אתמול (שני) אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק שתשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ואמורה להעביר את מרכז הכוח לידיים של הפוליטיקאים בקביעת השופטים.
לפי ההצעה החדשה, הרכב הוועדה יראה כך: שר המשפטים ושני שרים נוספים, שלושה חברי כנסת (אחד חבר אופוזיציה), נשיא ביהמ"ש העליון ועוד שני שופטים בדימוס, שימונו ע"י שר המשפטים ובהסכמת נשיא העליון.
עם זאת, מוצע שהרוב הנדרש לאישור מינוי של כל השופטים יהיה רוב רגיל (חמישה חברים מתוך תשעה), ולא כמו המצב החוקי היום שמחייב קונצנזוס של שבעה חברי ועדה במינוי שופטים לבית המשפט העליון.
צילום: הרצוג: מנגד נשמעת הביקורת החריפה של מתנגדי הרפורמה המשפטית ונציגי האופוזיציה, שמתריעים מהשתלטות פוליטי על מנגנון מינוי השופטים, כך שיתאפשר לממשלה והקואליציה למנות ללא הגבלה את השופטים העתידיים.
בית המשפט העליון מונה 15 שופטים, שיושבים גם בהרכבים של בג"ץ, ואלו דנים בעתירות שמוגשות פעמים רבות נגד הממשלה והכנסת. לשיטת המתנגדים לשינוי שיטת הבחירה, למעשה ייווצר מצב של "השתלטות" פוליטית על הרשות השופטת.
צילום: נתניהו: שינוי פניה של בית המשפט העליון?
עם זאת, מבדיקת סרוגים עולה כי בתקופת הכהונה של הממשלה הנוכחית צפויים להתחלף לכל היותר רק ארבעה שופטים, זאת רק בהנחה שהקואליציה תמלא את ימיה ושלא יתפטרו שופטים נוספים באופן לא מתוכנן.
נכון להיום החוק מחייב את כל השופטים לפרוש בגיל 70. בשנת 2023 צפויות שתי שופטות לצאת לגמלאות: הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון.
בנוסף השופט עוזי פוגלמן יפרוש בשנת 2024, והשופט יוסף אלרון יפרוש בשנת 2025.
לפיכך גם אם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים יאושר סופית, וכוח הווטו של נציגי השופטים יוסר לגמרי – הקואליציה הנוכחית תוכל לשנות עד 27% מהרכב בית המשפט העליון, רק ארבעה מתוך 15 שופטים.
תגובות