רבנים נגד הפסק המתיר קבורת חייל גוי ליד יהודי

פסק ההלכה שהוציאה הרבנות הצבאית הראשית, לפיה בתנאים מסוימים ניתן לקבור חייל שאינו יהודי בין חיילים יהודים מעורר סערה.

ברבנות הצבאית התלבטו בסוגיה במשך עשרות שנים, והדיון הועלה בפני הרבנים הצבאיים לשעבר הרב ישראל וויס, הרב אביחי רונצקי זצ"ל והרב רפי פרץ שלא אישרו אותו. לאחרונה פורסם כי הרבנות אישרה את הנוהל ההלכתי, לפיו חייל גוי יוטמן באופן מעט שונה, ובכך יוכל להיקבר באותה שורה עם שאר החיילים היהודים בחלקה הצבאית

פסק ההלכה לא פורסם באופן רשמי, אך בבתי העלמין הצבאיים החלו להשתמש בו לאחרונה, וכך דלפה העובדה שהרבנות קיבלה את הנוהל בשקט לפני כשנתיים. בפסק ההלכה הסתמכו ברבנות על שורה של קולות ומצבי דיעבד כדי להתיר את הפסק לכתחילה. וכעת כשמתבררים הפרטים, נשמעת התנגדות רבנית חד משמעית לקבורת יהודי וגוי בסמיכות.

https://www.srugim.co.il/506169-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%a8-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%91-%d7%9c%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a6%d7%a8

בגילוי דעת שפרסם רבה לשעבר של קרית ארבע, הרב דוב ליאור, הנחשב לאחד מזקני הפוסקים הסרוגים, הוא תוקף את פסק ההלכה של הרבנות וקובע כי מדובר בפגיעה לא רק בחללים היהודים שייקברו ליד גויים, אלא גם במעמדה של הרבנות ובצביון של צה"ל.

פגיעה בחיילנו הקדושים המוסרים נפשם

במכתב שהגיע לידי סרוגים כותב הרב ליאור:

שמעתי בצער על הדחיקה הנוספת במעמד ההלכה (זאת לאחר הכנסת קבורה רפורמית לצה"ל, אשתקד), ועל הרצון לחדש ולקבור חללים נכרים ויהודים זה לצד זה ממש, בבתי העלמין הצבאיים.

מאז קום המדינה ידע צה"ל לכבד את כלל הלוחמים שקידשו את השם, ולשמור על ההלכה ככתבה שלא לקבור ישראל ונכרי זה לצד זה.

כל שינוי בעקבות לחצים של פוליטיקאים וארגונים אשר קדושת ישראל וקדושת התורה קלה בעיניהם – פוגעים במעמד הרבנות, במעמד ובצביון צה"ל כצבא העם היהודי במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו, ובעיקר בחיילנו הקדושים המוסרים נפשם.

בתוך כך פרסמו שלושה רבנים חרדים מבני ברק, הנחשבים לפוסקים בעולם החרדי, גילוי דעת משלהם, האוסר גם הוא את קבורת

הרב שריאל רוזנברג – ראש הבד"צ של הרב נסים קרליץ ורב שכונת רמת דוד, הרב יהודה סילמן אב בית דין בבד"צ הרב קרליץ ורב הקהילה החסידית ברמת אלחנן והרב יצחק זילברשטיין – רב שכונת רמת אלחנן בבני ברק וחבר מועצת גדולי תורה הליטאית. דעתו של הרב זילברשטיין היא חשובה, משום ששמו נקשר כאחד המתירים את הפסק של הרבנות.

במכתב עליו חתומים שלושת הרבנים הם כותבים:

כבר נהגו בכל תפוצות ישראל מאז ומעולם שאין קוברים יהודים ונכרים בבית קברות אחד, וכל קהילות ישראל מייחדים בתי קברות נפרדים ליהודים, ואפי' הרחוקים משמירת מצוות (ה' ירחם) מקפידים להיקבר דוקא בבית קברות יהודי. ודבר זה הוא הלכה ברורה שאין לזוז ממנה, והוא איסור חמור לשנותו.

ואם היו מקרים חריגים שמפני סיבות שונות התירו לקבור נכרי בבית קברות יהודי, לא הי' זה אלא משום צורך מיוחד שהוכרחו לכך, וכמקרה חד פעמי ולא כהלכה לדורות, ואין ללמוד לנהוג כן במקומות ומקרים אחרים.

והעושה כן, מלבד שעובר על הדין, יש לו גם לחוש לקפידת שוכני עפר הקבורים שם שאינם חפצים שיבוא זה בגבולם.