על רקע הכוונה של ראש הממשלה לפיד לאשר את הסכם הגבול הימי עם לבנון, מתעוררת השאלה באיזה אופן צעד משמעותי כזה צריך להיות מאושר.

לפי סעיף 10 בתקנון עבודת הממשלה, אישור אמנה בינלאומית יכול לעבור בהצבעה במליאת הממשלה בלבד אך חובה להניח את נוסח ההסכם בפני הכנסת, לפחות שבועיים לפני אישורה בממשלה.

עם זאת, מותר באישור שרי החוץ והמשפטים להימנע מהצגת ההסכם בכנסת, אך רק מסיבות חריגות של שמירת סודיות או דחיפות. כמו כן ראש הממשלה רשאי להביא להצבעה את הסוגייה רק בקבינט המדיני-ביטחוני "מטעמים מיוחדים של ביטחון המדינה ו/או יחסי החוץ של המדינה".

האם חובה להביא הסכם מהסוג הזה לאישור הכנסת? אמנם לא חייב, אך החוק מאפשר לממשלה להעלות זאת גם במליאת הכנסת, על מנת לקבל את אישורה.

לפי הודעת המדינה לבג"ץ, רק בתום 14 הימים שהכנסת תוכל לעיין ואז לדון בהסכם המדובר, הממשלה תחליט האם להסתפק באישור על ידה בלבד, או להעביר את ההצבעה גם לכנסת.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נתניהו נגד הסכם עם לבנון (צילום: דוברות הליכוד)

בנוסף, צפה שאלת השימוש ב"חוק יסוד: משאל עם" שנחקק בשנת 2014, ומסדיר את האופן של ויתור על שטח ריבוני ישראלי. החוק מחייב לאשר שינוי גבול ריבוני ברוב של 80 חברי כנסת, או בעזרת עריכת משאל עם.

למרות זאת, הייעוץ המשפטי של הממשלה סובר שלא מדובר במקרה, מכיוון שמדובר במים כלכליים של ישראל ואין תוחלת של החוק הישראלי בשטח הימי, באזור שבו הגבול ישונה.

היועמ"שית בעד הצבעה בכנסת: "האפשרות העדיפה והראויה"

בחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה נטען שלמרות שניתן לאשר את ההסכם עם לבנון בהצבעה ממשלתית בלבד, עדיף שהסוגייה תגיע לאישור מליאת הכנסת בגלל "נסיבות חריגות של המקרה".

"עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא, כי אף על פי שאין חובה בדין להביא את ההסכם לאישור הכנסת, הרי שנוכח הקירבה למועד הבחירות ובראי דיני הבחירות, ראוי לממשלה לנהוג כך."

גלי בהרב מיארה. (צילום: נתן ווייל, לעמ)

היועצת המשפטית לממשלה הבהירה במכתב שלה שבנסיבות שנוצרו, על הממשלה להבטיח שהליכי אישור ההסכם על-ידה ייעשו באופן התואם את הנסיבות החריגות של המקרה, בדגש על הקירבה למועד הבחירות.

בהתאם לכך, ככל שהממשלה אכן תבקש לקדם את ההסכם, עליה לקיים תחילה דיון ולהכריע האם די להניחו לידיעת הכנסת בהתאם לכלל הרגיל הקבוע בתקנון הכנסת, או שיש להביאו להצבעה ולאישור הכנסת, אף שאין חובה בדין לנהוג כך.