אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום
חטיפת בחורים גוש עציון

הרב אפרתי: תחושת נקמה היא בריאה מבחינה אנושית ורצויה מבחינה תורנית

תחושת הנקמה היא בריאה מבחינה אנושית, ורצויה מבחינה תורנית, וכפי שמופיע בתורה, בנביאים ובכתובים, בש"ס ובראשונים. עם זאת את הנקמה צריך לבצע צה"ל

הרב אפרתי: תחושת נקמה היא בריאה ורצויה
  קריאות לנקמה הן בריאות. הפגנה בירושלים (פלאש90)

שאלה

לכבוד הרב ברוך אפרתי, שלום וברכה

הדם רותח מאז שנרצחו אייל נפתלי וגלעד. אני מרגיש שאני רוצה להחזיר לרוצחים, ולמשלחים שלהם. לנקום. נקמה כמו שעשו לעם ישראל, שלא ישכחו את היום שהחליטו לפגוע.

ראיתי קריאה של "ארגון בית הלל" ובני לאו שנקמה זה חילול השם, ורציתי לשמוע את קולך השפוי.

תשובה

שלום

אלה דברים דלים ורפי קומה, הנובעים מכך ששמים את התרבות המערבית וערכיה במרכז, ולא את הדרכת התוה"ק וכבודם של ישראל.

תחושת הנקמה היא בריאה מבחינה אנושית, ורצויה מבחינה תורנית, וכפי שמופיע בתורה, בנביאים ובכתובים, בש"ס ובראשונים. מפיהם אנו חיים, ולא מפי התרבות הליברלית של עמים אחרים.

גדולה נקמה, כך הגמ' בסנהדרין מדריכה אותנו. ובאחרית הימים אנו יודעים שנקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו, ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לד' בארץ צפון, כי יום נקם לד' שנת שילומים לריב ציון.

הנקמה היא ברשעים העוברים על דבר ד', כפי ציווי התורה בספר שמות וכי יכה איש את עבדו או אמתו בשבט ומת תחת ידו, נקם ינקם. וק"ו באומות העולם הנלחמים בישראל, כדבר ד' למשה, נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים, וזאת על אף שכבר נסתלקו מהם, וכן נקמת ד' בעמלק שאנו מצווים בה בכל דור.

הנקמה איננה רק עשיית הצדק הנגלה לעין הקטנה שלנו, אלא היא חלק מדרכי השם בעולם, ועליה גולים ישראל מאדמתם שהרי לא יכופר לארץ לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו, וקול דמי אחינו זועקים לד' מן האדמה. דוד מלכנו מלמדנו גם על שמחת הנקם של עבדי ד', ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע.

אמנם יש איסור לנקום בחבר, וכדברי רמב"ם בהלכות שבת שאין משפטי התורה נקמה בעולם. אולם זה בישראל העושה מעשה עמך, אך לא בגויים רוצחים. יש לדעת שעל אף שתחושת הנקמה בריאה מאד, ורצויה בפני ד', המימוש שלה בפועל משתנה בכל דור ומצב, באופן הראוי לו, וכפי הדרכת ההלכה.

בדורנו, נקמת ישראל בעושי עוול היא תמיד ממלכתית (ע"י צה"ל בהוראת ההמשלה) ולא פרטית, משום שהאויב מכה בנו כאומה, ואנו מצווים לנקום כאומה ולא כפרטים.

כמו כל מצווה, גם הנקמה צריכה להיות מכוונת היטב במטרותיה, להגיע מעבודת ד' וכבודם של ישראל ולא מצדדי הנפש הנוטה לאכזריות לשמה, ולכן עליה לפגוע בציבור שהיה אחראי לפגיעה בישראל, ולא בגויים בתוככי המדינה שאינם שייכים בזה. לכן הממשלה היא המסוגלת לכך. ועוד, שאם כל פרט ינקום כפי הנראה לו, אזי איש את רעהו חיים בלעו ולא נוכל להתנהל בארצנו. לכן יש להמנע מכך באופן הפרטי. לא בשל פגימה בנקמה עצמה אלא דוקא בשל ערכה וגדולתה, והצורך שתופיע בקדושת שלימותה.

