אשרם על טענת הרוסים: "לא מסתכלת על אחרות"

לינוי אשרם זכתה אמש (שבת) במשחקים האולימפיים בטוקיו והביאה למדינת ישראל מדליית זהב שניה לאחר זכייתו של ארטיום דולגופיאט. לינוי וניקול עשו היסטוריה כאשר זו למעשה הפעם הראשונה ששתי מתמודדות ישראליות עולות לגמר הקרב רב בהתעמלות אומנותית וכן, לינוי היא הישראלית הראשונה אי פעם שזכתה במדלית זהב במשחקים האולימפים.

במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום (ראשון) לינוי אמרה: "אני עדין בהתרגשות שיא מאתמול, זה עדין לא נקלט, לא בדיוק ישנתי בלילה. זאת חוויה שהיא לא נתפסת וקשה לי להבין שבכלל הייתי באולימפיאדה כי זה חלום שלי מאז שאני קטנה. באמת כשהייתי קטנה הייתי מסתכלת על נטע ריבקין, אחת המתעמלות המופלאות שהיו ובאמת למדתי ממנה הרבה וראיתי שהיא עוברת עוד אולימפיאדה וגם אני כבר רציתי.

ידעתי שאני רוצה להיות בטוקיו וחלמתי על זה, רציתי להיות שם ולחוות את החוויה. לא חשבתי בחיים שאני אחזור מהאולימפיאדה עם מדליית זהב. כן תמיד חלמתי לעשות את ההכי טוב שלי ולהגיע לתוצאה הכי גבוה אבל לא חשבתי שזה יהיה בסוף מדליית זהב ובתואר אלופה אולימפית.

אני מרגישה גאווה גדולה לייצג את המדינה והשנה האחרונה באמת לא הייתה שנה פשוטה עם הקורונה והאימונים. אני מודה למאמנת שלי לאיילת שעברה איתי את כל הדרך הזאת מאז שאני קטנה, היא עוברת איתי הכל, היא הכל בשבילי, למדתי ממנה כל כך הרבה".

לינוי הודתה גם לשותפתה לדרך, ניקול: "אני מודה גם לניקול, אני חושבת שרואים את זה בכל מקום, איך אנחנו סומכות אחת על השנייה ותומכות אחת בשנייה וכיף גדול לעבור חוויה כזאת עם מישהי שנמצאת לידי ועוברת איתי את הכל".

לינוי המשיכה לתאר את חווית ההשתתפות באולימפיאדה: "אני נהניתי אתמול מכל רגע, שלשום התרגיל הראשון שעשיתי היה תרגיל פחות טוב. יכול להיות שזה היה הלחץ, היה שם משהו עם היציאה למשטח שהוציא אותי מריכוז. אבל איילת ידעה מה להגיד לי ברגע הנכון וזה פיקס אותי תוך שניה והצלחתי להתעשת על עצמי.

המטרה ביום הראשון הייתה להיכנס לעשירייה וביום השני זה היה להילחם הכי חזק שאני יכולה. התעטשתי על עצמי גם אחרי הנפילה הקטנה של הסרט כדי להמשיך את התרגיל בצורה הכי טובה. אני מאושרת מהתוצאה של שתינו, זאת היסטוריה, שתי מתעמלות נכנסות לגמר ומודרגות ב-7 הראשונות, זה משהו שלא היה אף פעם בישראל. זאת היסטוריה גם שאני האישה הראשונה שחוזרת עם זהב למדינת ישראל ואני מרגישה הרבה גאווה לייצג את המדינה ושיש את הקהל העצום בישראל שמעודד ותומך בי, כל הלילה קיבלתי הודעות וחום ואהבה מכולם, לא יכולתי להפסיק להיות בפלאפון ולקרוא את ההודעות.

על השיחה עם אמא לינוי אמרה: "הביאו לי את הפלאפון ופתאום שמעתי את הקול של אמא שלי וישר בכיתי מהתרגשות. הדבר הראשון שאמא שלי אמרה זה "לינוי עשית את זה" וישר התחלתי לבכות. והיא אומרת לי "אל תבכי, למי אמרתי שתהיי נדיה קומנצ'י הבאה של ישראל?" ואבא אמר שהוא גאה בי ושהם אוהבים אותי וגאים בי ומחכים שאחזור לארץ ונחגוג ביחד. זה עדין לא נתפס, זה משהו שייקח לי זמן להבין, זה משהו שהוא לא רגיל ואין יותר מאושרת וגאה ממני לחזור עם התוצאה הזאת".

בהקשר לפרשה בה רוסיה טענה כי המדליה נגנבה מרוסיה וכי השיפוט אינו הוגן לינוי אמרה: "אני באמת לא מסתכלת על אחרות ולא על התוצאה שלהן או מה הן עשו. אני הייתי מרוכזת בעצמי ובציונים שלי ומה אני עשיתי ופחות במה שהן עשו.

לינוי נשאלה כיצד היא התמודדה עם הלחץ והציפיות, לאחר שסימון ביילס קרסה תחת העומס, והשיבה: "לא הרגשתי לחץ מאנשים, אני הרגשתי שכל עם ישראל מאחורי, לא משהו שהלחיץ אותי או גרם לי לבוא לפה בפחד. היה לאנשים רצון שאני אצליח ולשם לקחתי את זה. הרגשתי גאווה למדינה וזהו. באתי לכאן הכי מפוקסת שאני יכולה וכל הלחץ הזה לקח אותי לצד הטוב שיש הרבה אנשים שתומכים בי ורוצים את הצלחתי".

בנוגע למצב ענף ההתעמלות האומנותית אמרה לינוי בחיוך רחב: "ישראל על המפה, הענף שלנו על המפה, אם עד עכשיו זה היה ענף של מזרח אירופה זה עכשיו ענף של כולם. התוצאה שלי פתחה דלת לכל כך הרבה מדינות ומעמלות צעירות ממקומות שלא חשבו שיכלו להגיע להישג וזה יכול רק לדרבן מתעמלות להמשיך ולהשקיע בעצמן ושכל אחת תמשיך לחלום ולעבוד קשה".

רבים פירגנו ללינוי בניהם הוונדר וומן הישראלית, גל גדות, ששלחה לפני תחילת התחרות מסר ללינוי. גדות פירסמה בחשבון האינסטגרם שלה: