לימודי הליבה – לב ליבה של המחלוקת

מרתק עד כמה תוכנית הלימודים המרכזית של מערכת החינוך הישראלית המכונה תוכנית הליבה, שגובשה כבר בשנת 2002, ממשיכה להוות את לב לבה של המחלוקת בחברה הישראלית. התוכנית מבקשת לחשוף את כלל התלמידים ביסודי ובעל יסודי, למקצועות לימוד בסיסיים, כשפת האם, מתמטיקה, אנגלית, מדעים, מחשבים ואזרחות ולהבטיח שוויון הזדמנויות לכלל ילדי ישראל.

הדרישה החוזרת ונשנית לציבור החרדי להפעלת תוכנית הליבה, מעניינת נוכח העובדה כי במקביל לכך מתנהל במשרד החינוך תהליך לצמצום מקומם של המקצועות ההומניים, כתנ"ך, ספרות, היסטוריה ואזרחות במתכונת הבגרויות הרגילה. הבחירה במקצועות אלה דווקא, לצד יישומה על בני הנוער בתיכונים אינה מקרית. אלה המקצועות בהם שוקדים על עיצוב זהותו הפרטית והלאומית של הלומד ותורמים להבנת זכותנו ההיסטורית על אדמת הארץ.

הדרישה לכלל הציבור להתיישר למערכת חינוך מרכוזית אחידה, תוך דחיקת מקצועות הקודש ועיצוב הזהות מחוצה לה, בישראל החילונית ברובה, לא רק שמסכנת את צביונה הדתי של המדינה, אלא גם מבטלת את הבחירה החופשית של הציבור בחינוך המועדף עליו, על פי תפיסתו ואמונתו. דרישה תמוהה, העומדת בסתירה למדיניות הביזורית שמערכת החינוך מובילה בכלל התחומים, זה מספר עשורים ומותירה דווקא את סוגיית המהות בידיים מרכוזיות.

דבר המעלה את השאלה: האם בכוונת המתעקשים להכיל את התוכנית על כלל החברה, לרבות זו שבמגזר החרדי היא לעקור מן השורש את כלל מעצבי הזהות שלנו כמדינה יהודית ולהותירה כמדינה ליברלית חילונית פרוגרסיבית? ומיהי היד שמנענעת את העריסה?

למה את החילונים לא כופים ללמוד תנ"ך?

בתהליך יישום התוכנית בשני העשורים האחרונים, דומה כי החברה החרדית הינה המעוז האחרון שטרם נכבש ליישום הליבה ע"י התנועה הציונית-חילונית בארץ. החינוך הממלכתי קיבל את התוכנית, בדיוק כשם שקיבל את הרפורמה לשינוי מתכונת הבגרויות במקצועות ההומניסטיים, כניצחון בלא קרב. הנאיביים שבהם, ראו בכך הכוונה לתעסוקה בהייטק, בה תמוקד הכשרת הלומדים במקצועות הריאליים והטכנולוגיים. אף מוסדות החמ"ד, קבלו אל חיקם את תוכנית הליבה, תוך שמירת מקום בתוכנית הלימודים לחינוך ע"פ ההלכה. כעת נותר המעוז החרדי האחרון להכנעה.

אפשר להעליב את הציבור החרדי כחשוך. אפשר לטעון כלפיו שיוכל ללמוד מהציונות הדתית כיצד לעשות שילוב של 'תורה ועבודה' ו'ספרא וסייפא'. אפשר גם לאיים עליו בקיצוץ תקציבי למוסדות החינוך שלו. אולם, על כל זאת הציבור החרדי מצליח להתגבר. בשל סוגיית מחיר החדרת השינוי והסכנות הכרוכות באימוצה למוסדותיהם, התוכנית הרת הגורל עבורם ומונעת זאת מהם פעם אחר פעם את הטמעתה במערכת.