בנקמה הממשלתית יש אם כן ערך משולש- הן מצד עצם נקמת ישראל באויב, להכות בו נפשות תחת נפשות ישראל. הן מצד כיבוש א"י והרתעת האויב שלא יעז להתקרב לנערי ישראל שוב. הן בכך שהנקמה מדויקת לאויב, ואינה פוגעת במקומות מושבת של גויים שלא הרעו לישראל.

על כן, טוב ובריא לחוש רצון לנקום באויב ולצפות לכך. מצווה רבה היא לנקום באויב, ומצווה לאחוז בדרכי דוד מלכנו ולשמוח בנקמת האויב. אולם ההיכי תמצי לקיום הנקמה, היא רק בידי הממשלה, ולכן יש לקרוא לה להוביל נקמה כזו בשם כל ישראל, ולא לפעול לבד.

 

שאלה

נכנסתי לבית כנסת בעיירה בדרום, בשחרית מאורחת. היה שם בחור אחד שיש לידי, עם תפילין של ראש כל כך לא מהודקות בקשר, עד שהם היו על המצח ממש. איחרתי קצת, והזמן תפילה עמד לעבור, והתלבטתי אם לתקן לו את התפילין או להתפלל. די בטוח שאם הייתי מתפלל, הם היו גומרים והולכים, ולא הייתי מתקן לו והיה נשאר ככה. אז העדפתי להעיר לו ולתקן לו, ושנינו הפסדנו תפילה במניין, וגם זמן תפילה עבר. האם נהגתי נכון?

תשובה

נהגת נכון (חבש פאר לרב זצ"ל, פרק י)

שאלה

שלום לרב אפרתי, אנו שואלים בתור הורים בשליחות, האם מותר לשלוח את בננו לקייטנה חינוכית של שלוש שבועות שהמדריכים גויים, לא אדוקים, בפרוורי לוס אנג'לס? בקייטנה יש לימוד על תיקון עולם ויש גם יהודים, אבל לכל קבוצה יש מדריך משלה לבדו ואני חושש מה ילמדו שם, כל בוקר פותחים בלימוד קטעים על תיקון ומוסר אבל מה באמת אומר המדריך אין לנו אפשרות לדעת. מצד שני אולי החשש יותר מדאי, ונפסיד כסף אם לא נשלח לשם, אנחנו זוג בשליחות כמו שאמרנו, בכולל ציוני. בברכה ותודה

תשובה

ישר כח על הפעילות הציונית. אסור למסור ילדים ללמוד אצל נכרים, משלוש סיבות- משום שחשודים על שפיכות דמים, משכב זכור, ושמא ילמדו נצרות- כמבואר בגמ' ע"ז טו. כך נפסק גם בשו"ע אבה"ע סימן כב, ועיין שם בחלקת מחוקק בטעמי הדבר ע"פ רש"י והרמב"ם, ובבית שמואל שם שאף אם אינם חשודים על שפיכות דמים (כמו בימינו), חיישינן שמא ימשוך ליבו למינות. ועוד עיין ביו"ד סימן קנג ברמ"א, ובביאור הגר"א שם שגם אם אין חשד משכב זכור באותו מקום, עדיין חיישינן למינות. בימינו לא חשודים הגויים הישרים על שפכ"ד ב"ה, אך ודאי חשודים על משיכת הלב למינות (גם אם שלא במתכוון), וכפי הנראה חשודים על משכב זכור הנפוצה מאד בתרבות המערבית בשנים האחרונות כדבר לגיטימי רח"ל ובפרט בגילאים אלו שההורמונים של הנעורים גורמים לחוסר יציבות בזהות המינית. לא לשלוח לקייטנה החינוכית, לא להמר על הילד. אפשר כמובן להפגיש אותו עם גויים ישרים וטובים במהלך השליחות, ויש בזה גם ערך של אהבת הברואים המתוקנים, אך לא ללמוד זמן ארוך במסגרת כזו מהם ללא פיקוח.

