גדולתו של הרב חיים דרוקמן זצ"ל מוכרת בעיקר מהעולם התורני והחינוכי, אך הרב היה גם חבר כנסת שכיהן במשך 15 שנים, בשתי קדנציות נפרדות (בשנים 1977 – 1988 ובשנים 1999– 2003).
עוד לפני פטירתו, הרב דרוקמן כבר קיבל מקום של כבוד בתערוכה מיוחדת שמעטרת את הכנסת על קיר חברי הכנסת שגם זכו בפרס ישראל.
הרב קיבל פרס ישראל לשנת תשע”ב (2012) על מפעל חיים תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, מה שמעניק לו ציון בתערוכה, יחד עם עוד 39 חברי כנסת לשעבר, חלקם זכו בפרס עוד בטרם נבחרו לכנסת, ואחרים זכו בפרס לאחר כהונתם.
שתי כהונות, סגן שר לזמן קצר
הרב דרוקמן נבחר לכנסת התשיעית מטעם מפלגת המפד"ל לאחר שהוצנח למקום השני ברשימת לבקשת הרב צבי יהודה קוק, בעיקר במטרה לחזק את הפן הימני של המפלגה.
צילום: הרב דרוקמן זצלקראת הקמת ממשלת בגין בשנת 1977, הרב דרוקמן ביקש לכהן בתור שר החינוך אך יו"ר המפלגה דאז זבולון המר לקח את המשרד לעצמו. בממשלה הבאה של בגין (1981) הרב כבר מונה לסגן שר הדתות, תפקיד ממנו פרש אחרי 7 חודשים בעקבות אישור הנסיגה מחבל ימית.
בשנת 1983 דרוקמן פרש מסיעת המפד"ל והקים את "מחנה הציונות הדתית" (מצ"ד) ויחד עם מחברי 'פועלי אגודת ישראל' הקים את מפלגת "מורשה", שאיתה התמודד וזכה איתה בבחירות לכנסת ה־11 (בשנת 1984) שני מנדטים. לאחר כשנתיים עזב את סיעת "מורשה" וחזר שוב למפלגת המפד"ל עד שנת 1988, אז פרש ולא התמודד שוב לכנסת הבאה.
הרב דרוקמן חזר שוב לכהונה נוספת בין השנים 1999-2003, שוב בתור מקום שני של רשימת המפד"ל, תחת הנהגתו של יצחק לוי.
צילום: הרב דרוקמן אמר לי:
תגובות