ציפי חוטובלי מציינת החודש (אוגוסט) שלוש שנים לכהונתה כשגרירת ישראל בממלכה המאוחדת של בריטניה. מדינת ישראל נמצאת בשנה האחרונה תחת אתגרים רבים, הרפורמה המשפטית, הסכמי אברהם שמתרחבים והדיבורים האפשריים על הנורמליזציה עם סעודיה.

ביולי האחרון התבטא נשיא ארה"ב בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא יעביר את החקיקה ללא הסכמה רחבה. ממשלת בריטניה קראה לישראל לשמור על עצמאות מערכת המשפט ולהימנע מפילוג. אך לדברי השגרירה היחסים טובים מתמיד וזרם הביקורים של גורמי ממשל ישראלים שעושים את דרכם לממלכה הבריטית איננו פוסק. לקראת ראש השנה בראיון מיוחד לסרוגים שוחחנו עם השגרירה על הדיפלומטיה בין המדינות, האנטישמיות בממלכה וההתמודדות האישית שלה כאדם דתי.

מה שלומך בימים אלו?

"בעשייה, ביקר כאן שבוע שעבר ראש אמ"ן, וגם השרים שיקלי, אקוניס ויו"ר יד ושם דני דיין יבקרו. אין שבוע בלי ביקור רשמי, אנחנו בקיץ של עשייה. השנה היא היסטורית כי הומלך מלך חדש בממלכה כי לא קרה עשרות שנים. שהגעתי לכאן הגשתי את האמנה למלכה. שגרירות ללא הפסקה".

אנחנו נמצאים בימים מתוחים בישראל, הבית הלבן העביר ביקורת ובריטניה קראה לישראל לשמור על עצמאות מערכת המשפט, מצד שני רואים ביקורי שרים, אין פה דיסוננס?

"אין דיסוננס, כי צריך להבין שאנחנו בתור הזהב של יחסי ישראל בריטניה, בחודש האחרון הושק דיאלוג אסטרטגי בין המדינות בראשות ראשי המל"ל שראש הממשלה נתניהו הגיע לפתוח אותו. הדרג הבכיר שמעיד על שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לבריטניה. בריטניה רואה בישראל שותפה מרכזית וחשובה ואנחנו עובדים על חתימת הסכם סחר חדשני. אנחנו כלכלות שירותים ומוכרות טכנולוגיה וגם הבריטים מתלהבים מההיצע של ישראל.

התקדמנו מאוד בהסכם הסחר ומקווה שיתקדם לחתימה. כל הדברים הללו הופכים את ישראל לבעלת ברית מאוד קרובה. הדברים הללו מאוד מוערכים על ידי הבריטים, כל המנהיגים שלנו ביקרו פה. בריטניה לא תקרא באופן קולני למה שקורה בישראל, אלא להפך מתייחסת לכך כענייני פנים. מביעה תמיכה לאורך כל הדרך בארגונים הבינלאומיים. בריטניה מובילה את הטבלה של מערב אירופה במדינות התומכות בישראל באו"ם כמעט בכל החלטה ומתנגדת להחלטות אנטי ישראליות, כל הדברים הטובים קורים פה".

היכן עומד הסכם הסחר שהבי די אס יכול לשים מקלות בגלגלים?

"הסכם הסחר עבר שלושה סבבים של משא ומתן שזה שלב יחסית מואץ. שר החוץ הבריטי אמור לבקר בישראל בתחילת ספטמבר ואני בטוחה שזה ייתן דחיפה הזה כי זה חשוב לבריטים ולמדינת ישראל".

עם ראשי ערוץ התקשורת "בי בי סי" (צילום: שגרירות ישראל בבריטניה)

"הביקורת הבריטית נגד ישראל מרוככת מבעבר"

אנחנו כעת בממשלת ימין והניגון של הביקורת נגד הבנייה בהתיישבות מצד העולם חוזר על עצמו, שרי החוץ של בריטניה, אוסטרליה וקנדה הודיעו בחודש יולי שהם מתנגדים לבניית 5,000 יחידות דיור מעבר לקו הירוק, איך מסיטים את השיח לכך שאין פרטנר בצד השני והגיע הזמן שישראל תתנהל כפי שהיא רואה לנכון ולא איך שמכתיבים לה?

"אני אצטט את השגריר הקודם שאמר ש-80% מהזמן מתעסקים בסכסוך ובהתנחלויות, אנחנו רוצים להתעסק ב-80%  בכל הדברים הטובים שיש לישראל ובריטניה לעשות ביחד, שיתוף פעולה במחקר, ביטחון שכבר קיים וחזק. מצבנו היום תחת ראש הממשלה כיום רישי סונאק וקודמו בתפקיד בוריס ג'ונסון מאוד חיוביים כלפי ישראל. בריטניה לצדנו במאבק נגד לקיחת הסכסוך לבית הדין בהאג. העמדה של הביקורת מרוככת מבעבר, גם אם יש חילוקי דעות במדינות ידידות. ממשלת ישראל הנבחרת זו זכות מלאה לעשות את מה שהעם בישראל בחר, אף אחד לא רוצה להכתיב ולא מתנגד, כולם רוצים שלום ושלא תהיה אלימות וטרור".

