דרשתם עסקת שבויים? יחיא סינואר מודה לכם
כל קול ישראלי בתקשורת בעד עסקה, מעלה את המחיר של חמאס בעוד קצת. סינוואר יודע שאפשר לסחוט את הרגש היהודי עוד ועוד. כל מאמר בעיתון בעד עסקה יגרום להקשחה נוספת של התנאים, לסעיפים נוספים, לדרישות נוספות. והעיתונאים לא לומדים

40 יום החזיקה התקשורת בישראל במבחן הבגרות וכעת היא שבה לסורה. בשבועות האחרונים פרסם ארגון הטרור חמאס סדרה של סרטונים ובהם חטופים עם מסרים מוכתבים – רוב מוחלט של התקשורת בישראל גילתה בגרות והחליטה לא לשדר.
בסרוגים הזכרנו כי מדובר באחד הכלים האפקטיביים ביותר של הטרור – הפצת מסרים באוכלוסייה, והתקשורת בישראל לא שיתפה פעולה. לא שידרו את סרטוני החטופות שתוקפות את נתניהו, לא שידרו את הסרטון בו נועה מרציאנו מבקשת להפסיק את ההפצצות ולא את הסרטון בו יגיל יעקב בן ה-13 מאשים את ישראל בכך שהוא עלול למות בגלל התוקפנות של ישראל.
אלא שהשבוע, כל הבגרות הזו פקעה, וסדרה של מאמרים על ידי בכירי העיתונים במערכות השונות דורשות מראש הממשלה ללכת לעסקת חילופי שבויים, גם במחיר של עצירת המתקפה הקרקעית, לזמן מוגבל. קוראים בזה אחר זה ללכת בכל הכוח על עסקה עם חמאס ולשחרר אסירים ואסירות בתמורה לשחרור הנשים והילדים שנחטפו בשמחת תורה.
לכל טור כזה מוצמדת כמובן העמדה של "גורם ביטחוני בכיר" שתומך בעסקה או "משפחות החטופים" שרוצות לראות את יקיריהם כבר בבית.
מה שלא מבינים אותם עיתונאים, שעם השטן לא עושים עסקאות. עד שנות השמונים עסקת חילופי שבויים עם ארגון טרור לא עמדה בכלל על הפרק. צה"ל שלח מאות חיילים עד אוגנדה כדי לשחרר חטופים באנטבה, יצא לפעולות הרואיות במטוס סבנה, בקו 300, בבית הילדים במשגב-עם ובקרב לשחרור נחשון וקסמן.
רק בשנות השמונים, השתנתה התמונה. בעסקת ג'יבריל שחררו אלפי מחבלים של אש"ף ואחר כך הגיעו עסקאות מופקרות אחרות כמו עסקת טננבאום והשיא הוא עסקת שליט. ישראל למעשה הקימה מחדש את מערך הטרור שנלחם נגדה ובתמורה לעשרות בודדות של ישראלים שילמה במחיר חייהם של אלפי ישראלים שנרצחו באינתיפאדה הראשונה והשנייה, במלחמת לבנון השנייה, במלחמה ברצועת עזה בעשור האחרון שהסתיים בטבח של שמחת תורה אותו הובילו משוחררי עסקת שליט.
זה נראה שאחרי חודש וחצי של הבנה מי זה חמאס, עיתונאים חזרו לקונספציה לפיה אפשר לעשות עסקאות הגיוניות עם ארגון טרור רצחני. וכי אם רק נוותר נקבל ויתורים מהצד השני. ב-7 באוקטובר כל הקונספציה הזו קרסה במחיר הדמים הכבד ביותר ששילמה המדינה. ועדיין הם ממשיכים.
ולא רק זאת, כל קול ישראלי בתקשורת בעד עסקה, מעלה את המחיר של חמאס בעוד קצת. סינוואר יודע שאפשר לסחוט את הרגש היהודי עוד ועוד. כל מאמר בעיתון בעד עסקה יגרום להקשחה נוספת של התנאים, לסעיפים נוספים, לדרישות נוספות. והעיתונאים לא לומדים.
מערכות התקשורת שהחזיקו בבגרות 40 יום, הופכות להיות כלי שרת של חמאס במלחמה הפסיכולוגית שהוא מנהל מול ישראל.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו