רגע לפני הדיון בבג"ץ: אז מהו בעצם חוק הנבצרות?

היום (יום ה') יתקיים דיון על חוק הנבצרות בהרכב מורחב של 11 שופטים של בית המשפט העליון.

אבל מהו חוק הנבצרות? מתי השתמשו בו? מה מבקשת הממשלה לשנות בו? ולמה בג"ץ מתערב?

חוק הנבצרות מתייחס למצב שבו נושא משרה שלטונית לא מסוגל למלא את תפקידו ולכן יוצא לנבצרות (נבצר ממנו להגיע), הנבצרות יכולה להיות זמנית או קבועה.

מהם התנאים בהם נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו?

חוק יסוד הממשלה לפני התיקון של מרץ 2023 קבע כך: "נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה".

החוק לא פירט מהי נבצרות, מי מגדיר אותה ומהן העילות שבעקבותן נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו.

השאלה התעוררה לראשונה במקרה של אריאל שרון ב-2006, שרון לקה בשבץ מוחי ונכנס למצב של קומה. היועץ המשפטי לממשלה התייעץ עם הסגל הרפואי ויחד החליטו כי נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו ועל כן הסמכויות עברו לממלא ראש הממשלה, אהוד אולמרט.

מאירוע זה עולה כי כי מצב בריאותי המונע מראש הממשלה לכהן הוא מצב קלאסי של נבצרות.

הכרזת נבצרות בגלל תיקים פלילים

מאוחר יותר הוגשה עתירה לבית המשפט להכריז על אהוד אולמרט כנבצר שאינו יכול למלא את תפקידו כיון שהוא מואשם בתיק פלילי, העתירה נדחתה אבל בית המשפט ציין כי: "אם יתברר בהמשך שהתנהלותו של ראש הממשלה אינה מאפשרת את עריכתן של החקירות הפליליות באופן ראוי, אפשר שיהא מקום להכרזה של היועץ המשפטי לממשלה בדבר נבצרותו הזמנית של ראש הממשלה" בכך הכשיר בית המשפט את הדרך להכרזות נוספות של נבצרות על ראש ממשלה שמואשם בפלילים.

בשנת 2021 בית המשפט דחה את העתירה שביקשה להכריז על ראש הממשלה בנימין נתניהו נבצרות ובד בבד קבע כי מי שמוסמך להכריז הכרזה כזו "מסורה בלעדית בידי היועץ המשפטי לממשלה". אף על פי שהחוק לא מסמיך את היועץ המשפטי להכריז זאת.

התיקון קבע כי רק ראש ממשלה שלא מתפקד פיזית או נפשית יחשב נבצר

בתיקון לחוק שעבר במרץ האחרון נחקק כי העילה לנבצרות היא "אי- מסוגלות פיזית או נפשית בלבד למלא את תפקידו כראש ממשלה". בכך מנע החוק מבית המשפט ומהיועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות ראש ממשלה שעומד נגדו משפט פלילי.

התיקון גם קבע שלא היועץ המשפטי לממשלה יכריז על נבצרות אלא ראש הממשלה בעצמו, באישור שני שליש מחברי ועדת הכנסת.

הביקורת: התיקון נועד להגן על נתניהו

הביקורת שנמתחה על החוק היא שזהו חוק פרסונלי שנועד לסכל את האפשרות כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא לנבצרות בגלל התיקים הפליליים נגדו. החוק עבר בכנסת שלושה ימים לפני המועד האחרון להגשת תגובות לעתירה שדרשה מהיועצת המשפטית להוציא את ראש הממשלה לנבצרות ובכך חסם החוק את ההכרזה.

על כן, הוגשה עתירה נגד התיקון לחוק היסוד. באוגוסט האחרון דנו בעתירה שלושה שופטים, אך הסבירות שהרכב כזה היה מכריז לראשונה בהיסטוריה על בטלות חוק יסוד נמוכה מאד.

בית המשפט החליט להרחיב את ההרכב וקבע דיון מורחב של 11 שופטים שלא ידחו את החוק אבל יבקשו מהממשלה לנמק מדוע היא לא תדחה את כניסתו של החוק עד לכנסת הבאה ובכך תוכיח שהחוק לא נחקק רק עבור נתניהו אלא נחקק עבור ראשי ממשלה באופן כללי.

בדיון מחר בג"ץ יתערב בתיקון שעשתה הממשלה בחוק יסוד ויחתור לדחיית החוק עד שנתניהו לא יוכל להנות מההגנה שהוא מעניק לו.