השגרירה חוטובלי עם ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק (צילום: שגרירות ישראל בבריטניה)

לאחרונה יש גל טרור בישראל, כיצד מתמודדים עם קו ההסברה מול הממשל הבריטי?

"כל פיגוע בישראל זוכה לגינוי מקיר לקיר בבריטניה, אחד האירועים שזעזעו את המערכת הפוליטית הבריטית זה רצח בנות משפחת די, הרב ורעייתו לוסי ז"ל הם אזרחים בריטים הדבר זכה לסיקור מאוד נרחב. כשיש פיגועים התפקיד שלנו זה לשים בקונטקסט, כל פעולות צה"ל שמתבצעות בג'נין ויו"ש הם פעולות שנועדו למנוע את הפיגועים. אנחנו משקפים את זה לצמרת הבריטית, יש שיח כל הזמן בין הבכירים במדינות. לצערי יש שנה קשה עם תקשורת לא קלה.

התפקיד שלנו בשגרירות הוא להילחם בסיקור לא מדויק, יש המון עבודה. אני נפגשת כל הזמן עם צמרת הבי בי סי, עם בכירים בעולם העיתונות הבריטי, חלק מהעבודה שלנו לעשות הסברה, ברמת החוץ והאולפנים. אני מעבירה מסרים בכלי תקשורת חשובים ומאמרי דעה בתדירות גבוהה".

היא מספרת: "כי ב"שומר החומות" לא היה אולפן שלא הלכנו אליו להסביר את מה שישראל עושה. מבצע שומר חומות, ההפגנה הכי גדולה בתולדות לונדון נגד מדינת ישראל התקיימה מול השגרירות. עברנו תקופות קשות, בליץ תקשורתי. רצתי מאולפן לאולפן, עבודה מסביב לשולחן. התחילו לשאול שאלות על הדינמיקה הפנים ישראלית. הקהילה היהודית מאוד מודאגת ממה שקורה בישראל מהבחינה של הרפורמה המשפטית וזה מטריד את הקהילה".

יש פעילות באירופה ושת"פ בין ישראל לבריטניה נגד איראן , לגבי הנורמליזציה עם סעודיה, יועץ הבית הלבן אמר שאין התקדמות במגעים. האם ידוע לך משהו אחר?

"אני חושבת שברור לכולנו בסוף שזה אינטרס ישראלי להרחיב את הנורמליזציה, ראש הממשלה מתאמץ מאוד כדי להגיע לשם, בלי לוותר על ביטחון ישראל והנכסים האסטרטגים שלנו ביהודה ושומרון. ממשלת בריטניה מברכת על כל צעד של הרחבת הנורמליזציה. הסכמי אברהם היו ציר מרכזי בעשייה שלנו , אפילו היה פה טורניר כדורגל וישראל אמנם לא ניצחה, אבל למען השלום אנחנו בסדר עם זה".

יחסים טובים עם מפלגת הלייבור

היחסים עם בריטניה ידעו לאורך השנים עליות ומורדות, יו"ר מפלגת הלייבור לשעבר ג'רמי קורבין הושעה ב-2020 בעקבות פרסום דו"ח חמור על אמירותיו האנטישמיות. במהלך כהונתו כיו"ר האופוזיציה נקשר פעמים רבות לאירועים אנטי ישראלים.  בין השאר קורבין תועד משתתף באזכרה לזכר המחבלים מארגון "ספטמבר השחור", אשר היו אחראים לטבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972. באפריל האחרון הושעתה חברת המפלגה דיאן אבוט בשל אמירתה "יהודים אינם יכולים להיות קורבן של גזענות". על פי הסקרים מפלגת הלייבור אמורה לזכות בבחירות 2024 ובשגירות נערכים בהתאם.

מפלגת הלייבור צפויה לנצח בבחירות 2024, כיצד מתכוננים לסיטואציה הזו שרק לפני חודשים דיאן אבוט הושעתה מהפרלמנט בשל אמירותיה הבעייתיות.