שאלה

שלום כבוד הרב, יש היתר להקדיש מצוות למען החטופים, למשל הפרשת חלה או בעלי שיניח תפילין, והילדים שיתנו צדקה למען החטופים, וזה מאבד משהו מהמצווה? תודה ומקווה שיחזרו במהרה!

תשובה

הגר"א (מעשה רב) והשפת אמת (שלח לך), כותבים שניהם שיש עדיפות שלא להקדיש מצוות עבור מדריגות רוחניות או דברים אחרים חשובים. בעשיית המצווה יש להתמקד רק בדבר אחד- לעשות רצון הבורא יתעלה, שמצווה אותנו ברגע זה ממש לפעול כך וכך, ואנו מבטלים תאוותינו מפני רצונו, שהוא יסוד הרצון האמיתי של נשמתנו. זו סיבת תקנת הברכות לפני המצוות, להתמקד בכך שקדשנו במצוותיו וציוונו, ולא על מנת לקבל פרס טוב ככל שיהיה.

ואולם, אחרי שעושים את המצווה מהכוונה הזו, ורק מתוכה, אזי לאחר מכן יש מקום להתפלל לד', שבזכות המצווה שנעשתה לשמה, יסייע לכלל ישראל בהכרעת האויב ובהשבת הבנים וכו'. לא כטעם המצווה, אלא כתפילה אחריה, בזכות קיומה בעשיית רצונו. וזה עומק דברי חז"ל באבות, עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו.

שאלה

שאלתי לרב לגבי העציצים בבית "ערבי" ברובע שהריצוף בו של אבן אמיתית גדולה, אם שם זה נחשב חציצה לגבי שמיטה בעציץ שמגדל פירות קטנים עם נקב קטנטן בתוך הסלון הגדול?

תשובה

אפשר להקל מצרוף כמה צדדים- דעת הפאת השולחן שלמאן דאמר שביעית דרבנן, לא צריך להחמיר בספק של הירושלמי לגבי נטיעה בבית, ואם יש קירוי אין איסור. דעת החזו"א שגם אם מחמירים עקרונית בדין בית הנ"ל, אפשר להקל בעציץ שאינו נקוב שבבית משום שמדובר בדרבנן. ועוד, שברצפת אבן אמיתית (באריחים מודרניים יש מחלוקת) אין יניקה מהאדמה אפילו בעציץ נקוב (עיין שבט הלוי ח"ו קס"ז במה שמספר ששמע מהחזו"א).

שאלה

רציתי להבין למה אומרים שאסור להתאפק ושזה מביא מחלות ובשם הרמב"ם אומרים שעדיף להתפנות ברחוב ולא להתאפק. מה השלב הזה שאסור כי לא יכול להיות שברגע שקצת מרגישים חייבים לרוץ לשירותים, ואם זה רק בהרבה מרגישים למה מדגישים כל כך את זה הרי יש שירותים וזה לא שכיח?

תשובה

לא מדובר על רגש מועט אלא על צורך רגיל, אך לפני התפילה יש לבדוק עצמו גם במעט. בעבר כולם היו הולכים עם תפילין, ולכן היתה קצת יותר טרחה ללכת לשירותים ולהוריד את התפילין וכו' בניגוד לימינו שאין עטורים בתפילין לצערנו במשך היום. בנוסף, השירותים בעבר היו רחוקים, ובימינו הם מצויים מאד, כפי מאמר הגמ' בברכות יתפלל כל חסיד לעת מצוא זה בית הכסא.

==

שאלות לרב ברוך אפרתי ניתן להפנות דרך כתובת הדוא"ל  [email protected]

