קנצלרית גרמניה היוצאת אנגלה מרקל מסיימת היום 16 שנים כמנהיגת הרפובליקה, לאחר שנבחרה ללא פחות מאשר 5 קדנציות. מרקל הייתה אחת המנהיגות החזקות והחשובות בהיסטוריה, בטוח מאז סוף מלחמת העולם השנייה.

(צילום: שאטרסטוק)

מרקל, בת ה-67, הייתה אחת המנהיגות הדמוקרטיות ששלטה הכי הרבה זמן בהיסטוריה. אנגלה הודיעה כבר כי תפרוש מפוליטיקה לאחר הבחירות, ולכן החליטה שלא לרוץ בראשות מפלגתה, אחת הסיבות שגרמה למפלגתה השמרנית דמוקרטית לקרוס ולהפסיד את המרוץ. היא המנהיגה הראשונה בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה שפורשת מרצונה החופשי.

בנוסף לכך, מרקל הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה של גרמניה המכהנת בתפקיד הקנצלר. היא גם הראשונה בתפקיד שגדלה בגרמניה המזרחית, והראשונה שנולדה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.

מנהיגה דה פקטו של האיחוד

במהלך שנות כהונתה של מרקל, ובייחוד לאחר פרוץ משבר ההגירה באירופה, הפכה הקנצלרית למנהיגה חשובה ומרכזית באיחוד האירופי ובעולם. מדיניות החוץ שלה התמקדה בחיזוק שיתוף הפעולה האירופי והסכמי סחר בינלאומיים. בראש סדר העדיפות של מרקל עמד בין השאר חיזוק קשרים כלכליים בין-יבשתיים. למרקל היו יחסים טובים עם נשיאי ארצות הברית ג'ורג' בוש הבן וברק אובמה. עם טראמפ יחסיה היו קצת יותר קשים, בהתאם לקו הנוקשה הכללי שהציג הנשיא עם ידידי ארה"ב ברחבי העולם. למרות זאת, גם איתו, שמרה מרקל על קשר משמעותי.

(צילום: שאטרסטוק)

במהלך כהונתה כקנצלרית, תוארה מרקל פעמים רבות כמנהיגה דה-פאקטו של האיחוד האירופי. מרקל צוינה פעמיים במקום השני ברשימת האישים החזקים בעולם של מגזין פורבס (בשנים 2012 ו-2015) – הדירוג הגבוה ביותר שהושג אי פעם על ידי אישה. ב-26 במרץ 2014 הפכה מרקל לראש המדינה המכהן בעל הכהונה הארוכה ביותר באיחוד האירופי. בדצמבר 2015 נבחרה מרקל לאיש השנה של המגזין "טיים".

מדיניותה בנושא קליטת הפליטים ממלחמת האזרחים בסוריה קנתה לה מתנגדים כמו גם תומכים. בהכירה את חשיבותה של סין לכלכלת גרמניה, מאז תחילת כהונתה ב-2005 ועד 2014 הובילה מרקל שבע משלחות סחר לסין. במרץ 2014 ביקר בגרמניה נשיא סין, שי ג'ינפינג.

בשנת 2015 הפכה מרקל למנהיגה היחידה שהשתתפה בכל מפגשי הפסגה של ה-G-20 מאז הראשונה שהתקיימה ב-2008, בהשתתפה במספר שיא של 11 מפגשי-פסגה עד 2016. ב-2017 היא ארחה את המפגש ה-12 בפסגת ה-G-20 בהמבורג 2017.

יחס חם לישראל

מרקל תומכת חשובה בישראל, למרות מחירים פוליטיים שהיא משלמת על כך בתוך מדינתה, במפלגתה וגם באיחוד האירופי. במהלך כהונתה התהדקו יחסי גרמניה וישראל ובין היתר, תרמה לכך החלטתה להפסיק את העברת הכספים לרשות הפלסטינית, לאחר בחירת ממשלת החמאס.

(צילום: עמוס בן גרשום\לע"ם)

מרקל ביקרה בישראל מספר פעמים, עוד לפני שהחלה לכהן כקנצלרית. ב-24 בפברואר 2014 היא הגיעה לביקורה השביעי בישראל עם חברי ממשלתה וקיבלה את עיטור נשיא מדינת ישראל מידי נשיא המדינה שמעון פרס[40]. העיטור הוענק לה בגין "מחויבותה הבלתי-מתפשרת לביטחונה של מדינת ישראל, קידום החינוך נגד אנטישמיות וגזענות ומנהיגות מוסרית יוצאת דופן". חברי הוועדה לחלוקת הפרס ציינו כי מרקל היא "מנהיגה יוצאת דופן, בעלת סולם ערכים גבוה ואמות מוסר עמוקות ויוצאות דופן, הבאות לידי ביטוי בין היתר ביחסה החם והידידותי למדינת ישראל ולעם היהודי".

במהלך הביקור האחרון שלה בארץ, ביקרה ביד ושם. במהלך פגישה עם רה"מ בנט אמרה כי "צריך להתייחס לאיום האיראני ברצינות, אני מצפה ומקווה שאזרחי ישראל יוכלו לחיות בביטחון – וזה עדין לא קרה. אני מאוד מקווה שהממשלות החדשות בישראל ובגרמניה ידאגו לכך. אני לא חושבת שההסכם עם איראן אידאלי, אבל זו אחת הדרכים האפשריות. אנחנו נמצאים עכשיו במצב קשה כי האמריקנים אמרו שיחזרו להסכם, אבל האיראנים עדיין לא נכנסו לדיונים וממשיכים להעשיר אורניום".

במענה לשאלה על הסכסוך הישראל-פלסטיני, מרקל אמרה כי היא "עדיין חושבת ש-2 מדינות ל-2 עמים זה הפתרון הנכון".

כעת נשאר לראות האם הקנצלר החדש שולץ יצליח למלא את הנעליים הגדולות של מרקל, ולהשאיר את גרמניה כמעצמה העולמית והאירופית שהיא הייתה בשנותיה של קודמתו בתפקיד. שולץ מבטיח להביא "המשכיות" לקו שלה, בשילוב עם רפורמות שמאל.