ברם, לא נעלם מעינינו כי בעוד החברה החרדית נדרשת ומאוימת ע"י בג"ץ בקיצוץ תקציבי החינוך של תלמידיה לאמץ את התוכנית, החברה החילונית הממלכתית, לא נדרשת ולא מאוימת ע"י בג"ץ ליישום מקצועות הליבה מעצבי הזהות כתנ"ך, תרבות ישראל ותלמוד. יותר ויותר מוסדות חינוך ממלכתיים, מוותרים על מקצועות אלו במערכת באין פוצה פה. את התוצאות העגומות לכך אנו רואים לנגד עינינו. באין יהדות, הופכת צורת המשטר הדמוקרטית לדת חליפית ברוח פרוגרסיבית.

הדיקטטורה של הבורגנות

מכאן ניתן להבין גם מדוע המוחים נגד הרפורמה המשפטית נתלו במסמך מגילת העצמאות כדי לחלץ מתוכו ערכים מרכזיים. הם התעלמו במתכוון מהחלקים בה העוסקים בהצדקה היהודית לקיומנו כאן כמדינה ולחזון אופייה היהודי ונתלו רק בערכי החירות, השוויון והצדק לכלל אזרחיה כערכי יסוד עליהם הם מבקשים לבסס את ישראל כמדינת כל אזרחיה. מדינה בה הרשות השופטת מורמת מעל מקבילותיה המחוקקת והמבצעת.

כמה לא מפתיע. זה אותו השמאל האקטיביסט. בהבינו כי בקלפי, קלושים סיכוייו להחזיק בהגה השלטון, ביצר את מעמדו ושליטתו בעזרת מערכת המשפט על כל זרועותיה והבטיח בכך את שליטתו על שאר מוקדי הכוח לניהול המדינה בממשלת צללים.

כעת הגיע שלב ההכנעה של 'האנשים האחרים'. אלו שאינם דומים להם במחשבה, בהלך הרוח ובאורחות החיים. בכישלונו לשכנע את העם, השמאל כופה דעתו עליו. בדיוק כפי שזיהו קארל מרקס ופרדריך אנגלס בראשית המהפכה הסוציאליסטית, בקרב המדינות הבורגניות. יש בהן דמוקרטיה, אך היא משרתת רק את בעלי-ההון, בעוד כל המערכת הפוליטיות דואגת לחיזוק הונם, מעמדם ורווחתם. לכן היטיבו לכנותה במושג שטבעו: "דיקטטורה של הבורגנות".

שר חדש עומד בראש משרד החינוך כעת, השר קיש. ליברל ככל שיהיה, הוא מחויב לצביונה היהודי של המדינה, אחרת, גם חוק הלאום יתרוקן ממשמעותו. עליו לפעול לגדיעת המרכוזיות אליה חותר השמאל במערכת החינוך ולהפריטה להורים ולקהילות המקומיות. כעין אוטונומיה חינוכית, בה יוכלו גם לשלוט על חייהם וגם לחנך את ילדיהם בדרך שיחפצו. בביזוריות כזו, גם המגזר החרדי, יאמץ את המקצועות הרלוונטיים עבורו מתוכנית הליבה, להבטחת השתלבותו בשוק העבודה.

ביזור דומה יוביל שר התקשורת, ד"ר קרעי ברפורמת התקשורת להבטחת תקשורת חופשית עם ריבוי ערוצים שיאפשר ריבוי הדעות וביזור דומה לא פחות יובילו השרים סמוטריץ' וברקת לפירוק המונופולים והקרטלים בכלכלה ע"י פתיחת המשק למתחרים נוספים בייבוא ובייצור. ברגע שהמדינה תרפה מהאזרחים, הם יסתדרו מצוין בכל מערכות החיים והחינוך בכללם. ביזוריות כאנטי תזה למרכוזיות הקיימת עתה.

=

יהודית אוחנה היא מנחה פדגוגית ומובילה תהליכי פיתוח והעצמה במערכת החינוך.