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
23 תגובות - 23 דיונים מיין לפי
1
נכון אבל מב זה כל רבהלך פוסק בדיני מלחמה
אבי | 05-07-2014 22:20
2
הרב אפרתי חזק וברוך!
יוסל'ה בן מוש | 05-07-2014 23:01
יישר כוח גדול על דבריו הנכונים והנפלאים של הרב אפרתי אודות הערך המוסרי החיובי של הנקמה באויבי ישראל על פי דת תורתנו הקדושה, אשר אמורה להדריך אותנו גם בנושאים רגישים כגון אלו. מי יתן ונזכה, כפי שהזכיר הרב, לעשיית הנקמה המתוקנת והצודקת באויבי ישראל, ובאופן הראוי, ונראה את מימושם של דברי נביאנו, כי "נקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו, ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו". אמן ואמן!
3
שוב, כרגיל, חזק וברוך לרב אפרתי
יוסף | 06-07-2014 0:08
למגיב הראשון, מדובר ברב גדול וחכם, לידיעתך!
4
חולים
Yehuda | 06-07-2014 1:20
למדינת ישראל אין שום קדושה--הוקמה ע"י יהודים אבל מעולם לא הייתה ולא תהייה מדינה יהודית, ע"כ למנות את החיילים לנקום זה רעיון הזוי! "קל נקמות השם"--בשעה שירצה הוא בלבד ינקום, ולא רק מה שעושים לנו העם השפל הזה-אלא כל מה שעשו לנו הגויים למינהם במשך הגלות ולפניה---האם מישהו מעלה בדעתו דרך לנקמה אמיתית? בודאי שלא! א"כ "נחפשה דרכנו ונשוב אל השם"--הנקמה היא ממידותיו מאהבת עמוץץץ
5
בית הלל מושפעים מתרבות המערב?
| 06-07-2014 8:18
אולי הרב אפרתי מושפע מתרבות המזרח התיכון?
6
אין מה לדבר! פשוט גדול הדור!!!!
| 06-07-2014 8:36
חבל שאין לו תלמידים...
7
"קולך השפוי" - השואל חצוף ולרב לא אכפת
| 06-07-2014 9:54
כהשואל פונה לרב בניסוח כזה (ויכול להיות שבכלל השאלה מפוברקת מצד הרב) על הרב קודם כל להסתייג מהזלזול בבר הפלוגתא ולמחות על סגנון פוגעני ומעליב
8
ל-3 "רב גדול וחכם"?!
| 06-07-2014 10:02
על סמך מה אתה כותב זאת? בסה"כ אברך בן 34 שמכהן כרב קהילה קטנה באפרת. כמה שנים הוא היה בכלל בישיבה לפני שיצא "להפיץ תורה" ולכתוב מאמרים באינטרנט?! כשאתה חרד"ל ואומר דעות מחמירות לאף אחד לא אכפת מי אתה ומה אתה ואף אחד לא בודק מה עומד מאחורי הדברים. כדברי רש"י במסכת ביצה "אבל כח האוסרין אינה ראיה, שהכל יכולין להחמיר, ואפילו בדבר המותר".
9
כשבית הלל מאוימים, הם מנבלים את הפה
בית חילל | 06-07-2014 12:25
כמו שרואים בתגובות שלהם כאן
10
ל-9 מי בדיוק מנבל את הפה?
| 06-07-2014 15:22
א. קודם כל אף תגובה כאן אינה של מגיב רשמי של בית הלל. ב. מי שכתב על ברי הפלוגתא שלו את המילים:"אלה דברים דלים ורפי קומה" ורמז שהם "לא שפויים" זה הרב אפרתי
11
"תג מחיר"ופגיעה בחפיםעקב מוצאםהונהגו ע"י השופטיםוהצבור
הכהניזם- נחלת הכלל | 06-07-2014 16:19
