בהיסטוריה, מלחמה של האור כנגד החושך. זו גם הסיבה שאנחנו משוכנעים בנצחוננו – כי הטוב חייב בסופו של דבר לגבור"?

מישהו יכול להסביר לי למה איגרת שיכולה לדאות בשחקים, זוחלת על הארץ ולוחכת עפר?

ושלא תבינו לא נכון. הרצי הלוי הוא איש יקר ועתיר זכויות, המוסר נפשו עשרות שנים למען בטחון ישראל. עפר אני תחת כפות רגליו.אבל דווקא בגלל הערכתי הגדולה אליו אני מעז לשאול: אדוני העומד בראש צבא ישראל. האם למפקדי העם, חייליו ואזרחיו לא מגיע קצת יותר מזה?