"אנחנו חיים בעולם שבו בחירות בעוד שנה ויש עוד זמן ובמערכת פוליטית בתקופה של שינוי לא חורצים את גורל הבחירות לפני התוצאות. אני בוודאי עובדת עם הממשלה השמרנית, במקביל כחלק בלתי נפרד מהתפיסה שלנו שאנחנו צריכים לעבוד גם מול האופוזיציה, אנחנו ביחסים טובים עם מפלגת הלייבור. ואנחנו בקבינט הצללים עם יו"ר האופוזיציה, אין סתירה מבחינתי שעבודת שגרירות תמיד צריכה לפתח יחסים עם הממשלה הנבחרת ובמקביל לא לשכוח את האופוזיציה. במדינה דמוקרטית יש חילופי שלטון, אנחנו שומרים על מערכת יחסים טובה. מפלגת הלייבור עברה שינויים מאוד גדולים, דיאן אבוט הוקעה ברמה הציבורית הגבוהה ביותר מיו"ר המפלגה דרך כל גורם ציבורי וכולם הבינו שזו התבטאות בעייתית. יש רצון גדול להילחם באנטישמיות ולהסתיר את מורשת קורבין".

היכן עומדים היחסים כיום עם הממשל הבריטי בהשוואה ללפני 20 שנה?

"פער עצום, המצב הרבה יותר קרוב וטוב. יש ידידות מאוד טובה בין בלייר לנתניהו. היחסים מאוד קרובים, ישראל בעלת ברית קרובה,משהו שהציבור פחות מכיר. משלחות צבא ומודיעין הם אחד הדברים המרכזיים ביחסים, רואים את הבריטים קרובים אלינו בידידות בעולם. הגעתי לכאן בתקופת אובמה, למרות שג'ונסון היה שר חוץ, בריטניה פעלה במהלכים נגד ישראל באו"ם והיום אנחנו לא רואים את זה. נעשו דברים מאוד חיוביים בשנים האלו".

המלכה אליזבת מעולם לא הגיעה לישראל, האם נזכה לביקור של המלך צ'רלס כראש מדינה בארץ?

"בוודאי שכן, הנשיא הרצוג מאוד רוצה להזמין את המלך. בית המלוכה פרסם את המסלול. המלך לא מחליט על דעת עצמו, יש וועדה ציבורית שקובעת. בשנה הקרובה הוא מתכוון להתמקד במדינות The Commonwealth. יש סדרי עדיפויות אבל אין ספק שישראל היא מקום קרוב לליבו של המלך. אני פגשתי את הדוכס והדוכסית ווויליאם סיפר לי שהוא מאוד נהנה בארץ. אמרתי לו שנשמח לראות את המשפחה שוב בארץ".

הרצוג, רוצה להזמין את המלך לביקור בארץ (צילום: שגרירות ישראל בבריטניה)

היסטוריה בבריטניה: חוק ה-B.D.S בדרך לעבור

במאי האחרון התפרסם דוח שבשנתיים האחרונות יש עלייה של 22% במקרי האנטישמיות, הסטודנטים היהודים חוששים, את בעצמך חווית אירוע לא נעים בLSE. יש תוכנית סדורה לטפל בעניין?

"זה מאוד מדאיג, אני בעצמי חוויתי אנטישמיות. ברחוב בו אני גרה היו שיירות עם דגלי פלסטין ודברים קשים נגד בנות יהודיות והפגנות פרו פלסטיניות מאוד סוערות. זו תופעה שמדאיגה את היהודים ואת ממשלת בריטניה. יש כאן פעילות מאוד רצינית בנושא הזה, ראש הממשלה ממנה אנשים שתפקידים להיאבק באנטישמיות, חלק מהעבודה של הממשל. יש כאן פעילות ביום השואה הבינלאומי. בבית שלנו לקחנו את רעיון הזיכרון בסלון כהזדמנות לדבר לצעירים לא יהודים, נקרא "פרויקט השגרירים". עוסק במאבק באנטישמיות והנחלת זיכרון השואה. מגיעה לכאן ניצולות שואה ידועות בבריטניה ומעבירות את הסיפור.  בסוף הם חוזרים לתיכון ולקהילה בה הם חיים ותפקידם לחנך".

איך ממגרים את האנטי ישראליות?

"יש לי בשורה, אחד הרגעים המשמעותיים שהפרלמנט הבריטי העלה לסדר היום את חוק הבי די אס, זו דרמה מאוד גדולה. הם מחוקקים חוק נגד הבי די אס וישראל מוזכרת בחוק הזה. אין דבר כזה יותר, רק לממשלה תהיה אפשרות עם מי מכוננים יחסים דיפלומטיים. זה בצינורות הפרלמנט. זה מעיד על שינוי מבירת הBDS ועכשיו מחוקק חוק נגדם".

מה הסיכוי שיעבור?

"יש סיכוי טוב, זה נושא של זמן כי החקיקה עוברת הליך כפול, בית המחוקקים והלורדים. יש רצון גדול להעביר את החוק, זה היה חלק מנושא הבחירות שהוא יחוקק בפרלמנט".

מה שומעים מהקהילה היהודית על האנטישמיות?

"ביטחון ששומר על מוסדות הקהילה, מדובר בנושא במלחמה מתמדת של הקהילה היהודית". 