פגיעות חמורות ושגרתיות בחפים מפשע (לא בגלל שהם בני גזעו של המורשע אלא בגלל שהם בני משפחתו, או שאתרע מזלם להכלל בקבוצת סכון או להיוולד לבני קבוצת סכון) מוצדקות, הן לדעתם של השופטים והן לדעתו של הצבור ושל נציגיו המחוקקים, ואפילו כשהנפגעים הם ילדים (כערבים כיהודים) וזאת, בנמוק שהעוול הכרוך בהן מתגמד לעומת התועלת לכלל החברה; איש איננו מערער על עונשים קולקטיביים כבדוגמאות דלקמן, משמע- עקרון הענישה הקבוצתית (קולקטיבית) כשר בעיני כולם. ב ynet מדור חדשות משפט ב 02.04.12 מצאתי ידיעה מאת אביעד גליקמן: "בית המשפט העליון דחה את ערעורה של...תוסגר לארה"ב. בנה הפעוט ינותק ממנה...כבן שנתיים". גם כליאה של אבות בעקבות גזר דין של שופטים גורמת נכות נפשית כרונית לילדיהם החפים מפשע. הנכות מתבטאת בלקויי אישיות בלתי הפיכים שנמשכים לכל אורך שנותיהם של הבנים, זאת תוצאה טבעית של התערערות הבטחון של הילדים בסמכות החנוכית ההורית בשלב ההתפתחותי שבו האמון בהורה הנו קריטי להתפתחות נפשית תקינה. לפי בלוג "הפקטור המשפטי של עו"ד יוסי דר" בדהמרקר קפה ביום 09.03.12, אפילו ההודאה באשמה כשלעצמה פוגעת בילדים (ואפילו כשההודאה שקרית, והיא לצרך עסקת טעון בלבד, ונמסרה רק כדי להמנע מהרשעה לפי "ראיות" שמביאות לספק משפטי, שכיח מאד, שמכונה (כנוי מטעה) "לא סביר", והרי לנו סוג נוסף של ענישה קבוצתית- קבוצת המורשעים מספק שכוללת גם חפים מפשע). מלבד זאת, כליאת בן מערערת את הבריאות של הוריו הקשישים, מרוב סבלם, ומקצרת את ימיהם (לא ממש רצח של חפים, אבל...). בנוסף, בימ"ע התיר להפלות לרעה, בקבלה לעבודה, חשודים בחזקת זכאים, חפים מפשע, וכך למנוע מהם לפרנס את ילדיהם (ע"א 8189/11 רפאל דיין נ' מפעל הפיס, פס' 42), עוד דוגמה לעונש קבוצתי (קולקטיבי) שפוגע בקרבנות של החשדות שוא. כשד"ר קדמן התריע שקצוץ קצבאות הילדים הוא בגדר "פשע שנאה" כי ימנע התפתחות תקינה של בני קבוצות המעוט העניות, מה ענו לו משכילי הצבור "השפוי והנאור"? שפגיעה זאת בבני העניים היא מוצדקת כי תלמד להם לקח שלא להרבות ילדים כהוריהם. צדוק זה עולה בקנה אחד עם החלטות השופטים הנ"ל. אפילו נביא השמאל, פרופ' ישעיהו ליבוביץ, במאמרו המפורסם "לאחר קיביה", התיחס בדו-ערכיות לשמוש בענישה קולקטיבית: "אפשר ואפשר לנמק ולבסס, להסביר ולהצדיק את מעשה שכם-קיביה מבחינת כל עקרונות המוסר הניתנים לשיקול ולחישוב ראציונלי. אולם קיים גם פוסטולט מוסרי, שאינו כלל בגדר שיקול וחישוב, ושממנו נובעת קללה על כל השיקולים והחישובים המוצדקים והנכונים הללו". יש הסכמה כללית, כמעט, על נחיצות שמור יכולת "המכה השניה" הגרעינית (אך אברהם בורג אמר: "מותר ..להתגונן ... אבל השמדה המונית היא דבר בלתי מוסרי בעליל").
12
לפי מספר הטוקבקים נכון לעכשיו יש כאן 11 אנשים
| 06-07-2014 21:52
יותר מאלו שמקשיבים לרב אפרתי במציאות. פרופורציות!!
13
לכל המגיביםלמגיב ליתר דיוק
| 06-07-2014 22:50
טוב שאתה חס על כבוד רבותיך ורבניותיך ,אבל תן כבוד לברי פלוגתם. הרב אפרתי תלמיד חכם גדול,מנהל ארגון רבנים תלמידי חכמים לא פחות ורבני ורבניות בית הלל שיחיו. וגם אם תשאל אותם יכול להיות שגם בעניין זה הם ידגלו במתינות ובאיפוק
14
"הרב אפרתי" - אתה וחבריך הם רפי השכל
ניסים | 06-07-2014 23:14
ואת התוצאה קיבלנו באמצעות ילדים טיפשים שנגררים אחרי אנשים לא אחראיים שכמוך
15
ל-13
| 07-07-2014 10:39
אז מי ש"מנהל ארגון רבנים" ישר מקבל יחס כאילו הוא אחד מאותם רבנים שהוא "מנהל"?! לא מיניה ולא מקצתיה. אם מנהיגי דרך אמונה יגידו משהו נתייחס לזה בכבוד הראוי אבל אם "מנהלם", הרב ברוך אפרתי, מזלזל בגדולים וחכמים ממנו נתייחס גם אליו ב(חוסר ה)כבוד הראוי
16
מזלזל בגדולים וחכמים ממנו?
ל - 15 | 08-07-2014 8:27
אפשר להיות קטן מארגון רע-בני בית הלל, אתמהה!
17
ל-15, אתה יודע על מי אתה מדבר?
| 08-07-2014 11:02
בדקת פעם מי חברים בארגון בית הלל?
18
האברכים של בית הלל לא מגיעים לקרסוליים של הרב אפרתי
אלון טובול | 08-07-2014 21:26
לא בידע תורני ולא ביראת שמים. מהכרות עם הרב אפרתי ועם "רבני" בית הלל.
19
ל-18
| 09-07-2014 13:25
ספר לי מה אתה יודע על הרב ריסקין (המרא דאתרא של הרב אפרתי) והרב ויטמן (רק שתי דוגמאות)
20
ל 19
אלון | 10-07-2014 17:01
הרב ריסקין לא פוסק הלכות אפילו באפרת. הרב אפרתי פוסק לאנשים מכל הארץ. הרב ויטמן תלמיד חכם, לא פוסק ידוע. אלה היחידים מבית הלל שאפשר עוד לחשוב עליהם. השאר, ילדים וילדות בלי נסיון ועם הרבה פלפל בישבן...
21
ל-20
| 11-07-2014 0:10
א. הרב אפרתי הוא לא "פוסק" הוא משיב/מו"ץ וחבל שרבים לא מבינים את ההבדל (לפעמים נראה שגם לא הרב אפרתי עצמו) ב. הרב ויטמן כרבה של תנובה פוסק "באבו אבואה" ולא ברור מניין הבאת את דברי ההבל שלך ג. הרב ריסקין פסק ופוסק בשאלות חמורות (עיין ספרו "ציוני דרך" על פסקים ועל הסכמות של גדולי ישראל לפסקיו) ד. רבים נוספים מרבני בית הלל (לא כולם) אינם נופלים מהרב אפרתי ועולים עליו ה. נראה כי אינך מכיר כלל את מי שאתה כותב עליו. אני מכיר את שני הצדדים ומעריך כל אחד מהם על מה שיש בו
22
ל 20, ממה שכתבת רואים שאתה לא מכיר את הרב ריסקין
אלון | 12-07-2014 22:39
וגם לא את הרב אפרתי, או כן מכיר אבל בוחר לשקר. ציוני דרך? זה מוכיח את מה שאמרתי. אבל בוא נעצור כדי שאני לא יצטרך לכתוב דברים שיביכו אותם (ואולי גם אותך כי אתה רב מבית הלל). תלכו עם ה "רבנים" שלכם ואנחנו עם שלנו ושלום על ישראל. נראה מי ישאר דתי בסוף.
23
ל-22
| 12-07-2014 23:21
א. יפה שלפחות בעניין הרב ויטמן גם אתה הבנת שאתה מדבר שטויות ב. את הרב אפרתי אני מכיר היטב. יצא לי ללמוד במרכז הרב במקביל לרב אפרתי. ג. איני מפחד מ"מבוכות" בעניין הרב ריסקין. יש לך טענה? תציג אותה ונתמודד. היו כמה וכמה פסיקות נועזות שלו אשר זכו להכרה מצד הגר"א שפירא והגר"מ פיינשטיין. אולי הם לא הסכימו איתו אבל הסכימו שהוא בר הכי לפסוק אחרת. כדאי גם שתראה את דברי הרבי מלובביץ' ביחס אליו המצוטטים בספר. ד. רבניי אינם רבני "בית הלל" ואיני "הולך איתם" יחד עם זאת איני מסוגל לסבול את הזלזול והבוז שמדברים כנגדם בורים כמוך שאינם מכירים את העובדות