הפגנות נגד ישראל בלונדון (צילום: Karl Nesh ,Shutterstock.com)

שר הבריאות הבריטי ברך את בנותיו בערב שבת

בשונה מהשגרירים האחרים, לחוטובלי כאישה דתייה ישנם אתגרים נוספים במסגרת התפקיד. אך היא טוענת שדווקא כשומרת תורה ומצוות היא מאמינה במה שהיא מכנה "דיפלומטיה יהודית" על מנת לחבר את הבריטים לישראל באמצעות הגישה לעולם היהודי.

כאדם דתי מה האתגרים שעומדים לפנייך?

"כאישה דתייה יש הרבה יתרונות, זה נותן המון כוח. אני מאמינה בדיפלומטיה יהודית. הבית שלנו משקף את הערכים שלנו כמשפחה דתית. יש אצלנו שיעור תורה קבוע כל יום חמישי. ארוחות שבת זו הזדמנות להציג את שולחן השבת היהודי. שר החוץ הבריטי אכל אצלנו ארוחת שבת, עצם זה שהוא חווה את ארוחת השבת והסברנו לו את הפיוטים "אשת חיל" ושלום עליכם וכל הדברים היפים במסורת שלנו זה מאוד מרגש מחבר. הוא העלה חוויות מישראל כמה היא מדינה מכילה שמצד אחד אנשים רצים על החוף ומהעבר השני ישנם כאלו שמתפללים בבית הכנסת.

שר הבריאות הבריטי שאכל אצלנו ארוחת שבת ראה את אור בעלי מברך את הבנות הוא מאוד התרגש ואמר שזו מסורת יפה, הוא נעמד ליד אור ובירך את הבנות בעברית. יש לנו הרבה חוויות סביב חגי ישראל, שבתות. בחנוכה תמיד מקפידים להדליק נר חגיגי, גם אצל ראש הממשלה ובנוכחות הרב הראשי. הדיפלומטיה היהודית היא קריטית והיא מביאה את הערכים שלנו לפרונט, צריכים להיות גאים בזה".

סאג'יד ג'אביד, התרשם מהמנהג היהודי (צילום: דוברות שגרירות ישראל בבריטניה)

"ההחלטה להתחתן מצריכה בירור פנימי ולא לחץ חברתי"

נושא הרווקות מאוד קרוב לליבה של השגרירה, יחד עם בעלה אור אלון הם שוחחו במהלך השנים עם רווקים ורווקות על האתגרים הגדולים שעומדים בפניהם. גם בבריטניה היא מקיימת לעתים ארוחות שבת לפנויים והפנויות של לונדון. כשתקופת החגים בפתח השגרירה משתפת את רשמיה מתקופתה כרווקה ונותנת כמה טיפים למבקשים את זיווגם.

הקושי של הרווקים והרווקות בתקופת החגים קשה מנשוא, כזוג שפעל בנושא הזה, מה ההמלצה לעבור התקופה בצורה מעודדת?

"קיימנו שבתות לרווקים באנגלית, העברנו הרצאה. אני באמת מאמינה שמדובר בדור עם שאיפות גדולות ואתגרים גדולים. אני רוצה לשלוח מילת חיזוק לציבור הרווקים. יש תהליך בירור פנימי שכל אדם עובר עם עצמו בדרך למצוא את הבן אדם להקים אתו את הבית. אני עברתי הרבה תהליכי שינוי בנושא הזה שכולם מסתובבים עם פתק של רשימה עם תכונות, בסוף מה שקובע זה הצרכים הרגשיים שלנו, אנחנו בסוף בוחרים את בן הזוג על פי מי שפוגש את הצרכים הללו אצל השני ולא לפי רשימה.

לדבריה: "תהליך בירור פנימי זה דבר טוב כדי לדייק את מה שצריך. לגבי החגים, כל אדם שיהיה במקום שבו ליבו חפץ, כרווקה הייתי בבית חב"ד בנפאל ואתה עם צעירים וזו חוויה, יש רווקים שרוצים לחוות את החוויות הללו. לבסוף צריך לעשות את הבירור הפנימי הזה שאתה מחליט להתחתן עם מישהי שאתה מרגיש מבפנים שזה הדבר הנכון ולא בגלל משהו חברתי. לדעתי זה יותר מהותי היכן תעשה את החגים, בסוף המטרה זה המקום בו תחגוג את החגים".

לסיום ביקשה השגרירה לברך את העם היושב בישראל לרגל השנה החדשה: "אני רוצה לשלוח איחולי שנה טובה ומברכת אותם בשנה של אחדות, שנזכה לדבר ולהבין אחד את השני. האתגרים מלונדון כל כך גדולים ומקווה שעם ישראל יהיה מאוחד ושנשמור על הדבר הכי יקר לנו".